שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/קמא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד - פאת השדה כללים א קמא

קמ"א) אצבע שמשערין בה בכל מקום הוא רוחב אגודל של יד כן הביא מרן בבית יוסף א"ח סי' י"א בד"ה ויעשה נקב) מהרמב"ם בסוף פרק י"ז מהלכות שבת ובראשון מהלכות ציצית הלכה וי"ו ובתשיעי מהלכות תפילין והיה למרן להביא דברי הרמב"ם בהלכות תפלה בדיני נשיאות כפים פרק חמשה עשר דין ד' וכמה הוא רביעית אצבעיים על אצבעיים וכו' וחומש אצבע בגודל וזה האצבע שמושחין בה בכל התורה כולה היא הגודל והוא הנקרא בהן יד עכ"ל אלא דלאו תנא כרוכלא ומרן הפרי חדש ביו"ד סי' נ"ו סק"ז כתב כל אצבע האמור בכל מקום הוא גודל כדכתב הרמב"ם בס"ה נ"כ (בסוף הלכות נשיאות כפים) וכן הוא במוהרי"ל כאן עכ"ל ולא הזכיר שאר המקומות והספיק לו מקום הראשון שדבר בו הרמב"ם והוא באחד והרב חכמת אדם בכלל י"ד אות ג"ל כתב וכל מקום שנזכר אצבעות צריך עיון אם רוצה לומר אצבע פשוט או רוחב אגודל וכו' ופרי חדש סי' נ"ו סק"ז כתב בשם הרמב"ם בפרק ט' מהלכות ספר תורה כל אצבע האמור בכל מקום הוא גודל ע"כ ויש שם טעות סופר וצריך להיות כמו שכתבתי וצריך עיון כי לא מצאתי שם אלא שכתב כל רחב גודל האמור בכל מקום הוא רחב שבע שעורות בדוחק שהם ערך שתי שעורות באורך וכו' אלו תורף דברי הרב חכמת אדם ולא גילה לנו מה היה כתוב בפרי חדש שלפניו כדי לידע מה שתקן ואם היה כתוב כאשר כתוב לפנינו כמו שהעתקתי דבריו לא ידעתי למה הוצרך להגיה הלכות ספר תורה תחת הכתוב הלכות נשיאות כפים שבאמת כן כתב הרמב"ם שם כמו שהעתקתי דבריו ואם לא מצא דברי הרמב"ם שבהלכות נשיאות כפים תמיה לי במחילת כבוד תורתו הרמה איך מלאו להגיה כן אחרי שסוף כל סוף הרי לא מצא מה שכתב הרב פרי חדש בשם הרמב"ם ומה הועיל בהגהתו זאת:

גם מה שכתב שלא מצא שם אלא וכו' יש לתמוה שעיין שם בהלכה ט' ולא עיין בראש הפרק שכתב שיעור הטפח בד' אצבעות ברוחב הגודל שמזה מובן שאצבע היינו גודל ולזה יש ליישב אבל מה שכתבתי בתחלה היא תמיהה קיימת לפי דעתי העניה מלבד שיש לתמוה עליו שנעלם ממנו דברי הרמב"ם שבהלכות ציצית והלכות שבת שהביא מרן הב"י (וכבר תמה עליו בזה הרה"ג מוהר"ר זלמן אסטרווסקי יצ"ו בקובץ הפסגה ח"ג שנדפס עתה (שנת נזר"ת) בצד 71 ועוד הביא הרב יצ"ו שכן כתב בהגהות אשירי פרק קמא דעירובין סי' ג' בשם האור זרוע וכתב שכן מבואר בשלחן ערוך הגאון מוהרש"ז בסי' ל"ב סעיף ל"ג (טעות הוא כי שם לא מצאתי מזה והוא בסעיף ס"ג והוא זה אשר ציינתי בשמו בנדפס אות קט"ו וכפי הנראה אין נמצא ביד הרב יצ"ו ספר שדי חמד כללים ח"א שאם כן היה רואה מה שהבאתי באות קט"ו שהגאון עמודי אש יצ"ו כבר תמה על החכמת אדם שנעלם ממנו דברי הרמב"ם וכו' וכו' עי"ש) ועיין בס' דרכי תשובה בסי' מ"ו ס"ק ע"ג מה שציין הגאון המחבר יצ"ו בזה ומה שתמה בהפסגה שם על החכמת אדם בכלל י"ט אות ח' שכתב בפשיטות דאצבע סתם הוא אצבע פשוט במחכתה"ר לא צדק בזה כי המעיין בדבריו ישר יחזה שלא כתב דאצבע סתם הוא פשוט רק באותו ענין כתב על פי הכרח שהוא אצבע פשוט ולא ללמד על הכלל כולו יצא:

נחזור לדברי מרן הבית יוסף באורח חיים סי' י"א והוא שכתב שם שכן כתב כל בו בשם רבינו פרץ כל הני אצבעות (לענין צצית) פירוש אצבע היינו גודל וכן כתב בהגהות סמ"ק וכן נראה מדברי הרוקח ומדברי המרדכי עכ"ל מרן וכתב על זה בבדק הבית וז"ל והוא מבואר בגמרא שכתבתי בסמוך עכ"ל ולפי הנראה הרב תוספת יום טוב לא ראה את ספר בדק הבית ולכן השיג על מרן הב"י שלא היה מן הצורך להביא כל הפוסקים שכתבו דהיינו אצבעות היינו גודל עיין בדברי חמודות להלק"ט הלכות ציצית סי' י"ב והרי עינינו הרואות שמרן עצמו בבדק הבית אמר מר שכן מבואר בש"ס ואף שהבדק הבית נדפס כמה שנים קודם שנדפס הדברי חמודות אולי לא נתפשט בימיו אל עירו ואל שער מקומו וכן כתב מרן חיד"א על הרב הדרישה וכמו שכתבתי בשמו בקונטריס כללי הפוסקים סי' ט"ו אות כ"ט וראיתי שהרב המגיה בספר שלמי צבור דף ז"ך ע"א הביא דברי הרב הנ"ל (דברי חמודות) וכתב על דבריו וכבר מרן דקדק על עצמו וכתב והוא מבואר בגמרא שכתבתי בסמוך עי"ש כונתו לפקפק עליו דמה מציאה מצא וכבר כתב כן מרן עצמו ולדידי אין זו מן התימה אם לא ראה את ס' בדק הבית כאמור ותלמידי הבחור רפאל לאבאק הי"ו ברבי משה ליב נ"ע ציין בקונטריסי לעיין בספר הקדוש הלק"ט בח"א סי' רצ"ג ועיינתי שם ודבריו הם על הדין שביו"ד סי' ב"ן סעיף ב' בהגהה ומביא סברת מוהרי"ל הנ"ל ומה שכתב הרמב"ם בהלכות נשיאות כפים הנ"ל ובחצאי לבנה (כנראה שהיא הגהה מהרבנים המביאים את הספר הקדוש הזה לדפוס שנית הי"ו) כתוב גם שאר מקומות שבהרמב"ם שהזכרתי למעלה והוסיף לציין לספר אור זרוע הלכות עירובין סי' קכ"ז ושערי תשובה סי' י"א סק"ג והרמ"א יו"ד ריש סי' שכ"ד ומוהרי"ט יו"ד סי' י"ט ולפי שאני טרוד כעת בענין אחר לא יכלתי לעיין בכל הנז"ל רק זה אגיד שכפי הנראה אין נמצא אצלם ספר שדי חמד כללים ח"א שאם כן היו רואים שכבר הובא שם האור זרוע סי' קכ"ז ושערי תשובה הנ"ל:

וידידי הרה"ג מוהר"ר שמחה כהנא אבד"ק לאקאשאווקא יצ"ו כתב לי וז"ל באות קט"ז הביא דאצבע הוא הגודל והביא כן גם מא"ז יעיין אור זרוע הלכות טרפות סי' תל"ג שכתב שיש גאונים הסוברים דאצבע הוא אצבע שלישית והוא אמה יעו"ש ולפלא שלא ראיתי מביאים דעת זו בשום פוסק עכ"ד יצ"ו:

וכתב מרן שם (אחר שכתב בשם הרמב"ם שסובר דאצבע הוא אגודל שכן כתב בראשון מהלכות צצית ובתשיעי מהלכות תפילין ושבפרק י"ז מהלכות שבת כתב גם כן האצבע שמשערין בכל מקום הוא רוחב הגודל של יד) וכתב המרדכי אומר ר"ב שצריך לשער במקום רוחב הגודל ולא מראשו שהוא קצר עכ"ל ובבדק הבית כתב והתוספות בפרק התכלת נסתפקו בדבר והרב המגיה בשלמי צבור שם שקיל וטרי בזה וכתב בדף כ"ח ע"ד (בד"ה המורם) דאף שהמרדכי סובר דמשערינן במקום הרוחב של גודל לא מצינו אחרים כוותיה שיאמרו כן בפירוש זולת דברי הרמב"ם בהלכות ספר תורה שמטין לסברת המרדכי והתוספות נסתפקו בדבר וכו' וכל שכן לפי מה שהוכחנו ובררנו שרבינו ישעיה והכל בו ומוהר"י ב"ח ורבינו האר"י כולם שוים לשער בצד הקצר וכו' אלו תורף דב"ק והנה לשון הרמב"ם בהלכות צצית הוא ואורך החוטין אין פחות מארבע אצבעות וכל האצבעות בגודל ובהלכות ספר תורה כתב בגויל ששה טפחים שהם ארבע ועשרים אצבעות ברוחב הגודל של יד ובהלכות שבת כתב האצבע שמשערין בה בכל מקום היא רוחב הגודל של יד והנה לשונו בשתי מקומות הנ"ל הוא בסיגנון אחד ואיני מבין מה שכתב שדברי הרמב"ם שבהלכות ספר תורה מטין להאומרים שמשערין בצד הרחב ולא בצד הקצר שאם ממה שכתב אצבעות ברוחב הגודל משמע ליה שהכונה שיהא בצד הרחב ולא בצד הקצר (מדלא כתב אצבעות גודל כמו שכתב בהלכות צצית וכל האצבעות בגודל) למה לא כתב שגם מדברי הרמב"ם שבהלכות שבת מוכח כן שהרי גם שם כתב בסיגנון זה ואם יש לדחות שמה שכתב בהלכות שבת והאצבע היא רוחב הגודל של יד לא בא אלא לאפוקי אורך הגו דל אבל ברוחב עצמו אולי יש לומר שהוא בצד הקצר אם כן גם מלשון אצבעות ברוחב אגודל של יד שבהלכות ספר תורה אין הכרע וראיתי להרב יבא הלוי בדף י"ד סוף ע"ג שדקדק מלשון מרן הבית יוסף שאחר שכתב שדעת הרמב"ם שהאצבע היא הגודל כנז"ל כתב וכתב המרדכי וכו' (כנז"ל) ולא כתב וכן כתב המרדכי וכו' מוכח שסובר שמלשון הרמב"ם אין הכרח שצריך לשער במקום רוחב הגודל דיש לדחות, דרוחב הגודל דקאמר הוא לאפוקי רוחב שאר אצבעות וכן יש לדחות מה שכתב בהלכות ספר תורה וכן נראה מדברי מרן כסף משנה בהלכות ציצית דין א' (וצריך להגיה דין ו') והביא דברי הרב בשלמי צבור הנזכר לעיל ותמה עליו מה מצא בהלכות ספר תורה יותר ממה שכתב כאן (אינו מדוקדק דמר קעסיק בהלכות ציצית ושם לא נזכר בדברי הרמב"ם לשון רוחב הגודל ונכון להגיה ממה שכתב בהלכות שבת) ולדבריו למה הרחיק מרן לחמו להביא מהמרדכי ולא מהרמב"ם או לכל הפחות לכתוב שכן נראה מדברי הרמב"ם בהלכות ספר תורה אלו תורף דב"ק ותמיה לי במה שכתב לדחות דמה שכתב הרמב"ם רוחב הגודל הוא לאפוקי רוחב שאר אצבעות דאכתי לאו ממילא שמעינן מדבריו דבמקום הרחב משערינן שאם לא כן היה כותב בסיגנון הלשון שבהלכות ציצית שלא הזכיר רוחב כלל לכן נראה שמה שיש לדחות הוא מה שכתבתי שהוא למעט אורך הגודל ומה שכתב שכן נראה מדברי מרן בהלכות ציצית האמת אתו שכן מתבאר מדברי מרן שדבר זה מפי רבינו ברוך שבמרדכי שמענו ואין לזה הוכחה מדברי הרמב"ם וכתב הרב אהל יעקב במערכה זו אות ב' (בד"ה הטפח) בשם תשובת מוהר"ם שהובאה בהגהות מיימון בתשובות דשייכי לספר קנין סי' י"ד דארבע בגודל שהוא טפח היינו ברחבו של גודל דמסתמא לא באו חכמים לסתום אלא לפרש ובראשו הוא צר מאד ושוב שופע והולך ואי אפשר לעמוד עליו מהיכן מודדין אלא מרחבו וכו' וסיים הרב אהל יעקב וכן כתב המרדכי בשם רבינו ברוך וכן כתב בדרכי משה חשן משפט סי' קנ"ד ומגן אברהם סי' י"א סק"ה וחידוש הוא שלא הזכיר דברי מרן הבית יוסף הנז"ל גם הרב מגן אברהם דקאי על דין מרן שבסעיף ד' לא הזכיר דברי מרן בבית יוסף שעל סעיף ט' עי"ש ועיין להרב פתח הדביר בח"א דף קב"ץ וכן כתב הרב פרי מגדים דנקטינן למדוד במקום הרחב שבגודל ועיין בדברי רבני האחרונים בסי' י"א בדינים אלו:

ובספר מלאכת שמים להגאון מוהרי"ץ דוב באמבערגער בריש כלל יו"ד בחלק הבינה כתב וז"ל של אגודל עיין מג"א סי' י"א כתב בשם מרדכי וד"מ שמודדין במקום הרחב ושכ"ה כתב שתוס' פ' התכלת נסתפקו בדבר ועיין בת' מיימוני ספר קנין סי' י"ד ומג"א סי' תקפ"ו ס"ק ח"י ורמב"ם בס' פאר הדור סי' ס"ו כתב וז"ל ודע כי כל אצבע המוזכר בתורה בכל המקומות הוא רוחב הגודל מאמצע עכ"ל וביד אפרים על הש"ע סי' י"א סעיף טי"ת כתב גבי עשיית הציצית בכנף וז"ל במ"ש רמ"א גודלין לכאורה לפמ"ש המג"א לעיל סק"ה שהתוספות נסתפקו בדבר אם יש למדוד במקום הרחב או במקום הקצר א"כ יש למדוד במקום הקצר לחומרא וכו' עכ"ל ועיין מ"ש בבית אפרים על הל' טרפות בחלק שו"ת סי' י"ז דף נ"ה עכ"ל (הספר מלאכת שמים) גם בספרו מורה לזובחים בהלכות שחיטה סי' ד' בתוספת הלכה אות ט"ז סוף נומר 24 שציין לעיין בספר יצחק ירנן פרק א' מהלכות סוכה ופאר הדור סי' ס"ו ומגן אברהם סי' י"א סק"ה ויד אפרים שם סק"ט ובית אפרים בשו"ת לטרפות סי' טו"ב דף נ"ה ע"ג תבואת שור סי' ב' סק"ח ט' יו"ד וסי' ל"ה ס"ק נ"ד ורא"פ סי' ל"ה ס"ק ק"י ועיין עוד פרי מגדים סי' תס"א אות ב' באשל אברהם קרקע עובי אצבע רוחב אגודל ובס' אפריון שלמה (שציינתי בנדפס) בקונטריס שיעורין דאורייתא בד"ה אגודל) ובביאורו שם הביא דברי הרמב"ם דאצבע היא רוחב אגודל וכתב שכן כתב מרן בית יוסף ביו"ד סי' רע"ג ושכן מוכח מהטור. שם שכתב ששיעור הגליון בספר תורה למטה ד' אצבעות בגודל והצריך עיון בסוגיא דבכורות דף ט"ל ע"ב אצבע שאמרו אחד מד' בטפח וכו' למאי הילכתא וכו' ומפרש רבה לענין תכלת וכו' ולענין אמות שבמקדש ולענין בכור וכו' ואם באמת כך היא המדה שבכל מקום שאמרו חכמים אצבע היא הגודל מאי מבעיא ליה למאי הלכתא אטו לא ידע דהרבה שיעורי תורה יש לנו בכאצבע וכו' וסיים דמכל מקום ממרוצת לשונות הפוסקים מוכח דכל מקום שאמרו אצבע היא הגודל:

וכל האמור למעלה דאצבע היינו אגודל נראה דזה דוקא כשנאמר אצבע לשיעור מן השיעורין כמדוקדק לשון הרמב"ם (אצבע שמשערין בה בכל מקום וכו') אבל ודאי יש מקומות רבים שנאמר אצבע (וטבל הכהן את אצבעו וטבל הכהן אצבעו ויטבול אצבעו והזה באצבעו וכיוצא) והוא האצבע של מעלה מהאמה וכן הראני תלמידי הבחור רפאל לאבאק הי"ו בס' הערוך במערכת אצבע קרוב לסופו שכתב ושלמעלה הימנו הוא אצבע האמור בתורה וטבל הכהן באצבעו (אולי אות ב' יתירה וצריך להיות אצבעו) הרי שמפרש אצבע שבשאר דיני התורה שהוא שבין אמה לאגודל. ובכללים שבראש ס' קיצור שלחן ערוך להגאון מוהרש"ג כתב במקום שנזכר סתם אצבע הכונה היא לרוחב אצבע אגוד כונתו ליתן כלל זה על אצבע שנזכר בספרו ולא על כל אצבע שבתורה

אחר זמן השגתי ספר שערי שמחה (מאה שערים) לרבינו יצחק בן גיאת ונלוה אליו פירוש יקר יצחק ירנן הוא הס' הרשום לעיל (בד"ה ובספר) וראיתי שם בריש הלכות סוכה עמוד ס"ו סק"ז שתמה על הרב חכמת אדם כמו שכתבתי אני הדל ולפי שספר היקר הזה אינו מצוי ומקרוב השגתיו (בששון) הנני להעתיק דב"ק וז"ל ודע שהרמב"ם בפרק י"ז מהלכות שבת הלכה ל"ו ובפ' חמשה עשר מהלכות תפילה הלכה ד' והוא בהלכות נשיאות כפים כתב וז"ל האצבע שמשערין בה בכל מקום הוא רוחב האגודל של יד כו' עכ"ל וכן כתב בספרו פאר הדור סי' ס"ו (ומכל מקום יוצא מזה הכלל הא דשפופרת הנוד כשתי אצבעות חוזרות בפ"ח מה' מקוואות ה' ו' דמשערין בב' אצבעות הסמוכות לאגודל) ואמר בני הרבני מו"ה שלמה נר"ו שאולי יש קצת סמך להרמב"ם מבכורות דף ט"ל ע"ב תנא אצבע שאמרו אחד מארבעה בטפח של כל אדם אף על גב דהש"ס מפרש ליה או אמתניתין דבכורות או אברייתא דמנחות או אמתניתין דמידות היינו ליישב לשון דכאצבע שאמרו דאיתא בברייתא וגם הראני דבר תמוה בס' חכמת אדם כלל י"ד סעיף ג"ל שעל מ"ש הפר"ח בי"ד סי' נ"ו סק"ז וז"ל כל אצבע האמור בכ"מ הוא גודל וכמו שכתב הרמב"ם בס' ה' נשיאת כפים וכן הוא במוהרי"ל וכו' עכ"ל כתב הרב חכמת אדם וז"ל וכל מקום שנזכר אצבעות צ"ע אם ר"ל אצבע פשוט או רחב אגודל (ועיין לקמן בדין טריפת מעים סי' ח') ובפר"ח סי' נ"ו סק"ז כתב בשם הרמב"ם בפרק ט' מהלכות ס"ת כל אצבע האמור בכל מקום הוא גודל ע"כ ויש שם ט"ס וצ"ל כמו שכתבתי וצ"ע כי לא מצאתי שם אלא שכתב כל רחב גודל האמור בכל מקום הוא רחב ז' שעורות בדוחק שהם ערך ב' שעורות באורך ע"ש כ"ו עכ"ל ס' חכמת אדם ופשוט שבמח"כ הרב נעלם ממנו לפי שעה אגב שיטפיה דתלמודיה שהפ"ח יפה כיון על דברי הרמב"ם בה' תפלה ונשיאת כפים הנ"ל ואין מקום להגה"ה הנ"ל בדבריו עכ"ל ועיין בספר ארחות חיים החדש לידידי הרה"ג מוהר"ן כהנא אבד"ק סאפינקא יצ"ו בסי' י"א אות ה' שבשפלנו זכר לנו מה שכתבתי בנדפס בכלל זה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף