שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/לו
|
< הקודם · הבא > |
גדול השלום שיש בכחו לעבור איסור דרבנן בקום עשה מפני חשש המחלוקת כמו שאמרו אל ישנה אדם מפני המחלוקת ואף שהרב פרי חדש במנהגי איסור והיתר אות ט"ז כתב דדוקא בדבר שהוא אסור מחמת מנהג אבל בדבר שאסור מעיקר הדין אף שהוא איסור דרבנן לא אמרינן ביה אל ישנה מפני המחלוקת כבר עמד על דבריו הרב מקראי קדש בהלכות יום טוב בדין חלוקי המנהגים וכתב דלא דק והעלה דאף איסור ממש יכול לעבור ובלבד שיהא וכו' אם נהגו במקום אחר על פי איזה רב המתירו צריך לנהוג כמוהם מפני המחלוקת אף שבמקומו היה נוהג איסור כיון שאף לדידיה אין כאן איסור תורה וכן דן הרב מוהר"א ישראל הובאו דבריו בקונטריס קדשי דוד שבסוף ספר מכתם לדוד חאסן סי"ט באיסור הקאמייאלה אף דאית ביה איסור רבית כיון דהוי דרבנן ונהגו היתר על פי הוראת איזה רב קדמון ואם ההולך שם לא יקח ליטרא (כתב) מישראל נמשך מזה מחלוקת בכל כי הא גדול השלום ומותר ליקח וכתב הרה"ג מוהר"ם פארדו בספרו שמו משה סי' ב' דף ג' ע"ג דממה שכתב הרא"ש בריש פרק מקום שנהגו דאפילו ההולך ממקום שמחמירין למקום שמקילין וכו' משמע הא לא אפשר בלא מחלוקת יש לו לעשות מלאכה עמהם דגדול השלום ויש לו לעבור על מנהג מקום כיון דלית ליה ביה איסורא דאורייתא וכו' (אלו דברי הרא"ש) מוכח דאפילו איסור דרבנן שאסור מן הדין דוחה דאם איתא דסבירא ליה דדוקא באיסור התלוי במנהג הוא דהתירו לא הוה ליה לחלק בין איסור תורה לדרבנן אלא הכי הוה, ליה למימר ויש לו לעבור על מנהג מקומו כיון דאינו איסור ממש אלא מנהג ומדקאמר כיון דלית ביה איסור תורה מוכח כדברי הרב מקראי קדש וכו' ועוד הביא שם (בסוף ד"ה ומעתה) דהרב מוהרשד"ם בחלק יו"ד סימן פ"ה כתב דמפני השלום יכולים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה וה' יברך את עמו בשלום:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |