שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/לה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה TriangleArrow-Left.png כללים TriangleArrow-Left.png ג TriangleArrow-Left.png לה

סימן לה

גניזה לכתבי הקודש שבדפוס. כתבתי לעיל אות כ"ג בס"ד שוב השגתי ספר יקר חסד לאברהם תאומים מהדורא תניינא וראיתי בחלק ארח חיים סי' טו"ב שגם דעת הגאון מסכמת דאסור לשרוף כתבי קודש שבלו ודבריו הם על מה שנשאל בכתבי קדש מתלמוד ופירושיהן שבלו ונמחקו אם רשאי לשרפם ורבים מקילים בזה באומרם כי זהו כבודם כי על ידי גניזה באים לידי בזיון בליכלוך ובאים לידי עכומ"ז ומזלזלים בהם והשיב כבר האריך בשו"ת באר שבע סי' מ"ג לאסור והחזיק בידו בשו"ת כנסת יחזקאל וחתר היבשה בשו"ת שבות יעקב למצוא היתר אחרי כי רבו מאד ואי אפשר לשמרם מבזיון גם כשנותנים אותם בכלי חרס בקבר תלמיד חכם נמאסין מלחלוחית הארץ וממים הנשפכים עליהם וראיתו וכו' (הביא ראית הרב שבות יעקב והרבה להשיב עליה וסיים) ואחר שנתברר דכל שנפסד צורת האות אין איסור במחיקה רק מדרבנן ממילא בכתבי קודש שאין בהן אזכרה דאף בעודם בשלימותם אין איסור במחיקתם אלא מדרבנן ממילא כשבלו שרי לגמרי דהוי גזרה לגזרה ולא גזרו בהכי והביא סייעתא להתיר איבוד כתבי קדש מתורה שבעל פה שבלו מדברי הרמב"ם בשישי מהלכות יסודי התורה דין ח' כתבי הקודש כולן ופירושיהן וביאוריהן אסור לשרפם וכו' דבדוקא נקט רבינו דכשהם בשלימותם דאיכא איסור באיבוד שלהן אף בפירושיהן דאינו אסור אלא מדברי סופרים מה שאין כן כשבלו דאף בשמות שאין נמחקין אין בו איסור אלא מדרבנן ממילא בכתבי גמרא ופירושיהן שהן דברים שלא ניתנו לכתוב מן התורה ופשיטא דאין איסור לאבדם אלא מדרבנן ממילא כשבלו הוי גזרה לגזרה ולא גזרו ולכן כתב כתבי הקודש שבלו יגנזו ולא כתב ופירושיהן דבהו לא בעינן גניזה כשבלו וסובר הרמב"ם דכתבי הקודש של תנ"ך אף שאין מלקות באיבודן אסור מן התורה לאבדם אבל כתבי הגמרא פשיטא דאין בהן איסור מן התורה וממילא כשבלו אף איסור דרבנן אין בהם ולענין הלכה כתבי הקודש שיש בהן אזכרה פשיטא דאסור לשרפן ולאבדם אף שיש לחוש שיבואו לידי בזיון יותר גדול מכל מקום אסור לאבדן בידים אף שבלו ואינן ראוין למלאכתן וכתבי קודש שאין בהם אזכרה לפי מה שכתב התשב"ץ ז"ל שמותר לשרפן מן התורה ואין בהם איסור אלא מדברי סופרים היה מקום להקל כשבלו ואולם מדברי הר"מ ז' נראה דגם כתבי קודש שאין בהם אזכרה בעי גניזה כשבלו ואולי סבירא ליה דמן התורה אסור לאבדן כשהן בשלימותם וממילא כשבלו אסור לאבדם מדברי סופרים אבל בכתבי גמרא ופירושיהן שפיר יש להקל כשבלו לשורפן כדי שלא יבא לידי בזיון וכמו שהקיל בזה השבות יעקב והלכתא כוותיה בזה ולא מטעמיה הנראה לפי עניות דעתי כתבתי:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף