שדי חמד/כללים/ט/ד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ד

כלל ד טבילת אדם דבעינן במקוה ארבעים סאה נראה מדברי הרב בית חדש ביו"ד סי' ק"ך סעיף ב' דלדברי הכל מאי דבעינן ארבעים סאה לאדם אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא ותורף דבריו הוא שהטור הביא מה שכתב הסמ"ק לגבי טבילת כלים הנלקחים מן הנכרי דאף במעיין צריך ארבעים סאה וכתב על דבריו ולא נהירא שאין להחמיר בטבילה זו טפי מבטבילת טמאה ומרן הב"י תמה עליו שנראה שתופס בפשיטות דנדה אינה צריכה ארבעים סאה במעין והוא היפך ממה שכתב רבינו הטור בריש סי' ר"א דר"י והסכים הרא"ש לדבריו סובר דאף במעין צריך ארבעים סאה ועל זה השיב הרב בית חדש דבהכרח דהסמ"ק אמר למילתיה אף להרמב"ם דסובר דמעיין מטהר בכל שהו אף באדם וכו' וכתב ועוד נראה דלדברי הכל ארבעים סאה דנדה אינו אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא היא כדכתב הב"י בסי' ר"א להרמב"ם והראב"ד וכן כתב סמ"ג בהלכות מקוואות ד' רמ"א וכו' והשתא השגת הטור על הסמ"ק היא דקאמר דמדאורייתא צריך במעין ארבעים סאה לטבילת כלים הלקוחים מן הנכרים כיון דחידוש הוא וכו' והא ליתא דכיון דבנדה סגי ברביעית דמקוה מן התורה וכל שכן מעיין כל שהו אם כן אין להחמיר בטבילה זו טפי מבטבילת טמאה ואף דלגבי אדם החמירו רבנן דאפילו במעיין בעינן ארבעים סאה לר"י והרא"ש מכל מקום לגבי כלים לא אשכחן דאחמור רבנן במעיין אף דרביעית דמקוה לא מהני מדרבנן אפילו לגבי כלים מכל מקום במעיין כל שהו סגי גבי כלים לדברי הכל וכן כתב הרא"ש וכו' עי"ש כל דבריו והנה אף שכל המשא ומתן שלו היא לגבי ארבעים סאה לאדם במעיין מכל מקום מדכתב דבנדה סגי ברביעית דמקוה מן התורה וכל שכן מעין כל שהו משמע שכונתו לומר דמן התורה סגי במקוה ברביעית כלומר אף שאין בו ארבעים סאה רק שמתכסה בהם כמו ננסת דסגי לה להתכסות במים פחות מארבעים סאה סגי בהכי מן התורה ומה שכתב בתחלת דבריו דקרא אסמכתא בעלמא כונתו דמאי דילפינן מקרא דבמקוה בעינן ארבעים סאה שהם מים שכל גופו עולה בהם אמה על אמה ברום שלש ושיערו חכמים ארבעים סאה הוא אסמכתא בעלמא כן נראה ממרוצת דבריו:

ותמיה לי שהרב דברי אמת בקונטרס שמיני סי' ג' (ד' קי"ב ע"ד מדפוס חדש) כתב שאלו להריב"ש (סי' רצ"ד) אם ארבעים סאה למקוה לטבילת אדם היא מן התורה או אם היא מדרבנן והבין השואל מדברי הר"ם מקוצי דסובר דהיא מדרבנן ולזה השיב הריב"ש דהיא מן התורה וכאותה שאמרו שיעורין הלכה למשה מסיני והביא מדברי הרשב"א שכתב ולא תימא שהיא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא דהא תניא בתוספתא וכו' ואני מצאתי משנה מפורשת בפרק שישי דמקואות ספק יש בה נקב כשפופרת פסולה מפני שהיא מן התורה וכבר השואל רמזה בשאלתו ורצה לפרש מפני שעיקרו מן התורה וכך הם דברי הרמב"ם בפרק רביעי דמקואות וכתב על זה הרב דברי אמת ומקום הניחו לי הראשונים דבהדיא אמרו בחגיגה פרק קמא במתניתין הטומאות והטהרות יש להן על מה שיסמוכו והן הן גופי תורה והקשו טהרות בהדיא כתיבא לא נצרכה אלא לשיעור מקוה דלא כתיב בהדיא וכו' מים שכל גופו של אדם עולה בהם וכמה אמה על אמה וכו' ושיערו חכמים ארבעים סאה הרי דאמה על אמה ברום שלש הוא מגוף תורה וכו' עי"ש דב"ק הרי מפורש בדברי הריב"ש דהוא מן התורה ממש ושכן גם דעת הסמ"ג מר ניהו הר"מ מקוצי ואיך כתב הרב בית חדש דלדברי הכל במקוה דבעינן ארבעים סאה לטבילת אדם אינו אלא מדרבנן (ומי שנמצא בידו שו"ת הריב"ש יעיין בו לדעת במה דחה מה שהבין השואל מדברי הסמ"ג). ומדברי מרן הבית יוסף בריש הסימן (בד"ה וכתב עוד) מתבאר גם כן דארבעים סאה דמקוה הוא מן התורה ממש שכתב וז"ל וכתב עוד דבעינן אמה שוחקת וכן מוכח בפרק קמא דעירובין שכל שיעורי תורה להחמיר עכ"ל הרי דקרי לארבעים סאה דמקוה שיעור תורה להחמיר ושמעינן דלאדם מיהא ארבעים סאה דמקוה מן התורה הם:

ומצאתי עוד להרב דברי אמת בקונטרס שלישי ד' ה"ן ע"א (מדפוס חדש בד"ה אני טרם אכלה) שכתב שהרב ט"ז כתב וז"ל מיהו לא אמרו זה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא הוא אבל מן התורה בין אדם בין כלים מתחטא בפחות מארבעים סאה. רק שכולו עולה בבת אחת וכתב על זה והרב שינה בזה דשיעור מקוה שאמרו בארבעים סאה אינו אלא מדרבנן בין במקוה בין במעין ומן התורה די בשכל גופה עולה בהם ולא ראיתי שהשיגוהו בזה ואני אומר אחרי אלף מחילות דבר זה ישתקע ולא יאמר וכנראה שנגרר אחרי דברי רבינו שמשון בפירוש המשניות בראשון דמקואות למעלה מהן מעין שמימיו מועטין ושרבו עליו מים שאובין שוה למקוה לטהר באשבורן ולמעין להטביל בו בכל שהו וכתב רש"מ ולא בעי ארבעים סאה במקוה דאף דבטלו רביעית דמקוה כדאמרינן פרק שלשה מינים מכל מקום כל שהו דמעין לא והכי תניא בתורת כהנים בסוף פרשת ויהי ביום השמיני מעין מטהר בכל שהו ומקוה בארבעים סאה ואסמכתא בעלמא היא דמדאורייתא סגי ברביעית במקוה אלא שחכמים תקון ארבעים סאה משום הכי נקטיה ואפילו הכי קתני מעין בכל שהו עד כאן ונראה דאין דבריו אמורים אלא לענין כלים דמן התורה סגי ברביעית במקוה אלא שחכמים תקון ארבעים סאה וכו' אבל טבילת אדם במקוה שיש בו ארבעים סאה לא נקרא אסמכתא אלא דרשה גמורה מפי הגבורה למשה רבינו וכך הם דברי ר"י בתוספות פסחים דף י"ז כדברי רבינו שמשון ורש"י שם כתב דכי כתיבי ארבעים סאה באדם הוא דכתיבי וכך הם דברי המרדכי פרק השוכר את הפועל דשיעור מקוה הלכה למשה מסיני הוא וכבר נשאל הריב"ש (בסי' רצ"ד) אם אשה שטבלה במקוה שכל גופו עלתה ולא היו ארבעים סאה אם חייבת כרת והשיב דארבעים סאה למקוה של אדם תורה הם וכו' מפי השמועה כמו שלמדו מהלכה למשה מסיני כל השיעורין והביא דברי הרשב"א שכתב שכך קבלו מסיני דארבעים סאה דבר תורה ולא תימא מדרבנן וכו' וכן כתב הראב"ד בספר בעלי הנפש וכו' ושוב כתב ומקום הניחו לי וכו' (כמו שכתב בקונטרס ח' סי' ג' הנ"ל) עי"ש דב"ק:

והנה דברי הרב ט"ז לא ידעתי איה מקום כבודם וממה שכתב בטורי זהב יו"ד סי' ר"א ס"ק מ"ז וז"ל מכל מקום יש לומר דוקא בחסר המקוה מארבעים סאה על ידי טבילת הראשון שזהו איסור דאורייתא מה שאין כן כאן לענין שאוב דהוי מדרבנן וכו' עי"ש מתבאר דנקיט דשיעור ארבעים סאה במקוה הוא מן התורה וה דברי אמת לא ראה דברי הרב ב"ח הנז"ל דבאמת תמיהותיו תסובנה על דברי הרב"ח לפי הנראה מדבריו כנז"ל ומה שהביא הרב בית חדש מדברי מרן הב"י בסי' ר"א דברי מרן הם בריש הסי' (בד"ה ומ"ש ואף אם תטבול במעין) ולפי מ"ש הרב דב"א בכונת דברי רבינו שמשון דעל טבילת כלים הוא דקאמר לא נפלאת לפרש כן גם בדברי מרן הב"י ומסתמא גם דברי הסמ"ג שבהלכות מקואות שהביא הרב"ח יתפרשו בענין זה. שוב השגתי תשובת הריב"ש וראיתי שבסוף הסי' כתב ומה שכתב השר מקוצי דארבעים סאה דרבנן בכלים נמי קאמר תדע דהא מעין מטהר בכל שהו בכלים הוא לפי דבריו וכו' ע"כ ותיבת נמי אהשר מקוצי קאי וכאילו אמר ומה שכתב השר מקוצי נמי וכו' ודברי רש"י בפסחים דף י"ז שהביא הרב דברי אמת הביאם גם כן הריב"ש שם להוכיח דמ' סאה באדם הוא דאורייתא עי"ש:

אחר זמן ראיתי שמה שכתב הרב דברי אמת בשם הרב ט"ז כנז"ל שנראה שכונתו על הטורי זהב (ולזה כתבתי שמדברי הרב טורי זהב בס"ק מ"ז מתבאר בהיפך) הנה הדברים ההם כתבם הרב הלבוש בסי' ר"א סעיף א'. ובדברי אמת לפי הנראה יש טעות הדפוס שכתוב וראיתי להרב ט"ז וצריך להיות להרב עט"ז והוא ראשי תיבות עטרת זהב וכונתו על הרב הלבוש שחלק יו"ד הוא נקרא עטרת זהב ושפיר תמה עליו במה שמתבאר שסובר דשיעור ארבעים סאה שאמרו גבי טבילת אדם אינו אלא מדרבנן וכן תמה על הרב הלבוש בזה הרב פרי מגדים בהלכות נטילת ידים סי' קנ"ט במשבצות ס"ק ח"י והאריך קצת עי"ש ועוד יש לתמוה על הרב הלבוש שפסק שם דבעינן אמה שוחקת ומדברי מרן הב"י (בד"ה וכתב עוד) הנז"ל משמע דהא דמצריכינן אמה שוחקת הוא להחמיר בשיעורי תורה ולדעת הרב הלבוש דאין כאן שיעור תורה מנא לן להחמיר בזה:

ובחפשי ראיתי להרב מלבושי טהרה בסי' ר"א ס"ב שפסק דארבעים סאה דבעינן בטבילת נדה הוא מדרבנן אבל מדאורייתא אפילו בפחות מארבעים סאה אם נתכסה כל גופה במי מקוה עלתה לה טבילה וכתב במראה מקום שכך מבואר להדיא ברבינו יונה פרק אלו דברים וז"ל שם דמן התורה אין שום טבילה צריכה ארבעים סאה אלא טבילה כל גופו בלבד (דברי הרר"י הם קרוב לסוף הפרק גבי פלוגתא דחזקיה ור' יוחנן בחמי טבריא לטבילה עי"ש בד"ה ונראה למורי הרב) וכן מבואר בב"ח סי' ק"כ וכו' וכן מבואר שם בהרמב"ן והרא"ש כולהו סבירא להו דמדאורייתא לא בעינן אלא שיתכסה כל גופו ולא ארבעים סאה דוקא ובריב"ש (סי' רצ"ד) חולק בזה וסובר דארבעים סאה אפילו באדם ננס הוא דאורייתא וצ"ע בזה עכ"ל ואעתיק לשון הרר"י כמות שהוא וז"ל ונראה למורי הרב יצ"ו לפרש מחלוקת חזקיה ורבי יוחנן בשאין שום עירוב מהמעין לבת ברתא ואין בבת בירתא ארבעים סאה ודייק הכי מלישנא דאמר דפסק מנייהו דלשון פסק משמע דפסק אותה לגמרי ואין ביניהם חיבור כלל דמן התורה אין שום טבילה צריכה ארבעים סאה אלא טבילת כל גופו בלבד אבל טבילת כלים די ברביעית בלבד והוא שיהיו מתכסים הכלים בתוך המים כגון מחטות וצינורות שהם כלים קטנים ויכולים להתכסות ברביעית או אם הם כלים גדולים שיוסיף על הרביעית כדי שיתכסו בתוכן הנה שאף שלא יהיו בו ארבעים סאה די לטבילת כלים ברביעית מן התורה אלא שחכמים אמרו שלא יהיה חילוק בין טבילת גופו לטבילת כלים והצריכו הכל בארבעים סאה כדאמרינן (נזיר ל"א) רביעית של תורה בטולי בטלוה ורוצה לומר אף שטבילת כלים די ברביעית מן התורה כיון שהכלים מתכסים במים אפילו הכי בטלו חכמים זה השיעור והעמידו הכל בשיעור ארבעים סאה ומדחזינן דטבילת כלים שהיא מן התורה אינה צריכה מ' סאה כל שכן טבילת הידים שאינו אלא מדרבנן שדי בשיטבול ידיו ברביעית כיון שמתכסים שם עכ"ל:

הנה ממה שכתב דמן התורה אין שום טבילה צריכה מ' סאה אלא טבילת כל גופו בלבד משמע כמו שהבין הרב מלבושי טהרה דגם בטבילת אדם לא בעינן ארבעים סאה וסגי במים שמתכסה בהם כל גופו אלא שאינו מובן לפי זה מאי קאמר אבל בטבילת כלים די ברביעית והוא שיהיו מתכסין וכו' דכיון דבדין תורה מיירי הרי אם כן טבילת גופו וטבילת כלים כי הדדי נינהו דלא בעינן ארבעים סאה וסגי במה שיתכסו במים ומאי אבל דקאמר לכן נראה דאפשר לפרש כונתו כאילו אמר דמן התורה אין שום טבילה צריכה ארבעים סאה אלא לטבילת גופו אבל לא לכלים וכו' והיינו שסיים ואף שלא יהיו בו מ' סאה די לטבילת כלים ברביעית מן התורה כלומר דדוקא לטבילת כלים הוא דדי ברביעית כשמתכסה בהם אבל לטבילת אדם לא מהני מה שמתכסה בהם אלא בעי ארבעים סאה ממש וכן דקדק בסוף לשונו ומדחזינן דטבילת כלים שהיא מן התורה אין צריך ארבעים סאה כל שכן טבילת ידים וכו' והיינו ודאי מדין תורה קאמר דאין צריך ארבעים סאה דאילו מדרבנן הא בטלוה לרביעית דכלים ואם כן אמאי נקט דטבילת כלים אינה צריכה ארבעים סאה הלא גם טבילת גופו הוא כן אלא ודאי בטבילת גופו בעינן ארבעים סאה מן התורה כן נראה לי הדל בכונתו ואחרי שמבואר כן בדברי הראשונים שהביאו הריב"ש והרב דברי אמת אינו רחוק לדעתי הקצרה לפרש כן גם דברי הרר"י והמעיין יבחר:

ואתה תחזה בפרי מגדים הנז"ל (בד"ה אחר זו) שכתב בתחלת דבריו וז"ל בב"י בשם הרר"י דמן התורה בגופו מ' סאה ובכלים אף בטומאה ד"ת די מן התורה שיכסו גופם ורבנן בטלו לרביעית דמקוה וכו' עי"ש הרי שכתב מפורש בשם הרר"י דמן התורה בעינן ארבעים סאה במקוה לאדם ושוב הביא דברי הרב הלבוש והרבה להשיב על מה שכתב דארבעים סאה דמקוה לאדם הם מדרבנן כיעי"ש אף זו מן התוכחות שהבין מדברי רבינו יונה כאשר כתבתי אני הדל שאם לא כן היה מתמיה גם עליו:

עתה נדפס ספר מקוה ישראל ח"א לידידי הרה"ג אבד"ק נאווא פראגע יצ"ו ובפתחי ספר התורה הזה ראיתי בראשו (ד' ג' ע"א) שכתב דבמקוה בעינן ארבעים סאה לאדם לכולי עלמא כאשר יבואר לקמן וכמבואר ברבינו שמשון בפ"ו מ"ח (אגב ריהטאי לא מצאתי מזה בפרק ששי משנה ח') דמקואות דמקוה חסר מארבעים סאה פסול מן התורה ולאדם הוא כמובן עכ"ל ולא פניתי כעת לעיין במה שמרמז למה שכתב לקמיה לראות אם הזכיר דברי הפוסקים שהבאתי אני הדל דמשמע להו דארבעים סאה למקוה מדרבנן גם לאדם ומה דבר עליהם פוק עיין בדב"ק כי אין פנאי אתי כעת שוב ראיתי שם ד' ל"ד ע"ג בחידושים וביאורים על הטור וב"י שכתב דמדברי מרן הב"י בריש הסימן (בד"ה וכתב עוד שהבאתי למעלה) מוכח שהוא מן התורה ושכן כתב בפרי מגדים א"ח סי' קנ"ט במשבצות סקח"י דלמקוה ארבעים סאה לאדם מן התורה לכולי עלמא אף להרמב"ם והראב"ד שסוברים דבמעין סגי בכל שהו אף לאדם גם מדברי סופרים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף