שדי חמד/כללים/ח/ה
|
< הקודם · הבא > |
כלל ה חצי שיעור כתב הגאון חכם צבי בסי' פ"ו (ד"ה גם) לדעת הרא"ש בעד הרמב"ם דדוקא באיסורי אכילה דאיכא כל חלב הוא דאסור מן התורה דטעמא דחזי לאיצטרופי לחוד לא מהני ויצא לידון בדבר חדש במוציא פחות מכשיעור או תולש שער אחד בנזיר או בשבת אין בו איסור תורה (ועוד חילק בין עושה מעשה ומחשיבו להיכא דהוי בשב ואל תעשה כמו בל יראה עיין לקמן באות ה') ושלמים וכן רבים אשר היו תמהים דנעלם ממנו דברי רש"י בשבת ד' ע"ד והגהות אשירי בפרק ז' ופרק ח' דמס' שבת ורי"ו נתיב י"ב עיין להרבנים בהגהת משנה למלך ריש פרק י"ח מהלכות שבת ומוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו לשבת שם טל אורות ד' ק' ע"ב וג' דרך המלך ד' כ"ה רע"א ארעא דרבנן אות רס"ב מנחה טהורה עיין שם בד' כ"ט ע"ד והלאה ובעניותי לא זכיתי להבין מאי קשיא להו מדברי רש"י ודעמיה והלא הרואה יראה דהח"ץ לא אמר כן אלא למאן דסבירא ליה דכל שאין בו כזית אפילו אינו דבוק בכתלים אין צריך לבער ואין הכי נמי דמאן דסבר הכי חולק עליהם ואין לנו להקשות אלא אם המצא ימצא דמאן דסבר גבי ביעור דאפי' אינו דבוק אין צריך לבער סבר נמי דחצי שיעור באיסורי שבת אסור מן התורה או אם נמצא איזה סוגייא בש"ס דמוכרח דגם באיסורי דלאו מידי דאכילה אסור חצי שיעור מן התורה הא ודאי קשה הא לאו הכי מאי תיובתא גברא אגברא וכל שכן דהרא"ש כתב כן לפרש דברי הרמב"ם וכבר כתבתי באות ד' דעת כמה וכמה מרבנן קדישי דנקטי בדעת הרמב"ם דליכא בחצי שיעור מלאכה בשבת אלא איסור דרבנן והרב פרי מגדים בסי' ש"א במשבצות זהב השיג על החכם צבי ממשמעות דברי הטור שם דממה שכתב שמה שלא האריך לבאר השיעור של כל מלאכה הוא משום דאין נפקא מינה כיון דבזמן הזה אין קרבן ולא מלקות רק איסור ואיסור איכא בכל שהוא מזה מוכת דאיכא בחצי שיעור איסור תורה דאם אינו אסור אלא מדרבנן הא איכא נפקותא לענין חולה שאין בו סכנה אלו דברי הרב והיא השגה נכונה שהרי דעת הטור בסוף סי' תמ"ב נראה כדעת הרא"ש דאפילו אין דבוק בכתלים אין צריך לבער ולדברי הח"ץ מאן דסבר הכי סובר באיסורי שבת דליכא חצי שיעור מן התורה ואהכי קשייא שפיר ממשמעות דברי הריב"ה הללו והרב קובץ על יד בפרק י"ח מהלכות שבת דין כ"ג דחה הוכחתו דאכתי לא נפקא מינה דהא אי בעי ליה לרפואה חייב בכל שהוא עיי"ש ומכל מקום השגתו יש לה מקום אבל להקשות על מה שחדש הח"ץ (לדעת הרמב"ם) על פי דברי פוסקים אחרים לא זו הדרך והרב מנחה טהורה השיג על החכם צבי ממה שכתב הרמב"ם בהלכות נזירות פרק ה' דין י"א דתולש שער אחד לוקה והיא השגה גדולה ואפשר לומר בדוחק דמה שכתב הרב ח"ץ דתולש שער אחד בנזיר אינו אסור מה"ת כונתו על תולש שער אחד והניח ממנו כדי לכוף ראשו לעיקרו שכתב הרמב"ם שם דאינו לוקה ומשמע ליה דאיסור תורה נמי ליכא (עיין מה שרשמתי בשדי חמד ח"א בחלק הכללים במערכת האל"ף אות ל"ח) ויהיב טעמא משום דליכא יתורא דכל וטעמא דחזי לאיצטרופא לחודיה (דנימא הואיל וחזי לעוקרו לגמרי) לא מהני כיון דלא כתיב כל כן היה נלע"ד אלא דתו"ח שא"ש הי"ו שדא נרגא דאם הדין בנזיר שאם גלח שער אחד שיש בו כדי לכוף ראשו חשיב תגלחת אם כן לא שייך לומר דכשהניח כדי לכוף וכו' יהיה אסור משום דחזי לאיצטרופי דאין זה חזו לאצטרופי אלא הוא לבדו חשיב תגלחת ואם כן אי אפשר ליישב דברי הרב חכם צבי כמו שכתבתי אני הדל אלו דבריו הי"ו ועיין להרב עפרא דארעא אות מ"א מאותיותיו ובגליון רש"א ליו"ד סי' ק"ף ס"ט כתב דמ"ש בש"ע ויש מי שאומר דאיסורא איכא אפילו בשער אחד רוצה לומר דאסור מן התורה כדין חצי שיעור ועל כן כתב בלשון י"א (נראה דצ"ל יש מי שאומר) משום דלהרא"ם הובא במשנה למלך בפרק א' מהלכות חמץ דין ז' סתם אכילה בכל שהוא ואתי הלכתא ואוקמיה אכזית למלקות אבל לענין איסור נשאר בכל שהוא אם כן בשאר איסורין לית לן דחצי שיעור אסור מן התורה ורק מדרבנן אסור לכולי עלמא מדמקשינן בשבת ד' ע"ד ע"א וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ועיין להמגיה במשל"מ פי"ח מהלכות שבת ה"א וב"ש סי' קכ"ג סק"ח עכ"ל והיש מי שאומר שם הוא הרא"ש שהביא דבריו רבינו הטור ושמעת מינה דסובר דחצי שיעור איתיה גם בשאר איסורין דלאו מידי דאכילה נינהו וזה מכוון למה שנראה מדברי הטור א"ח בסי' ש"א לדעת הרב פרי מגדים הנ"ל אלא דבעניותי לא ידעתי איזה הכרח יש לומר דמה שכתב ויש מי שאומר דאיכא איסורא רוצה לומר איסור תורה דילמא איכא איסורא מדרבנן הוא דקאמר ולפי הנראה משמע ליה הכי משום דממה שכתב מרן יש מי שאומר דאיסורא איכא מכלל דסברא קמייתא סבירא ליה דאיסורא נמי ליכא ואם כן מוכרח דפליגי אי איכא איסורא דאוריתא שאם לא כן איך נוכל לומר דלסברא קמייתא ליכא איסורא כלל אף מדרבנן והרי מסוגייא דשבת שמעינן דגם בשאר איסורין חצי שיעור אסור דפרכינן וכי מותר לאפות פחות מכשיעור ואף אם לא נפרש כדברי רש"י (והרי חצי שיעור אסור מן התורה) מכל מקום לא נוכל להכחיש דעל כל פנים אסור לכל הפחות מדרבנן לכן הוצרך לומר דהיש מי שאומר דאסור ר"ל דאסור מן התורה ובהא הוא דפליג סברא קמייתא כן נראה לומר בכונתו אך לי ההדיוט אינו מוכרח לומר כן לפי דעת הסוברים שדרך מרן בכמה מקומות לכתוב בשם יש מי שאומר אף בדבר שאין שום חולק ובדין שלפנינו הרי עינינו הרואות שכתב מרן בב"י דכונת הטור במה שכתב ומיהו איסורא איכא אפילו בשער אחד היינו לומר דכולי עלמא מודו דאיכא איסורא ושכן נראה מדברי הרא"ש בסוף מסכת מ"ק וכו' ולפי זה נוכל לומר דאף להסוברים דלשון זה מורה דיש מחלוקת (עיין מה שרשמתי בקונטריס כללי הפוסקים סי' י"ג אות כ"ב) מכל מקום בדין זה שגילה דעתו בב"י שאין שום חולק בזה ולכולי עלמא איכא איסורא אפשר שכולם מודים שכן היא כונתו בש"ע ואם כן אין הכרח מזה דאסור מן התורה כמובן:
ועל דברי הרב פרי מגדים בסי' ש"א שהוכיח מדברי רבינו הטור דחצי שיעור במלאכת שבת הוא מן התורה וציין לתשובת הרב צבי שמצדד שהוא מדרבנן וכונתו להקשות עליו ממשמעות דברי הטור כנז"ל ראיתי להרב פתח הדביר בדף קס"א ע"ג שהעיר עליו שהיה לו להביא דברי רש"י והגהות אשירי שסוברים שהוא מדאוריתא עי"ש ולי ההדיוט לפי מה שפירשתי בכונתו יפה עשה בעט"ו שאין לו הכרח מדברי רש"י והג"א לסתור סברתו כי אם מדברי הטור לפי שיטתו כמו שכתבתי למעלה אמנם ראיתי בס' דברי מרדכי פרידבורג לגאון מופלא בדורנו יצ"ו שבסי' ח"י האריך להוכיח שלא כדברי הרב ח"ץ בשני התירוצים הנ"ל ואין חילוק בין איסורי אכילה לשאר איסורין ובין היכא דעשה מעשה והחשיבו לכך להיכא דלא אחשביה עי"ש פלפלא חריפא ואריכא ומסקנתו לדינא דחצי שיעור במלאכת שבת אסור מן התורה משום דחזי לאיצטרופי וראיתי שם בסי' י"ט אות ג' שעל מה שהביא שם בשם הרב יעב"ץ שהקשה היכי שרו רבנן פחות מארבע אמות משום ך ולא חשו לחצי שיעור דאסור מן התורה כתב דאין התחלת קושיא כלל דהא קי"ל בא"ח סי' שמ"ט דפחות מארבע אמות מטלטלין לכתחלה רק פחות פחות מד' אמות כיון דמעבירו הרבה ברשות הרבים גזרו ואף דעקירה לחודה אסורה מדרבנן צריך לומר דפחות מד' אמות ברשות הרבים אף עקירה בלבד ליתא וטעמא משום דהוי כמטלטל חפץ בבית מזויות לזויות דלא חשיב עקירה כלל ולפי זה אין לאסור פחות מד' אמות מטעם חזי לאיצטרופי משום דאף אם נמלך אחר כך ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים אין מצטרף עקירה ראשונה וכו' אלו תוד"ק והצדק אתו דנקיטינן בסי' שמ"ט דפחות מארבע אמות מותר לטלטל ברשות הרבים ורק פחות פחות מד' אמות כיון שמטלטל הרבה אסור מדרבנן ולפי זה מה שכתב הרב מוהר"צ ה"ח בשם הרב חות יאיר דבפחות מארבע אמות לא אסור משום חצי שיעור כמו שכתבתי בשמו באות ג' אם כונתו על פחות פחות מד' אמות יפה תמהתי עליו דודאי אסור מדרבנן אך אם כונתו רק על פעם אחת ד' אמות שפיר קאמר ואנא עניא לא נחיתנא להאי חילוקא ואהכי קשיא לי עליה דהארי הח"י בסתם והאמת כמו שכתב הרב דברי מרדכי וגם דברי הרב חת"ס שהבאתי שם הם על פחות פחות מארבע אמות כיעי"ש והטעם שאין בפחות מארבע אמות ברשות הרבים משום חצי שיעור עיין בשו"ת בית יצחק חא"ח סי' יו"ד אות יו"ד הובא לקמן אות י"ג:
ודע שבעיקר דברי הגאון חכם צבי הנ"ל שדוקא באיסורי אכילה הוא דמרבינן חצי שיעור מכל חלב וכו' ראיתי עתה בס' בית יצחק לידידי הגאון מפרעמישלא יצ"ו בחלק או"ח סי' יו"ד אות יו"ד שכתב וז"ל והנה שיטת זקני הח"ץ בסי' פ"ו דח"ש אינו אסור מן התורה רק במידי דאכילה ובשאר איסורי תורה כגון שער אחד בנזיר או באיסורי שבת אינו אסור מן התורה ובאיסורי שבת כבר הקשו עליו מרש"י שבת ד' ע"ד וכו' אמנם בשאר איסורין לא הכריעו גדולי האחרונים ולדעתי יש ראיה גדולה להח"ץ וקודם נאמר דמשבת אין ראיה לשאר איסורין דבת"כ פ' אחרי מבואר אין לי אלא מלאכה שחייבין עליה כרת מנין שלא יכתוב אות אחת שלא יארג חוט אחד ת"ל וכל מלאכה ריבה וכיון דביוה"כ איכא קרא מיותר משום הכי ח"ש אסור מן התורה בשבת דילפינן מיוה"כ ולשאר איסורין לא ילפינן מאיסור כרת ודוקא באיסור אכילה דשייך סברת חזי לאיצטרופי ואחשב"י כמ"ש הח"ץ ילפינן מחלב אף דבחלב איכא כרת כמ"ש תוס' יומא משא"כ באיסור דל"ש אחשב"י לא ילפינן משויוה"כ ונ"ל דזה טעם הירושלמי דתרומת דאמרינן שם מודה ר"ל ביוה"כ ובש"ס דידן לא הכי ביומא ע"ד דירושלמי סובר דאף ר"ל דלא דריש כל אף לאיסורא בעלמא ומ"ה לדידי' ח"ש מותר מ"ה מ"מ וכל דריש כעין שחילקו התוס' במנחות י"א ד"ה ור"ש וכתבו דר"י את לא דריש ואת דריש וה"ה לר"ל לא דריש כל וכל דריש וביוה"כ כתיב וכל ובש"ס דילן קאי אאכילה ומ"ה פליג ר"ל ובירושלמי קאי אמלאכה או דש"ס דילן ס"ל ר"ל לא דריש וכל ועיין פ"מ פתיחה ל"ה שבת הרגיש שם בזה דבשבח כתיב כל מלאכה ומ"ה ח"ש אסור מן התורה והפלא שגם ממנו נעלם דברי הת"כ הנ"ל וגם מ"ש שם דזה עוקר וזה מניח איסור תורה יש וכן כתב הפ"י ריש שבת הנה לפנינו דברי התוס' עירובין ל"ג ד"ה אי בעי מייתי לה דרך עלי' דמשם מוכח דזה עוקר וזה מניח ל"ה רק איסור דרבנן ואכ"מ עכ"ל ועיין לעיל באות ד' (בד"ה וראיתי עוד) מה שכתבתי על דברי הרב דברי מרדכי שלא הביא דברי הת"כ הנ"ל לדין כותב אות אחת אי איכא משום חצי שיעור מן התורה ומה שצדד הרב יצ"ו דש"ס דילן סובר דר"ל לא דריש וכל עיין להרב מלא הרועים בח"ב במערכת הכ"ף ד' ל"ג ע"ג אות ז' שהביא סוגיא דמכות ד' י"ד דריש לקיש דריש בכל ואין מזה הכרח דדריש נמי כל אבל נראה דכי היכי דדריש בכל לרבות הכי נמי דריש וכל לרבות כן נראה לפום ריהטא וצריך לחפש בזה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |