שו"ת בית הלוי/א/כח
|
< הקודם · הבא > |
ואגב דאיירינן בהאי עניינא דתרומה ביד כהן לא מהני לה שאלה אמרתי לכתוב מה שיש להעיר קצת בזה. הנה עיקר הכלל מה שתפסו הראשונים ואחריהם כל האחרונים דתרומה ביד כהן לא מהני לי' שאלה יש לדבר בו קצת דהנה עיקר יסודו נובע מהא דנדרים דף נ"ט דפריך על הא דתרומה עולה באחד ומאה אע"ג דהוי דבר שיש לו מתירין ע"י שאלה ומשני בתרומה ביד כהן ויצא להם מכאן דשוב אי אפשר לשאול עליו והנה מלבד דהרא"ש כתב בפירושו שם בשם הר"א ממיץ דה"פ דביד כהן שוב לא שכיח שישאול עליו ולדידי' הא חזינן בהדיא דס"ל דגם אח"כ מהני שאלה עוד זאת נראה דמהגמרא אין ראיה כלל ונוכל לומר דלעולם מהני שאלה ואע"ג דהסברנו לעיל הסברא דכיון דזיכה אותם להכהן ועל קנין וזכיה לא שייך שאלה מ"מ הא י"ל דעל עיקר האיסור של התרומה מהני לי' שאלה גם אח"כ ותשאר טבל ביד כהן דבשלמא לשאול עלי' ותחזור להבעלים שפיר שייך סברא זו אבל להפקיע האיסור לחודא ולא הקנין והמתנה הא אפשר לומר דמהני דהרי אז אינו מפסיד הכהן כלל דביד הכהן להפריש ממנה מקצתה לתרומה והשאר יהי' חולין ואדרבה ירויח עוד בזה שמקצתו יהיו חולין מתוקנים ואי דאכתי הוי הפסד להכהן דעתה דהוי תרומה הוי הכל של כהן אבל אם ישאל עליו ויהי' נעשה טבל כשיתקנו הכהן הלא יהיה צריך להפריש מהנשאר גם מעשר ראשון ללוי זה אינו דהרי עתה בתר תקנת עזרא הוי מעשר ראשון ג"כ לכהנים ועוד דהא מעשר ראשון אין מוציאין מכהן ללוי וכמבואר בחולין דף קל"א ועיין בכ"מ פ"א מהל' מעשר הלכה ד' והא דלא הוי דבר שיש לו מתירין הא י"ל דה"פ דכיון דכבר נתן לכהן ואי אפשר לו להפקיע זכותו של הכהן ע"י השאלה וכשישאלו הבעלים עליו הא יצטרכו הבעלים להפריש עוד הפעם תרומה אחרת על פירותיו הנשארין ולתנו לכהן ונמצא מפסיד הבעלים ע"י השאלה דיתן ב' פעמים תרומה מפירות הללו ומש"ה לא הוי דשיל"מ וכמו דמבואר ביו"ד סי' ק"ב דכלי שנתערב בכלים לא הוי דבר שיש לו מתירין ע"י הגעלה דהא יצטרך להוציא הוצאו' להגעילם והנראה בדעת הראשונים דס"ל דזה לא חשוב הפסד דהא בידו להפריש עליו מעט דהא חטה אחת פוטרת כל הכרי וכבר כתב הש"ך ביו"ד סי' ק"ב ס"ק ח' דמעט הוצאות לא חשיבי והוי שפיר דשיל"מ ומש"ה הוכיחו הראשונים שפיר מכאן דלא מהני לי' שאלה כלל ואע"ג דהא דחטה אחת פוטרת הוי רק מדאורייתא אבל מדרבנן הא צריך להפריש אחד מחמשים ושוב איכא הפסד מ"מ הא כתב הר"ן בפסחים בפרק כל שעה אליבא דהני פוסקים הסוברים דחמץ הוי דשיל"מ אע"ג דחמץ שעבר עליו הפסח אסור מדרבנן משום קנסא מ"מ כיון דמה"ת יש לו היתר אע"ג דמדרבנן אין לו היתר לא בטלה וכמו כן הכא אע"ג דמדרבנן אין לו היתר בלא הפסד מ"מ כיון דמה"ת סגי בחטה אחת שפיר ה"ל להיות דשיל"מ ומדחזינן דבטלה מוכח שפיר דלא מהני לי' כלל שאלה גם להפקיע איסורו בלחוד וא"כ הא לדעתו של הר"ן בפסחים שם שחלק על סברא זו וכתב דכיון דהא דדשיל"מ לא בטל הוי רק מדרבנן מש"ה אם מדרבנן בלחוד אין לו מתירין בטל שפיר ולדידי' הא נוכל לומר כיון דמדרבנן יצטרך ליתן א' מחמשים מש"ה הוא דלא הוי דשיל"מ ולעולם י"ל דמהני שאלה להפקיע איסורו ולכאורה נראה שזהו דעת הרבינו יונה במס' ברכות ר"פ שלשה שאכלו שכתב דשלשה אנשים מודרים הנאה זה מזה שאכלו אין חייבין בזימון דאע"ג דיכולין לשאול על נדרם השתא מיהא לא איתשל והביא ראיה לזה מהא דערכין דף ד' אמרינן הכל מצטרפין לזימון כהנים לוים וישראלים ופריך פשיטא ומשני לא צריכא דכהנים אכלי תרומה או קודש וזר קאכיל חולין סד"א הואיל ואי בעי זר למיכל בהדי כהן לא מצי אכיל אימא לא לצטרף קמ"ל נהי דזר בהדי כהן לא מצי אכיל כהן בהדי זר מצי אכיל והתוס' בערכין שם דחו ראיה זו. ובאמת קשה טובא דהיאך הביא ראיה לסברתו דלא אמרינן הואיל ואיבעי מתשיל מהא דתרומה דבתרומה הא לא מהני לי' כלל שאלה אחר שהגיע ליד כהן ולעולם היכא דמהני שאלה שפיר י"ל דמצטרפין וכבר מפורסם קושי' זו על הר"י וע"כ נראה דאיהו ס"ל דגם ביד כהן מהני לי' שאלה להפקיע האיסור וכמו שכתבנו להר"ן והנה מיושב ג"כ הא דבעירובין דף ל' על הא דתנן מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה סומכוס אומר בחולין ופריך בגמ' ואילו אנזיר ביין לא פליג מ"ט אפשר דמיתשל תרומה נמי אפשר דמתשיל והקשו התוס' דלוקמא בתרומה ביד כהן ולהר"י ניחא דגם זה אפשר בשאלה אמנם דברי הר"י יש לישבם באופן אחר דמדקדק מדקאמר הגמ' קמ"ל כיון דכהן מצי אכיל חולין מצטרפין ואמאי לא קאמר כיון דמצי שאיל על התרומה וכגון בכהן שאוכל תרומה של עצמו שהפריש מפירותיו והוי אשמעינן רבותא דאפילו באופן דלא מצי הכהן לאכול ממה שהישראל אוכל ממנו וכגון שהכהן מודר הנאה מישראל ומדקדק מזה דהא דמצי לשאול עליו לא מהני לענין צירוף זימון וע' במור וקציעה שכתב כעין זה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |