שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קמב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א קמב

קמ"ב) אישתמיטתיה בנדפס אות שט"ז הבאתי מה שכתב הרב יד מלאכי בשם הרב חות יאיר דלשון כבוד הוא זה דלפי שעה הוא שנעלם ממנו אף דידעו והיתה עמו וקרא בו וסמך ידו מש"ס דזבחים דף נ"ט ע"א אמר רב מקרא הוא ושכחנוהו וכו' ואמר רב כהנא היינו קרא דאישתמיט לרב עי"ש ובזה הצלתי את הרב נהר שלום מתלונת מר רבו מרן מוהרד"ף על אשר כתב לשון זה על הרב מגן אברהם וכו' ותלמידי וחתני היקר החבי"ב לנצ"ח (הוא ראשי תיבות לוי נסים צחצי"ר) יצ"ו ציין לעיין ביעיר אזן מערכה זו אות י"ב אף הוא היה מתכוין לומר דאין בזה חשש זילזול ח"ו כמו שיראה הרואה בדב"ק ועל זה כתב לי ידידי הרב הגדול מוהר"ר מנחם מענדל הילויץ אבד"ק זעמבין יצ"ו וז"ל בספרו בחלק הכללים אות שט"ז וכו' ומה שרשם תלמידו לספר יעיר אזן אין הספר מצוי אצלי אך בתשו' חיים שאל ח"א סי' כ"ז ג"כ לא הסכים עכ"ד יצ"ו ולא היה אצלי ס' חיים שאל אך מקרוב השגתיו ועיינתי שם וראיתי את אשר דבר בקדשו למר בריה בתוכחת מגולה מאהבה כאשר ייסר איש את בנו על אשר כתב הרב בנו דאישתמיט מהרבנים ארעא דרבנן ועפרא דארעא דברי התוספות ומשנה שלמה וכו' ואלה דבריו שמענה ואתה דע לך לא זו הדרך להחליט הדברים ואשרי אדם מפחד תמיד בדברי תורה והדברים קל וחומר כי תקרב אל עיר וקדש אל תאמן בעצמך הפוך בה והפוך בה הלא ידעת הא דאמרי במערבא לעולם יראה אדם בעל השמועה כנגדו ובשגם הן האדם קרא ושנה ושלש וילן בעמק ופשיטא ליה בכל זאת אם פקח הוא לא יגזור לומר דאישתמיטתיה וכיוצא רק כה ידבר דרך אפשר מבוא העיר והוא הצעיר עכ"ל. ושוב כתב לפלפל בעיקר הדין ובראיות הרב בנו ועל פי הדברים האלה כתב ידידי הרב הנ"ל יצ"ו שבחיים שאל לא הסכים כלומר שאין דעתו נוחה להשתמש בלשון זה אבל הדבר תימה שזה סותר למה שכתב ביעיר אזן בפשיטות שהוא דרך כבוד כמו שהאריך הגאון חות יאיר וכו' וכו' ואין דעתי נוחה לומר שכל קפדתו היתה על מה שהחליט לומר דאישתמיט מינייהו ואם היה כותב (הרב בנו) כמסתפק ואמר כפי הנראה אישתמיט מנייהו וכיוצא ללשון זה לא היה לו תרעומת דברים כי אין בלשון זה חשש זילזול שאם כן לא היה שייך בזה הא דאמרי במערבא יראה אדם בעל שמועה כנגדו דמאחר שאין בלשון זה חשש זילזול כי עומד כנגדו מאי הוי אלא ודאי מוכח דמשמע ליה דאינו לשון כבוד עד שאילו היה בעל השמועה כנגדו לא היה מעיז לומר בלשון זה והוא היפך ממה שנראית דעתו ביעיר אזן כמו שיראה הרואה ובס' נחמד למראה ח"ב פרק חמישי דמסכת עירובין דף פ"ז ע"ב הביא בשם הרב יצחק ירנן בכתיבת יד שהתרעם על הרב מר אביו של הרב נחמד למראה על שכתב לו דאישתמיט מניה דברי הרב בית דוד וחשב שלשון זה הוא לשון בזיון והרב המחבר תמה עליו דלשון זה הוא דרך כבוד וכו' והביא דברי הרבנים הנ"ל (יד מלאכי יעיר אזן) ולא זכר דברי מרן חיד"א בחיים שאל הנ"ל אשר לפי מה שנראה מדב"ק דיש קפידא בזה יש סמך לדעת הרב יצחק ירנן ועיין במה שהבאתי בקונטריס הערות לחלק הכללים סי' צ"ו אות ח' אלא שמדברי מרן חיד"א בספר שם הגדולים באות הוי"ו בקונטריס אחרון בשם ויידא נראה בעליל דמסכים לדעת הגאון חות יאיר שאינו לשון זילזול אלא כלומר שנעלם ממנו לשעתו איזו בקיאות כמו שקרה כן לכמה מגדולי ישראל ראשונים כמלאכים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף