שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/טו
< הקודם · הבא > |
גדול כבוד הבריות שדוחה לא תעשה שבתורה. כתב לי רב אחד יצ"ו על מה שכתבתי בנדפס במערכה זו באות כ"א וז"ל במערכת גימ"ל כללים א' ב' גדול כבוד וכו' עיין הרמב"ם פרק כ"ד מהלכות סנהדרין הלכה ז' דכתב דהרי הוא דוחה את ל"ת של דבריהם עיין הר"ן בשבת ס"פ המצניע (בד"ה ודאמרינן גדול כבוד הבריות וכו') וברשב"א לברכות ג"כ כתב כן (בד"ה פושטו אפילו) ועיין נוב"ק א"ח סי' ל"ה ולכאורה קשה דהלא מסיק הגמרא שב ואל תעשה שאני ומשמע אפילו איסור דאורייתא עכ"ד יצ"ו ועיין לקמן בד"ה ובמה שכתבתי:
ובמה שהבאתי באות כ' מה שכתבו התוספות בשבועות דף ל' סוף ד"ה אבל דאיכא גווני דהוי קום עשה ודחי משום דממונא הוא וכתבתי שהרב מקנה אברהם במהדורא בתרא אות ע"ט לא ראה דברי התוספות כתב לי על זה ידידי הגאון שלמה פריידעש אבד"ק ליאדי שליט"א וז"ל בספרו חלק הכללים מערכת הגימ"ל אות כ' דף ע"ט ע"א כתב מר הי"ו וז"ל ועיין להרב מקנה אברהם כו' לא ראה הרב תוספות שבועות ד' ל' וכו' וכן יש לתמוה על הפרי מגדים בספרו ראש יוסף על מסכת ברכות דף י"ט ע"ב עיי"ש היטב עכ"ל יצ"ו:
ובמה שכתבתי בנדפס אות כ' דאיכא גדולי ישראל דסברי דאף דאיכא איסור דאוריתא דיינינן להקל משום כבוד הבריות הנה ראיתי עתה בספר טהרת המים במערכה זו אות ג' שכתב גדול כבוד וכו' אם הוא לאו דאורייתא ממש עיין מט"א דף מ"ט ע"ג קהלת יעקב דף טו"ב ע"ב עושה שלום דף כ"ד סוף ע"ב חות יאיר סי' צ"ה וסי' רל"ו ובתשובות מוהר"י ממרויש שבסוף ספר הרדב"ז חלק ה' סי' נו"ן והרב המגיה כתב בשם ספר שמו משה דף כ"ד ע"א דלכל הפוסקים אינו דוחה אלא איסור דרבנן וציין גזע ישי אות ג' ובקונטריס שיורי טהרה במערכה זו אות ל"ו כתב שהרב עושה שלום הביא ראיה מהש"ס ופוסקים שדוחה גם לעשה ושהביא מחלוקת אם מה שאמרו שדוחה לא תעשה הוא לא תעשה דרבנן (כלומר לא תסור) או אפילו מן התורה וזוהי שקשה על הרב שמו משה שכתב דלכולי עלמא אינו דוחה אלא איסור דרבנן ואישתמיט מיניה סברת הפוסקים הנ"ל עכ"ל ועיין במה שהבאתי בעיקר כללין גדול כבוד הבריות בקונטריס הערות לחלקי הכללים סי' קי"ח אות??:
ועל מה שכתבתי בנדפס באות כ"ב בשם הרשב"א דהא דאמרינן גדול כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן אינו אלא בדבר שעיקרו מדברי סופרים כגון כרמלית אבל ברשות הרבים אפילו אמירה שהיא שבות שאין בו מעשה לא התירו וכתבתי דקשה ממה שכתב הרשב"א דדוקא בכלאים דאורייתא הוא דפושטו הא לאו הכי גדול כבוד הבריות אלמא בכלאים דרבנן אמרינן גדול כבוד הבריות אף דהוי עיקרו דאורייתא גם הקשיתי אמאי לא חשיב כרמלית עיקרו מדאורייתא כיון דעיקר הוצאה לרשות הרבים דאורייתא היא כתב לי הרב מוהרש"ל הנ"ל יצ"ו לעיין בספר מלא הרועים אות כ"ף ערך כבוד הבריות אות כ"ד עי"ש היטב וכונתו דשם במלא הרועים כתב בשם הר"ן סוף פרק המצניע שלא התירו משום כבוד הבריות רק בדבר שעיקרו מדבריהם כגון כרמלית אבל דבר שעיקרו מן התורה כגון הוצאה לרשות הרבים אף שהיא מלאכה שאינה צריכה לגופה דאינו אסור אלא מדרבנן לא שרינן מפני כבוד הבריות דמי מפיס אם היא צריכה לגופה אם לא וכתב ולכאורה מתחלת לשונו משמע שמחלק בין דבר שעיקרו מן התורה לדבר שעיקרו מדבריהם וליתא דבאמת גם בכרמלית עיקר ההוצאה הוא מן התורה גם טומאת כהן עיקרו מן התורה ושרינן מפני כבוד הבריות והרבה כיוצא בזה ועיקר החילוק דהיכא שהוא גלוי לכל שהוא דרבנן מתירין אבל כשאינו גלוי לכל שהוא דרבנן אסור דיסברו שהוא מדאורייתא אלו דברי הרב מלא הרועים ולפי הנראה הוא תנא דמסייע לן וצריך לעיין בגוף דברי הרשב"א ואין מצוי אצלי רק שכתבתי בשמו כפי מה שראיתי בשמו בספרים שרשמתי בנדפס:
ובעיקר כללין (גדול כבוד הבריות) ציין בספר שער הציון בסוגיא כ"ו ברכות י"ט ע"ב ירושלמי ברכות פרק ג' הלכה א' כלאים פרק ט' משנה ד' עיי"ש ברבינו שמשון ירושלמי כלאים פרק ט' הלכה ב' שבת פ"א ע"ב צ"ד ע"א תוספות ד"ה גדול צ"ד ע"ב קמ"ב ע"ב רש"י ד"ה אלא למת ועיין דף מ"ג ע"ב עירובין כ"ו ע"ב תוס' ד"ה ולכהן מ"א ע"ב סוכה ל"ו ע"ב תוספות ד"ה בשבת ביצה ל"ב ע"ב עי"ש מגלה ג' ע"ב עי"ש ברש"י כתובות בהרא"ש פרק א' סי' ה' עי"ש ירושלמי נזיר פרק ז' הלכה א' בבא קמא פ"א ע"א תוספות ד"ה אומר לעכו"ם בבא מציעא ל' ע"א וע"ב תוספות ד"ה אלא שבועות ל' ע"ב תוספות ד"ה אבל מנחות ל"ז ע"ב:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |