שו"ת דברי חיים/ב/אבן העזר/ו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שו"ת דברי חיים ב אבן העזר ו

סימן ו

למחו' הרב המאה"ג החסיד המפו' בש"ק מו"ה מענדיל נ"י אבד"ק סטאבגיץ מדינת פולין יע"א:

שאלה באחד שיצאת אשתו ממנו ליסע לדאקטר על עיני' לעיר גדולה ושמונה שנים לא נשמע ממנה דבר והבעל א"א לו להיות בלא אשה כי יש לו בנים אם יש לו היתר לישא אחרת וגם כי בלא"ה הי' נשמע קול עלי' שהיא מנאפת תחת בעלה וגם אחד אמר כמדומה לו שראה אותה בדרך והי' כריסה בין שיני' זה תורף השאלה:

תשובה הנה מבואר בכה"ג בשם הרש"ך ז"ל שר"ג לא גזר בשבוי' וא"כ מה שבוי' שהיא אנוסה לא גזר רגמ"ה ז"ל וכ"ש באשה דעלמא שלא חזרה. ואולם הנב"י ז"ל כתב במה"ת [סי' ו'] די"ל דמיירי הרש"ך במקום מצות פ"ו יעו"ש אך באמת מפשט דברי הכה"ג משמע דרק בשבוי' לחוד אפי' שלא ב"מ לא גזר רגמ"ה ז"ל אך בתשו' עה"ג [סי' נ"ג] מבואר בהדי' דגזר רגמ"ה ז"ל אפי' בשבוי' אך עדיין י"ל דדוקא בשבוי' גזר רגמ"ה שעכ"פ היא אנוסה ונסתחפה שדהו אולם בנ"ד שלפנינו שיצאתה מעצמה ולא חזרה עכ"פ הוי מורדת ובמורדת לא גזר רגמ"ה כמבואר בסי' ע"ז באה"ע אך אכתי י"ל דדלמא איזה סיבה אירע לה באונס שלא היתה יכולה לחזור ולא גרעה משבוי' שגזר עלי' רגמ"ה לשיטה זו וגם אם נימא דעברה שיצאת מבית בעלה ולא חזרה תיכף א"כ כ"א יכול לבנוד באשתו דזה שכיח שאשה תצא מבעלה לאיזה מקום ולא תחזור כ"כ במהרה וכי משום זה תקרא מורדת ואפי' אם יצאת מחמת מחלוקת ג"כ אין דין מורדת עלה בלא התראה ובודאי אין ליתן שיעור לדבר כמה תשהה ויהא מותר לישא ולכן מסתמא ל"פ רגמ"ה וגזר בכל היוצאת שלא ברשות שאעפי"כ לא ישא אחרת וכן האריך בזה הנ"ב במה"ת [עיי"ש סי' ו' וז'] אמנם עכ"פ עפ"י היתר מאה רבנים נוכל להתירו והנה מבואר בב"ח [אה"ע סס"י א' ובתשו' צ"ג] דרגמ"ה מסר זה לחכמים מחמת חומר התקנה שאסר על איש לישא אשה על אשתו ולכן מסר לחכמים שבכל דור זה הכח אם יראו מחמת תיקון העולם להתיר הרשות בידם באיזה ענין שיראו שמהצורך להתיר ולאו דוקא (נשואות) [נשתטית] יעו"ש בדברי הב"ח ז"ל וא"כ בכה"ג נפלו כל התשובות שכתבנו דל"ש כ"א יאמר שאשתו מורדת ביוצאה ממנו רק על זמן מה דזה ליתא דהא אסור לישא אחרת בלתי מאה רבנים שיראו תוכן הדברים אם מהצורך להתיר ואם היא באמת מורדת גם אין שייך הטעם דלמא נאנסה מה שלא חזרה. הב"ד יחקורו אח"ז אם מצוי הדבר שתהא אנוסה או היא דבר שאינו שכיח כלל ולפי העת והזמן יתירו והנה בנ"ד לפי זמנינו זה ששכיחי עוברים ושבים וגם אונס ל"ש כלל ואין אונס בזה"ז כידוע לכל ואם היא בחיים ורצונה לשוב בודאי אין לה שום אונס ואפי' אם היא חולנית נודע הדבר כי כעת שערי המדינה פתוחים מאוד ובודאי או שמתה או שהיא מורדת מדעת ולכן ראוי' למאה רבנים להתיר לישא אחרת בפרט שיש ס"ס חדא דשמא מתה ואת"ל שחי' דלמא הי' מורדת ואפי' אם נאנסה דלמא הלכה כרש"ך שמביא הכה"ג שבשבוי' לא גזר רגמ"ה וג' ספיקות מותר אפי' נגד חזקה בדאו' כמבואר בש"ך יו"ד סי' ק"י [דיני ס"ס אות ל"ב] ובפרט שלרוב הפוסקים גזירות הרגמ"ה אינו כדאו' בודאי דמותר לישא אחרת ע"י התרה ממאה רבנים ובפרט דחזקת חי אינו כאן לענין התקנה דאקרקפתא דגברי מונח לא יוכל חזקה דילה לבטל הס"ס שיש לו בהתקנה וגם חזקת איסור לכאורה לא שייך כאן ולכן לפ"ד בודאי מותר עפ"י היתר מאה רבנים אך לגודל חומרת גזירת הגאון אין כאן לעשות מעשה בלתי צירוף אחד מרבנים מומחים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף