שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים ג יד

סימן יד כבר מלתי אמורה שבכל דיני ממונות הולכין ועושין עפ"י חוקי הממשלה יר"ה ודברינו אך משום דרוש וקבל שכר:

גורל. אם עושה קנין. כתבתי בנדפס באות ס' סברת הרא"ש שהביא הריב"ה בסי' קע"ג ועי"ש בפתחי תשובה בשם הרדב"ז ושער משפט וראה זה דבר חדש שראיתי בס' יקר דברי גאונים להגאון מוהר"ר חיים אריה כהנא יצ"ו שכתב בכלל כ' אות א' בשם שו"ת גאוני קדמאי בדפוס ישן נושן בסי' כ' שכתוב באחים שחלקו עפ"י גורל וז"ל ובכל מקום שיפול הגורל יטלנו ואין רשות לשום אדם מישראל לעבור על הגורל שאין הגורל אלא מפי שמים שנאמר עפ"י הגורל תחלק הארץ והעובר על הגורל כעובר על עשרת הדברות עכ"ל וסיים הרב המחבר יצ"ו והסיום הוא פלא גם בעיני יפלא מה ענין ורמז עשרת הדברות לגורל. ובספר זכרנו לחיים ח"א דף ס"ד אות א' הביא גם הוא תשובת הגאונים הנ"ל ולא יעיר בסיום הדברים וכתב הרב טהרת המים במערכה זו אות ט"ז בשם ספר המצרף סי' ס"ט דמה שאמרו בספרי ופסקו מרן בריש סי' קע"ט שאין שואלים בגורלות שנאמר תמים תהיה צריך לומר הכונה שאין שואלים הקורות והעתידות לבטוח, בהן שהרי על פי הגורל נחלק הארץ.

ואם מגרלין איזה דבר (היינו פייאנק"ו ויש קורין ריפ"א) שכל אחד מהמנויים נותן סך הקצוב ונכתב שמו בהרשימה ומטילין גורל על השמות והשם אשר עלה עליו הגורל זוכה בהחפץ ואיש אחד מהמנויים נתן גם כן הסך הקצוב אך לא כתב שמו רק כתב שם אדם אחר (שהוא בר מזלא) ונפל הגורל על אותו השם נסתפק גדול בדורנו מר קשישא מוהר"א פלאג"י יצ"ו בספר ויען אברהם בחלק ח"מ סי' ג' דף ס"ד ע"ד מי יזכה בריוח הזה אם בעל השם או בעל המעות דאין שייך לומר זכין לאדם שלא בפניו דזהו אם כיון לזכותו אבל לא בשתיקה ורק שכתב שמו וכינויו והביא מה שנחלקו הפוסקים במי שהלוה לחבירו והכתיב השטר על שם אחר וכשתבע המלוה מהלוה אמר לו לאו בעל דברים דידי את אלא האיש אשר נכתב השטר על שמו דפסק בטור חשן משפט סוף סי' ס' דהדין עם המלוה שהוא נתן המעות ושלא להשביע את עצמו כתב השטר על שם האחר ואפשר שאם האחר מערער אין ממש בדבריו וכמו שכתב בכנסת הגדולה סי' פק"ד אות י"ב מהשלטי הגבורים והרבנים גידולי תרומה דף שי"ד ובני שמואל בסי' ס' הביאו דהרא"ש חולק על זה בתשובה וזיכה למי שנכתב על שמו וציין לעיין בס' משאת משה ח"מ סי' ד' ובתי כהונה ח"ב דה"ן ע"ג ובית אברהם דף קי"ג ע"ד ודף קי"ד ע"ג וקט"ו סוע"ג וקול אליאו ח"א סי' ל"ו ותושע יהודה בדרוש ב' לשבת כלה ואם כן זה שכתב בהרשימה שם האחר לפי שאין לעצמו מזל להרויח ודאי דהנותן המעות זכה בו ומסתייה דיתן לו בדרך דורון כסרסור בעלמא אשר ישא את שמו דעל ידו בא לו הריוח אלא שאם תפס האחד נראה שיחלוקו כענין מה שאמרו שטף נהר זיתיו לתוך שדה חבירו זה אומר זיתי גדלו וזה אומר ארצי גדלה דיחלוקו ושוב דחה דהתם עכ"פ שניהם הניחו קרן ומן הראוי שיחלוקו אך זה שנכתב על שמו לא נתן אפילו פרוטה קטנה ואין לו אלא לקבל דורון בעלמא וציין לעיין בחקרי לב יו"ד ח"א סי' צ"א ובחלק שני ליו"ד סי' ה' ובספרו שמע אברהם סי' ט"ן ד' קמ"ב ע"ד וקמ"ג ומכל הספרים הנ"ל אין גם אחד מצוי אצלי וכתבתי דב"ק לזכות את מי שנמצאים הספרים הנ"ל בידו לעיין בהם וכפי הנראה ממה שכתב בס' זכרנו לחיים ח"א דף ס"ד אות ב' שהרב ארח משפט בסי' ס' אות כ"ב מפלפל בענין קרוב לזה וגם הוא אינו מצוי אצלי לראות בדב"ק ומצאתי בספר יהודה יעלה לרב גדול משאלוניקי (שהשגתיו מקרוב) שנשאל בזה בחלק חשן משפט סי' ז' ופתח בתשובה ולא איסתייעא ליה לגמרה של תורה זו וידידי הרב המגיה מוהר"ר דוד פיפאנו יצ"ו פלפל בחכמה בענין זה ולא פניתי לעיין בדב"ק ובסוף דבריו הביא שמצא בס' ויען אברהם הנ"ל שפסק כדבריו וסיים וכל זה היינו מדינא דאם באים אנו לדון על פי שכל אנושי לית איניש על יבשתו דלימא דזוכה בעל השם כיון דמנהג העולם שכותבים שמות אחרים בגורל הריפ"א וכל כי האי אין לך גילוי דעת גדול מזה אדרבא צריך גילוי דעת גמור שיאמר בפירוש שכונתו לזכותו והוא פשוט עכ"ד יצ"ו:

וכתב בדברי הגאונים הנ"ל (בתחלת אות זו) בשם הגאון חות יאיר סי' ס"א בעובדא שהטילו שנים עשר אנשים גורל על כוס כסף אחד שמי שיצא הפתקא שלו ירויח הכוס ופסק דבכל ענין אם נמצא טעות בהפתקאות שהיה צריך לכתוב שתים עשרה פתקאות וכתב רק אחד עשר או שאר טעות אף דהטעות היה לשבח לאותם המערערים אחר כך על הזוכה בהכוס על פי הגורל מכל מקום הגורל בטל מפני שהגורל ידבק בו ההשגחה העליונה וצריך להיות בלי שום קלקול עכ"ל וכפי הנראה לא היה מצוי ביד הרב יצ"ו ספר עיקרי הד"ט בתמידות (אף שמביא דברים בשמו) ולכן לא ראה מה שכתב הרב עיקרי הד"ט בארח חיים סי' ג' אות ו' בשם הרב זכרון יוסף סי' א' דאם הטילו גורל ושכחו ליתן בקלפי אחד מהראויים ליכנס בגורל הגורל בטל וכסברת הרב מגן אברהם בא"ח סי' קל"ב וכן פסקו הרבנים ושב הכהן סי' ע"ג וחות יאיר סי' ס"א וכן עשיתי מעשה גם אני פה פירינצי בשנת תקס"א בחברת מלביש ערומים וכו' וציין לעיין בשותא דינוקא סי' קע"ט בענין הגורלות ובחות יאיר הנ"ל וכנסת יחזקאל סוף חלק יו"ד ופני אריה סי' ס' ומים שאל במים ראשונים שלו סי' ב' שהאריך קצת בענין פייסות של הכהנים במקדש:

ואם בכלל האנשים הנמנים בהגורל היו שני יוסף בן שמעון ועלה הגורל ליוסף בן שמעון ולא נודע למי ובני החבורה רוצים לעשות גורל מהחדש לפי שהקנין אינו מבורר למי שקנה החפץ והשני יוסף בן שמעון אומרים לקיים הגורל ושניהם ישתוו ביניהם נשאל על זה הגאון אבד"ק סטאניסלאב בשו"ת בר ליואי ח"ב בחלק חו"מ סי' יו"ד ובתשובתו כתב שאין גורל זה דומה לההיא דאמרינן בבבא בתרא דף ק"ו ע"ב האחין שחלקו כיון שעלה הגורל לאחד מהם קנו כולם וכו' דשם הוי הגורל רק כמו בירור שמברר לכל אחד חלקו שיש לו בהשותפות ובכי האי גוונא הגורל מקרי קנין אבל בנדון דידן על ידי הגורל הם מקנים לו החפץ שעל ידי זה שיעלה עליו הגורל יקנה לו את החפץ ודומה לאם תקדים יונך ליוני ומשחק בקוביא דמבואר בזה בורר דאמרינן אגב ספקא גמר ומקני לפירוש רש"י או אגב דבעי למיקני גמר ומקני לפירוש רבינו תם שם וכשעלה הגורל עליו הוא מקני לו החפץ והרי הגורל גופיה לא מקרי קנין ושוב כתב לבאר אי בעינן לענין הקנאת החפץ קנין מבורר וכתב לפשוט מב"ב דף קכ"ז בן ולא ספק לאפוקי שתי נשים שילדו שני זכרים במחבואה אחת וכו' דגם בקנין שאינו מבורר קונה הואיל שיכולים ליטול מהם על ידי הרשאה אקנויי אקני להם ושוב הביא ש"ס דכתובות דף פ' ע"ב ההוא דאמר נכסי לטוביא ואתו שני טוביא שניהם קרובים שניהם תלמידי חכמים שודא דדייני ופירש רבינו תם למי שהדיין רוצה להחליט מחליט ולכאורה גם כאן מהראוי לדון דין שודא אף דליכא אומדן דעת הנותן אך יש לדחות דשני טוביא שאני דהנותן ידע למי הקנה ומי הוא המקבל נמצא שהיה מבורר שעה אחת מי הוא המקבל רק דאנן לא ידעינן משא"כ כשלא היה מבורר אף רגע אחת שמתחילה נולד הספק למי הוא החפץ בכי האי גוונא ודאי כולי עלמא מודו שיחלקו שניהם בשוה כעין שכתבו התוספות ריש ב"ב בד"ה לפיכך דכשמעולם קם הדבר בספק ואין אחד מוחזק מחבירו לכולי עלמא חולקים ואפילו לרבנן דסומכוס דלא אמרינן המוציא מחבירו עליו הראיה אלא כשפעם אחת היה מבורר שהיה של אחד מהם ודין שודא לא אמרינן בכל מקום כמו שכתבו התוס' בב"ב דף ס"ב ד"ה איתמר ובזה ביאר דברי התוספתא שהביאה הש"ך בח"מ סי' רנ"ג גבי אמר תנו מאתים זוז ליוסף בן שמעון ונמצא שני יוסף בן שמעון וכו' וסיים נמצא לפי זה שפיר בנדון דידן בגורל שיצא שם מהקלפי ששני בני אדם שוים בו נמצא שלא היה מבורר מעולם ששייך לאדם מיוחד לכן דיינינו ביה דין חלוקה אליבא דכולי עלמא ויכולין לכתוב הרשאה זה לזה ולהוציא מיד חבריהם ושפיר נחשבים שניהם כאחד מחמת שהדין כן שיחלוקו ולכן מקרי שפיר קנין מבורר וכולי עלמא מודו דלא נתבטל הגורל רק שחולקים בין שניהם וזה ברור ואינו דומה למה שכתב המגן אברהם בסי' קל"ב עכ"ל כונתו לפי הנראה היא למה שכתב הרב מגן אברהם שם בסק"ב (בד"ה הגאון) בשם הגאון מוהר"ר מן אבד"ק קארטשין כשמטילין גורל ארבעה או חמשה ויש בהם שנים שיש להם אותיות שוות כגון ת' והאחרים יש להם מנין הפחות מזה אז בטל הגורל וצריכים כולם להטיל גורל מחדש ואין יכולים השנים לומר האחרים כבר הפסידו חלקם ושנינו נטיל גורל וראיה מיומא ריש פרק שני ואם היו שניהם שוים הממונה אומר להם הצביעו והיו מטילים כולם גורל אף שאותם השנים היו קרובים מאחרים ועיי"ש להרב מחצית השקל שכתב בשם הרב מעיל צדקה שחולק עליו וסוברים שאין האחרים נכנסים בגורל שכבר הפסידו חלקם וכתב הרב עיקרי הד"ט בסי' ג' אות ו' שגם הרב זכרון יוסף בסי' א' שדי נרגא אההיא דהמגן אברהם עי"ש:

ואם אפשר לסמוך על הגורל בנפשות היינו בני אדם שהיו בספינה ועמד נחשול של ים או רוח סערה לטבעה וכמעשה דיונה הנה הרב מדרש תלפיות בענף גורל עמד בסתירת דברי ספר החסידים דבסי' תש"א כתב השתא אסמכתא לא קניא לענין ממון כל שכן לענין נפשות שלא יסמכו על הגורל ומה שאמר שאול להפיל גורלות בינו ובין יונתן בנו וילכד יונתן שם היה ארון ומה' כל משפטו והם ידעו באיזה ענין להפיל אבל עתה אין לסמוך על הגורל וכו' והקשה על זה דבסי' תר"ף (תרע"ט) כתב להיפך וז"ל בני אדם שעוברים בים ועמד עליהם רוח סערה לשבר הספינה או להטביע בים ושאר הספינות עוברות בשלום בידוע שיש בספינה מי שחייב ורשאים להפיל גורל על פי שיפול הגורל שלשה פעמים זה אחר זה להטילו לים ומתפללים שלא יפול הגורל על הזכאי וכו' ותירץ דהתם מדבר שהרוח סערה בכל האניות שבים בשוה ולכך אין להפיל גורל שמא אין חייב ביניהם אבל כאן מדבר שכל האניות עוברות בשלום ודוקא עליהם רוח סערה ענין כזה מורה באצבע שיש ביניהם גורם הצער כענין יונה ולכך מפילים גורלות עכ"ל ורמזו הרב המגיה לס' טהרת המים בסוף מערכה זו והרב המחבר כתב בשם הרב כנסת הגדולה בח"מ סי' קע"ג סק"ג שכתב על דברי ספר החסידים דסי' תרע"ט הנ"ל דזה אינו דאף דנודה לסברת האומרים דבממון עושה הגורל קנין אין לסמוך עליו בנפשות ומעשה דיונה עכומ"ז היו ואף הוא אמר שאוני והטלוני וכו' וגם הספר חסידים עצמו בסי' תש"א כתב דאין להפיל גורל על נפש אדם וכו' אמנם החות יאיר סי' ס"א כתב נגד האמור בענין עכן ויונתן ויונה ולמד מנייהו לענין ממון והוא פלא עכ"ל ועיינתי בחות יאיר (שעתה זכיתי בו) ודבריו הם על מעשה שהיה שהטילו גורל ועלה הגורל לאחד מהם ושוב נתברר שהיה טעות בההגרלה ופסק שצריכים לחזור ולהגריל כי גורל הנעשה שלא כהוגן בטל וכו' כי ראינו מן התורה ומן נביאים וכתובים שסמכו על הגורל באשר נעשה בלי מחשבות אדם ופעולת אנוש מצד התחכמות אך בגורל תחלק הארץ וכן סמכו על הגורל במיתת עכן ויונתן לולא שפדאוהו העם לא מצד הוראתו ונאמר בחיק יוטל הגורל ומהשם כל משפטו ואף באומות העולם היה מקובל זה כמו גבי יונה והמן הרשע לפשטיה דקרא מפני שקרוב הדבר שאם הגורל כהוגן ידבק בו השגחה עליונה מה שאין כן אם הגורל מקולקל אין מבוא לומר שמי שזכה מאת ה' היתה זאת הן שהקילקול על ידי תחבולת אנוש או בשגגה על כל פנים הגורל מקולקל ויכול כל אחד לומר אילו היה הגורל כהוגן הוה קיימא לי שעתי על פי מזלי או על פי תפלתי שיתן לי הצלחה בכל עסקי יותר ממה שאמרו בבבא מציעא דף ק"ו דמצי מחכיר למימר הוה מיקיים בי ותגזור אומר ויקם לך וכתיב אתה תומיך גורלי ואף שמתוספות שם בסוף העמוד יש קצת סתירה לזה דלא אמרינן כך על תפלה כללית מכל מקום גורל שאני דבלאו הכי נמי מסוגל להשגחה אם נעשה כהוגן וגדולה מזו נראה לי אם הערים אחד והטיל לקלפי שני פתקים ששמו כתוב עליו וזכה אחר בפתק הגורל ואחר כך גילה זה החוטא ובדקו ומצאו כך יכולים האחרים ואפילו הוא עצמו לבטל הגורל עכ"ל ואיני מבין בניחי מאי קא קשיא ליה להרב טהרת המים על דבריו:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף