שדי חמד - פאת השדה/כללים/ג/טז
< הקודם · הבא > |
גאוה. במסכת סוטה (דף ה' ע"א) אמרו דמותר לת"ח להתגאות בשמיני שבשמינית היינו חלק ס"ד ומסיק לא מינה ולא מקצתה דכתיב תועבת ה' כל גבה לב ואפשר דגם מעיקרא דרש קרא הזה אלא דדרש הר"ת "כל "גבה "לב ר"ת ס"ג דהיינו ס"ג חלקים הם תועבת אבל חלק ס"ד הוא מותר כן כתב הגאון חתם סופר בספרו תורת משה ד' ס' ע"א בפרשת נצבים (בד"ה ולא בשמים היא) ודבריו הקדושים ככתבם נפלאו ממני כאשר מבואר דר"ת של כל גבה לב איננו ס"ג כי אם ג"ן ואין דעתי העניה נוחה לצרף בהראשי תיבות גם היו"ד של תיבת ה' וגם אין זה במשמע לשונו הנ"ל ודבריו צ"ע וכתבתי זה כעת לזכרון אולי אמצא פתרון לדב"ק בעת אחרת איה"ש אחר זמן רב ראיתי מה שכתבו איזה רבנים דנקודת הדגש שבאות עולה למספר במקום יו"ד כמו שהבאתי לקמן באות כ"ו ואמר לי תלמידי הבחור רפאל לאבאק הי"ו בכ"ר משה ליב ז"ל דאולי גם כוונת הגאון חתם סופר כך היא דחשיב הדגש שבאות הכ"ף מתיבת כל לעשרה ובזה עולות הכ"ף והגימ"ל והלמ"ד לששים ושלשה מספר מכוון:
והנה ראיתי בספר חדש שהוכיח מש"ס דקידושין דף ל"ג סוף ע"א דרב נחמן היה לו יותר משמיני שבשמינית מדאמר אי לאו תורה כמה רב נחמן בר אבא איכא בשוקא וכנראה לא עיין בדברי רש"י שם שמתבאר שלא מדרך גאוה קאמר הכי ואיהו גופיה אמר בסוטה שם לא מינה ולא מקצתה והרי רב יוסף אמר בסוף סוטה לא תיתני ענוה דאיכא אנא ואיהו גופיה אמר בפסחים דף ס"ח ע"ב אי לאו האי יומא דקגרים כמה יוסף איכא בשוקא מוכח דאין בזה שמץ גאוה חלילה ובביאור מאמרם תלמיד חכם צריך שיהא בו שמיני שבשמינית עיין למרן חיד"א בפתח עינים למסכת סוטה מובא בעין יעקב הקטנים בפרק קמא דסוטה סי' יו"ד:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |