שדי חמד/כללים/ט/ג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ג

כלל ג טבילת כלים בבורות שבבתים הנה הרב מוהרימ"ט בח"ב הנ"ל (באות הקודמת) מר קעסיק בטבילת כלים בבורות שבבתים שרובם פוסקים בימות הקיץ וכתב שאין להטביל בהם כלים אלא אם ידוע שיש בהם ארבעים סאה דלא דיינינן להו כדין מעין שמטהר בכל שהו דהא טבילת כלים דאורייתא וראוי להחמיר בשל תורה עכ"ל ותמה עליו הרב מראה הנוגה דמשמע מדבריו דאי הוה דיינינן להו כדין מעין לא הוה צריך ארבעים סאה דמעין מטהר בכל שהו והוא תימה דהרי הא דמעין מטהר בכל שהו היינו לשאר טומאות אבל לכלים הנלקחים מהנכרים הוא מחלוקת הסמ"ק והטור יו"ד סי' ק"כ ומרן והרמ"א והרב הלבוש פסקו כהסמ"ק דגם במעין בעינן ארבעים סאה לטבילת כלים והצ"ע ועל קושיא זו כתב בספר זכרנו לחיים ח"ב ד' ל' שראה מה שכתב הרב מוהרימ"ט הביא דבריו הרב דברי אמת בקונטרס ג' ד' ט"ו ועל פי דבריו ההם נסתלקה תמיהה זו עי"ש אלה דבריו:

והנה ספר דברי אמת אשר לי הוא דפוס אשכנז ואין הדפיס מכוונים לדפוס ישן ועיינתי בקונטרס ג' וראיתי שבד' נ"א ע"ג (ד"ה וכבר ראיתי) הביא שו"ת הרב מוהרימ"ט יו"ד סי' ח"י ואם לזה נתכוון לא ידעתי מה ענין זה לזה דהתם קעסיק בפלוגת' דהרמב"ם והראב"ד עם ר"י והרא"ש שהביא ריב"ה ריש ס' ר"א אי מעין מטהר בכל שהוא לאדם או דוקא לכלים והכריח מן התוספתא כדעת הסוברים דגם לאדם מטהר בכ"ש ואינו ענין למחלוקת הסמ"ק והטור דהסמ"ק סובר דאע"ג דמעין מטהר בכ"ש בשאר טומאות מכל מקום לטבילת כלים הנקחים מן הנכרי וחידוש הוא בעי ארבעים סאה כמו שכתב מרן הב"י שם דהסמ"ק למד דינו מדברי התוספות וכך כתב להדיא הרב בית חדש שם דדין הסמ"ק הוא אף להרמב"ם דמעין מטהר בכ"ש אפי' לאדם ארי הכי לענין טבילת כלים הנקחים מהגוים לא מהני מעין בכל שבו שהכריח כן מדברי סמ"ק שהביא מרן הב"י:

ואף דה' כ חדש מבין מדברי מרן דהא בהא לא ולא החמיר הסמ"ק בטבילת כלים אלא משום ד בי א ליה להחמיר בטבילת אדם דלא מהני מעין בכל שהו כיעי"ש ולפי זה נוכל לומר דהרב מוהרימ"ט לפי שטתיה דהכריח דמעין מטהר בכ"ש אף לאדם שפיר קאמר דאילו הוה דיינינן לבורות שבבתים כדין מעין הוה מקילינן בכ"ש ואין סתירה לזה מהסמ"ק דהוא אזיל לשיטתיה דלא מהני מעין בכל שהו מה שאין כן להכרח הרב מוהרימ"ט דמהני הוא הדין דמהני לטבילת כלים ואפשר שלזה כיון בספר זכרנו לחיים אלא שקיצר מאד וגם לא אדע אמאי הוצרך לראות בדברי אמת הלא דברי הרב מוהרימ"ט לפניו באותו פרק באותו מקום דקעסיק בתחלת הענין (דמה שציין בספר דברי אמת שו"ת מוהרימ"ט סי' י"ז הוא טעות סופר וצריך להיות ח"י) מכל מקום נראה לי הדל דלא נוכל ליישב בזה דברי הרב מוהרימ"ט דמלבד דראיית והכרח הרב בית חדש דהסמ"ק לדברי הכל קאמר היא ראיה חותכת ומה יענה עליה הרב מוהרימ"ט ולקוצר ועניות דעתי גם מרן הב"י משמע ליה בדעת הסמ"ק דיתכן דיסבור דלטבילת כלים לא מהני מעין כל שהו משום דחידוש הוא וקושיית מרן על ריב"ה היא דמשמע ליה דהריב"ה חולק עליו לענין הדין וסובר דלא מחמירין בכלים טפי מנדה אהכי קשיא ליה דאיך יחלוק בדין מאחר דבטבילת נדה מודה דלא מהני ואם כן אף אי לא נימא כדעת הסמ"ק להחמיר בכלים מבנדה הא מיהא ליהוו שוים לפיסולא ולא ניחא למרן לומר כמו שכתב הרמ"א בדרכי משה דהריב"ה לשיטת הסמ"ק דמעין מטהר בכל שהו הוא דקאמר דתיהני נמי בכלים עי"ש חדא דאם כן משמע דלענין דינא מודה להסמ"ק דיש להחמיר בכלים לפי מאי דמחמרינן בנדה ואין זה משמעות דברי ריב"ה אלא דלדינא חולק עליו ועיין להרב הלבוש שהביא שתי הסברות ועוד מנא ליה לריב"ה דלהסמ"ק מהני מעין בכל שהו אף לאדם דלא קאמר אלא אע"ג דמעין מטהר בכלי טמא וכו' ואימור דלאדם מודה דאין מעין מטהר בכל שהו ואתי שפיר דינו בכלים הנקחים מהגוים ואפשר דלזה כיון הרב טורי זהב שם סק"ב עי"ש אלא ודאי דהריב"ה חלוק על הסמ"ק לענין דינא ומשום הכי קשיא ליה למרן הב"י ולעולם דגם מרן סובר דהסמ"ק לדברי הכל קאמר וכמו שהכריח הרב בית חדש והוא הכרח גמור ואם כן לא מצינן למימר דהרב מוהרימ"ט סבירא ליה דהא בהא תליא כמדובר ויש קצת ראיה למאי דכתיבנא מדלא כתב מרן הב"י בסי' ר"א דהסמ"ק סבירא ליה כדעת ר"י ודעימיה משמע דסובר דהסמ"ק מצי סבר אף כהרמב"ם וק"ל:

ואף אי נימא דהרב מוהרימ"ט סובר דהא בהא תליא מכל מקום לא ראינו להרב מוהרימ"ט דעל פי מה שהכריח מהתוס' הסכים להלכה דמהני מעין בכל שהו בנדה דהא ודאי במילתא דתליא באשלי רברבי ושלמים וכן רבים סברי מרנן דלא מהני מעין בכל שהו לטומאת אדם מאן ספין להכריע באיסור כרת על פי איזה הוכחה ומי לנו גדול מהר"ן וכתב בתשובה סי' ס"ו הביאה מרן הב"י בסי' ר"א דאף שנראית בעיניו שיטת הסוברים דמעין מטהר בכל שהו אף על פי כן כתב ראוי לחוש לדברי המחמירין עי"ש וכמו כן נראה לי הדל ברור דהרב מוהרימ"ט מודה דנקיטינן כדעת המחמירין דמפני שאנו מדמין לא נעשה מעשה להקל נגד רבני אלפין המחמירין והרי הרב מוהרימ"ט עצמו כתב שם (בד"ה ובר מן דין) וז"ל ותמה אני בזה מאחר שביארו הרבנים מוהרי"ק ותרומת הדשן ותלו טעמם של כל אותם הגדולים שהיו טורחים לנקות מי המקוה הנובע בטעמא דסברי כרבוותא דאמרי שאין מעין מטהר בכל שהו לענין טבילת אדם בהא (והא) ודאי איכא למיחש טובא שהפוסקים המפורסמים רבינו יצחק ורבינו שמשון הכי סבירא להו והרא"ש הכריע כדבריהם וכן הסכים הרשב"א בספר תורת הבית דהאי לטהר בכל שהו לא לאדם קאמר אלא לכלים זו היא הסכמת רבינו תם ורבינו שמשון ולדברי רבותינו הצרפתים להחמיר בשל תורה עד כאן הילכך כי היכי דלא מקילינן להטביל אדם במעין פחות מארבעים סאה וכו' עי"ש:

הרי שמביא דעת הרבה גדולים שסוברים דלא מהני מעין לטהר אדם בכל שהו ופשיטא דאף למה שנראה לו להכריח מהתוספתא כדעת הסוברים דמהני מעין בכל שהו אף לאדם מכל מקום למעשה לא יסמוך על זה וכיון שכן גם לטבילת כלים הנקחים מהגוים דילפינן מטבילת נדה ומר הוא דאמר דטבילת כלים דאורייתא יש לנו להחמיר דלא מהני מעין בכל שהו והדרא קושיית הרב מראה הנוגה הנ"ל לדוכתא אם לא שנאמר בדוחק שכונתו דאילו הוה דיינינן להו כמעיין אז היה מקום לדון ולפלפל אם הלכה כהסמ"ק או כהריב"ה דפליג עליה אבל כיון דלא דיינינן להו כמעיין הרי אם כן פסול לכולי עלמא ויותר נכון בעיני לומר דהאמת הוא דלא אסיק אדעתיה בה שעתא מה שנחלקו רבוותא בדין זה ומסברא דנפשיה הוה משמע ליה להקל בטבילת כלים אי הוה דיינינן להו כמעין וכיון דלא נחית לעיין בזה נקיט נפשיה בקיצרי ואמר כיון שאין להם דין מעין פשיטא דאין לטבול בהם:

ובעיקר דין מעין המטהר בכל שהו אי לאדם סגי בכל שהוא ואם למאן דאמר דלאדם בעינן ארבעים סאה גם במעין אם הוא מן התורה כתב הרב פרי מגדים בא"ח סי' קנ"ט במשבצות ס"ק ח"י וז"ל והמעיין בב"י יו"ד סי' ר"א ובתורת הבית בית שביעי שער ד' (קפ"ח א' ד"ב) דמקוה אף לננסת וקטנה בעינן ארבעים סאה וכלים די ברביעית זהו דין תורה במקוה ובטלו רבנן רביעית לכלים אבל מעיין מטהר בכל שהו אם כל גופו עולה בהם אף לאדם וזה הוא פשטה דברייתא דתורת כהנים מעין בכל שהו ומקוה בארבעים סאה והיינו אף בגופו עולה בפחות וזו שיטת הרמב"ם בפרק ט' דמקואות והראב"ד בס' בעלי הנפש בשער המים פרק ב' ופרק שישי וכו' אבל ר"ת וטור והרא"ש סוברים דמעין מן התורה בעינן לאדם ארבעה סאה ולכלים כל שהוא וברייתא דתורת כהנים אסמכתא לכלים מקוה בטלו רביעית מעין כלים כל שהו עכ"ל וכבר כתבתי למעלה דרבינו מוהרימ"ט הכריח מלשון התוספתא כדעת הסוברים דגם לאדם מהני מעין בפחות מארבעים סאה ושבכל זאת דעתו לדינא דיש להחמיר דלא מהני לאדם פחות מארבעים סאה גם במעיין (עיין בזה בס' מקוה ישראל החדש הרשום לקמן בסוף אות ד' במה שכתב כריש ספרו ובמקומות שציין לזה):

וטבילת כלים שנשתמשו נכרים בחמין שצריכים הגעלה תחלה ואחר כך טבילה וכתב מרן בסי' קכ"א סעיף ב' דאם הטביל ואחר כך הגעיל מותרים איך היא דעת הרשב"א בזה כתבתי במערכת הכ"ף באות ס"ז (בד"ה אמנם) עי"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף