שדי חמד/כללים/ט/ב

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד כללים ב

כלל ב טבילת כלים חדשים הנקחים מן הנכרים כתב הרב ארעא דרבנן באות רפ"ד דהיא מדרבנן כמו שכתב הרמב"ם בפרק י"ז מהלכות מאכלות אסורות ומרן חיד"א במערכה זו אות ה' כתב שדעת רוב הפוסקים שהיא מדאורייתא וכן דעת מרן בש"ע סי' ק"כ כמו שבאר הרב פרי חדש בסי' ק"כ סק"ז גם הרב שלחן גבוה בסי' תנ"א סק"כ בחלק הראשון (שבדף ל"ד ע"ב) אות ב' הזכיר מחלוקת זו דלהרמב"ם היא מדרבנן והראב"ד והרמב"ן והרשב"א סברי דהיא מדאורייתא ואזלי' בספיקא ובבעיא דלא איפשיטא לחומרא ושכן עיקר לדינא מאחר שכן דעת מרן כמו שכתב הרב פרי חדש וסיים דמכל מקום מידי ספק פלוגתא לא נפיק ואם יש עוד ספק הוי ספק ספקא וכו' עיי"ש ומרן בכסף משנה והרב לחם משנה בהלכות מאכלות אסורות פרק י"ז הלכה ד' כתבו בשם הרשב"א בתשובה שהבין בדעת הרמב"ם דסובר דטבילת כלים מדאורייתא וכתבו מה הכריחו להרשב"א להבין כן בדעת הרמב"ם מה שאין נראה כן מלשונו:

אמנם הרב פרי תואר בסי' ק"כ כתב דטעות סופר הוא בדברי הרשב"א וצ"ל זולת הרמב"ם דסובר דהיא מדרבנן עיי"ש גם הרב מטה אהרן בח"א דף קמ"ז ע"ד כתב בשם הרבנים קרית ספר וכנסת הגדולה פרי חדש דט"ס הוא בדברי הרשב"א וכו ושפשוט שדעת הרמב"ם דהיא מדרבנן מדפסק בעיא דמשכנתא קולא ואין מזה הכרח גמור עיין בהגהות מיימ' שם אות חי"ת מ"ש בשם ראבי"ה שאין זה כתיקו דאיסורא לחומרא וכו' ובמה שהסביר הרב חתם סופר בחיו"ד רס"י קי"ד ואם נחלקו בדעת הרמב"ם על כל פנים דעת הרמב"ן והראב"ד והרשב"א מבוררת דסברי דהיא מדאורייתא כמו שכתבו הרבנים הנ"ל וכתב הרב מטה אהרן שם שכן גם דעת הריטב"א בחידושיו עיי"ש:

והרב בית חדש בסי' ק"כ סעיף ב' הבין מדברי הסמ"ק שהביא מרן הב"י שם שסובר דטבילה זו מדאורייתא היא עיי"ש ובאמת שכן מתבאר מדבריו כמו שיראה הרואה ומכל זה תמיה לי על מה שראיתי להרדב"ז בתשובות החדשות סי' ל"ד שנשאל בטבילת נדה שלא בכונה שנחלקו רב ור' יוחנן אם נדה שנאנסה וטבלה טהורה לביתה ונחלקו הפוסקים אם הלכה כרב דטהורה לביתה או כר"י דאף לביתה אינה טהורה ובד"ה והוי יודע וכו' כתב שדעת הר"ן להקל כהרמב"ם ושכן משמע מהרשב"א והראב"ד ושכן פירש ר"ח דקיימא לן כרב וכן פירש ר"י ופסק דמי שקנה כלים חדשים ונפלו לו במים עלתה לו טבילה וסיים על זה ומילתא דפשיטא היא ואי לאו דמסתפינא אמינא דאפילו רי"ו מודה בהא כיון דטבילת כלים חדשים לאו דאורייתא היא מודה הוא דלא בעו כונה ואף על גב דילפינן לה מכלי מדין אסמכתא בעלמא היא וכן כתב הרמב"ם בפרק ז' מהלכות מאכלות אסורות עכ"ל:

והוא תימה איך נקיט בפשיטות דטבילת כלים חדשים אינה אלא מדרבנן והלא לדעת שאר הראשונים הנז"ל היא מדאורייתא ואף דעת הרמב"ם אינו פשוט דסובר שהיא מדרבנן והרשב"א כתב דסובר דהיא מדאורייתא ומשמע ליה כן מדכתב הרמב"ם מפי השמועה למדו או מדכתב מדברי סופרים וכו' כמו שכתבו בכסף משנה ולחם משנה הנ"ל ואם על פי איזה הכרח דעתו מכרעת דהיא מדרבנן לכל הפחות היה לו להזכיר שדבר זה שנוי במחלוקת ושהכרעת דעתו דהיא מדרבנן והרב מוהרימ"ט בחיו"ד סוף ס' י"ח נקיט בפשיטות דהיא מדאורייתא ואזלינן בספקא לחומרא והרב עולת שבת ריש סי' רס"א הביא דבריו הרב פתח הדביר שם נראה דנקיט דטבילה זו דאורייתא היא גם הרב אבני מילואים בתשובה סוף סי' י"א כתב דיש לחוש לדעת הפוסקים דטבילת כלים חדשים דאורייתא והרב ישועות יעקב בסי' תק"ט סק"ד כתב דלרוב הפוסקים טבילת כלים חדשים היא מדרבנן עיי"ש וכבר נתבאר דאין כן דעת רבני האחרונים הנ"ל:

וכתב הרב ערך השלחן ביו"ד סי' ק"כ אות ה' דהרב תרומת הדשן בסי' רנ"ז כתב בפשיטות דהיא מדאורייתא וכתב שכן דעת הראב"ד והרמב"ן והרשב"א והרא"ה והא"ח והכלבו בהלכות יו"ט ושכן נראה דעת הסמ"ג עיי"ש הרי לך דהרבה מרבוותא סברי דטבילת כלים היא מדאורייתא ומרן מוהרד"ף בספר חסדי דוד על דברי התוספתא במס' עבודה זרה פ"ט (בד"ה הלוקח כלי תשמיש) העיד גם כן דמדאמרינן הוסיף הכתוב טהרה אחרת במקוה למדו רוב הפוסקים דטבילה זו היא מדאוריתא ועם שכתב דדעת הרמב"ם דאינה אלא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא (לפי שלא ראה מה שפלפלו הפוסקים בדעתו שאינו פשוט להחליט דסובר שהיא מדרבנן כנז"ל) מכל מקום סיים דבריו והכי אמר רב ואמנם לישנא דמתניתא ודש"ס משמע טפי שהיא מדאורייתא עכ"ל הרי שכתב שלמדו רוב הפוסקים שהיא מדאורייתא דלא כמו שכתב הרב ישועות יעקב שדעת רוב הפוסקים שהיא מדרבנן (עיין לקמן בד"ה וראיתי מה שהבאתי בשמו בזה):

וראיתי להרב מראה הנוגה בדף ל"ו ע"ב שהביא תשובת הרב מוהרימ"ט ח"ב בחיו"ד סוף סי' י"ח שכתב דטבילה זו מדאורייתא ואזלינן בספקא לחומרא ותמה עליו איך נעלם ממנו דדעת הרמב"ם דהיא מדרבנן והכריח שכן דעת הרמב"ם ממה שכתב הרמב"ם אמרו חכמים הוסיף לו טהרה אחרת אחר העברתו באש וכו' דלשון אמרו חכמים מורה דאינו אלא מדרבנן עיי"ש ולי הדל אין זה מן התימה על הרב מוהרימ"ט דמלבד דאיכא שלמים וכן רבים דנקטי בדעת הרמב"ם דמדאורייתא היא כמו שכתבתי לעיל ועוד לו יהי שכן דעת הרמב"ם הא מיהא אנן בדידן אית לן למינקט כדעת רוב מנין הראשונים הנז"ל דסברי דמדאורייתא היא ושפיר קאמר הרב מוהרימ"ט דאזלינן בספקו לחומרא ומה שהכריח דעת הרמב"ם דמדרבנן היא מדכתב אמרו חכמים וכו' אינו מוכרח לי הדל שהרי מצינו לשון זה בדבר שהוא מן התורה שכן שנינו בפרק ג' משנה י"ג דמסכת סוכה אמרו חכמים אין אדם יוצא ידי חובתו בלולבו של חברו וגם בדברי הרמב"ם מצינו שמשתמש בלשון זה בדברים שהם מדאורייתא כמו שרשמתי בקונט' זה במערכת האלף אות רע"ג (בשדי חמד ח"א) ומה שהכריח מדכ' הרמב"ם מדברי סופרים אין זה הכרח כמו שיתבאר:

והרב לחם משנה מפרש שמה שהביאו להרשב"א להבין שדעת הרמב"ם שהיא מדאורייתא הוא מדכתב מדברי סופרים וכו' והאמת דאין הכרח לשום צד מלשון זה דאיכא דוכתי דלשון זה רוצה לומר דמדאורייתא הוא ופירשוה סופרים ואיכא דרוצה לומר דמדרבנן ממש הוא וכמו שהבאתי בקונטרס כללי הפוסקים סי' ה' אות ח' עיי"ש ועל כרחין צריכים אנו לדברי מרן כסף משנה דממה שכתב הרמב"ם מפי השמועה למדו משמע ליה דהיא מן התורה וחידוש הוא שלא ראה (הרב מראה הנוגה) דברי הרב לחם משנה באותו פרק באותו מקום גם נעלם ממנו שהרב דברי אמת בקונטרס שמיני (בד"ה ובריש מ' מ"ק וכו' ד' ח"ק ע"א מדפוס אשכנז) הביא מה שכתב הרשב"א שהביא מרן כסף משנה דמדברי הרמב"ם משמע שהיא מדאורייתא וכתב שכוונתו שדברי הרמב"ם חוזר אל השורש השני (דכל דבר שאינו מפורש בתורה קרי ליה דברי סופרים) ובחנם טרח הרב פרי חדש בסי' ק"כ להשיג על הרמב"ם עיי"ש שלא ראה גם הוא דברי הרב לחם משנה ובספר זכרנו לחיים ח"ב דף ל' אות א' הצ"ע דברי הרב מוהרימ"ט הנ"ל וכבר כתבתי דלא קשיא מידי דודאי לענין דינא שפיר קאמר הרב מוהרימ"ט דיש להחמיר:

והרב ישועות יעקב בחלק יו"ד סי' ק"כ הביא מה שכתב מרן כסף משנה בשם הרשב"א דדעת הרמב"ם דהיא מדאוריי' וכתב שדבריו תמוהים שהרי הרמב"ם כתב בהדיא שהיא מדברי סופרים ותימה על תמיהתו הרי במקומות הרבה כותב הרמב"ם מד"ס על דברים שהם מן התורה על פי מה שהשריש בשרש השני כנז"ל ואף שיש גם כן בהיפך שכותב דברי סופרים ורוצה לומר מדרבנן על כל פנים בדין זה שכתב מפי השמועה למדו שפיר נוכל לפרש דקרי ליה דברי סופרים על פי מה שהשריש בשרש השני ועיי"ש להרב ישועות יעקב שכתב ליישב מ"ש הרשב"א בדעת הרמב"ם שהיא מדאורייתא דהיינו שעיקר טבילת כלים חדשים היא ודאי מן התורה ולזה כתב מפי השמועה למדו אבל מה שאסור להשתמש בכלי קודם טבילה זה אינו אלא איסור דרבנן ולזה כתב מדברי סופרים וכו' אלו תורף דב"ק ונמצא לפי זה דגם הרמב"ם קאי בשיטת הראשונים הראב"ד והרמב"ן והרשב"א וכו' שסוברים דהיא מדאורייתא ולפי זה יש לתמוה על מה שכתב הרב ישועות יעקב בסי' תק"ט הנ"ל דלרוב הפוסקים טבילה זו מדרבנן היא דאם על עיקר הטבילה קאמר נהפוך הוא דדעת רוב הפוסקים דהיא מן התורה ואם על מה שאסור להשתמש בכלי קודם טבילה קאמר הרי נוכל לומר דלכל הפוסקים אינו אלא מדרבנן וכמו שמפרש הרב בדעת הרמב"ם:

וידידי הגאון עמודי אש בסי' י"ג אות י"ז הביא דברי הריטב"א לט"ז דף ע"ה ע"ב שכתב בשם הרמב"ן דטבילת כלים היא מדאורייתא ושכן דעת התוס' וכתב שכן דעת הראב"ד והרשב"א ומרן בש"ע כמו שכתב הרב פרי חדש ודחה מה שכתב הרב תפארת ישראל בסוף ע"ז דטבילת כלים מדרבנן דלא כבאר הגולה דליתא דאדרבא להלכה קיימא לן דהוי מן התורה שכן דעת הראשונים וגם השיג על מה שכתב הרב שערי דעה סי' ק"כ סק"ב והרמב"ן סובר דטבילת כלים מדרבנן דנעלם ממנו דהריטב"א שם כתב בשמו דהיא מדאורייתא וכתב דנראה לו להגיה בתשובת הרשב"א הרמב"ן במקום הרמב"ם דלא כבית חדש ודברי אמת וכו' עיי"ש ונעלם ממנו שכבר קדמוהו רבנן הנז"ל בהגה"ה זו וחידוש הוא שלא ראה דמרן כסף משנה והרב לחם משנה הוטב בעיניהם מה שכתב הרשב"א דדעת הרמב"ם דהיא מדאורייתא וחתרו ליישב מהיכא משמע ליה הכי מר אמר מדקרי ליה דברי סופרים ומר אמר מדנקט בלישניה מפי השמועה למדו וגם דברי הרמב"ן על התורה (במדבר ל"א כ"ג) שהביא בהשמטות כבר הובאו בדברי הרבנים הנ"ל וראה זה חדש הביא לנו מה שכתב בספר האשכול לר"א אב"ד שבח"ג סי' כ"ד גבי כלי זכוכית וחזי לן דמדרבנן צריך טבילה וספר הנ"ל אין מצוי אצלי לעיין בו ומשמעות דבריו הוא דסובר דעיקר טבילת כלים מדאורייתא היא זולת דבזכוכית היא מדרבנן ואפריון נמטייה ועיין עוד בענין זה לאבי התעודה סב"ק בס' העמק שאלה בפרשת מטות שאלתא קל"ז סק"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף