שדי חמד/כללים/ה/סב
|
< הקודם · הבא > |
סב הבחנת הזרע כתב הרב ארעא דרבנן אות קצ"ג בשם הרמב"ם פי"א מה"ג דהוי מדרבנן ובאמת נפלאתי כי עיינתי ברמב"ם שם ה"כ ונראין הדברים דלא כתב כן אלא לגבי אשה שאינה ראויה לילד עי"ש שו"ר שמרן חיד"א בספר יעיר אזן העיר עליו בזה. ושוב הביא מה שכ' הרב אד"ר בקהלת יעקב בתוס' דרבנן אות ק"ג ששם הביא מ"ש בתשו' הרדב"ז דלהרמב"ם הוי מן התורה ועיין עוד בספר ברכ"י אה"ע סי' י"ג אות ד' ובדברים אחדים דף מ' ע"ב דמתבאר דס"ל דנקטינן דאינו אלא מדרבנן וכן נראה דעת הרבנים מוהר"ץ הירש חיות בהגהותיו ליבמות ל"ד מ"א ע"ב וקרן אורה דף כ"ו ע"ב עי"ש שכתבו דעיקר קרא למילתא אחריתי ועיין אבני גזית ריש סי' י"ג ומה שפיקפק מרן חיד"א בברכ"י על הרב בית שמואל למה לא צידד לומר דגם לרבא דאמר גזרה הוא מן התורה עיין בשו"ת אור לי בהשמטות דף קמ"ז ע"א גם מה שפיקפק ע"ד הרדב"ז שכ' דהתוס' ס"ל דהוי מדרבנן דבתוס' דקמן ליתנהו להני מילי הנה הרב אהל יעקב במערכה זו דק ואשכח דברי התוס' דסברי מרנן דהוא מדרבנן להמעיין בדבריהם בדף מ"ב בד"ה לזרעך וכן משמע דעת הרא"ש בר"פ החולץ סוף סי' ז' דתקנת חכמים היא וכן מוכח להדיא מדברי הרב מוהריק"ו שרש קל"ה וכ"כ הרב המגיד בפי"א מהלכות גירושין דין כ"ד לדעת הרמב"ם דטעם הנידוי למי שקדש או כנס הוא מפני שעבר על גזרת חכמים וכן משמע מגוף דברי הרמב"ם ממ"ש בדין כ"ה וכן גזרו וכו' (מעוברת חברו) ומשמע מלשון וכן ששני הדינים שוים שכן משפט לשון וכן שמשוה דין כ"ה עם דין כ"ד וא"כ כי היכי דמעוברת חברו פשוט דהוא מדרבנן הכי נמי הא דהבחנה וכן משמע מהרשב"א בחי' דיבמות עלה דההיא דקדש בתוך ג' ומדברי הרב הנמק"י שם בשם הריטב"א וכ"כ הריב"ש בסי' רצ"ג והרב השבי"ט בקרית ספר פי"א מהלכות גירושין (אלא שהרדב"ז כתב לדעת הרמב"ם דהוי דאורייתא) וכ"כ בפשיטות הרבנים שבות יעקב (ח"א סי' צ"ז) (דלכ"ע הוי מדרבנן) ופרח מ"א ח"א סי' כ"ו והוכיח כן מדברי הרי"ף והרא"ש אלא דלפי חילוקו של הרדב"ז בשניות ח"א סי' רס"ד יש לדחות קצת ומרן החבי"ב בתשו' חאה"ע סי' ו' צדד הרבה להקל בדין הבחנה אתוד"ק גם הרב ח"ץ בסי' א' פשיטא ליה דהוא מדרבנן והרב שו"מ במהדורא ג' ח"א סי' נ"א כתב דלרוב הפוסקים ג' חדשי הבחנה אינו רק מדרבנן ושהרב החינוך ס"ל דגם ביבמה ג' חדשי הבחנה הוא מדרבנן וכתב אשר היו תמוהים על דבריו דודאי ביבמה הוא מן התורה שהרי יש לחוש שיפגע באיסור אשת אחיו שלא במקום מצוה וציין משל"מ בפי"א מהלכות גירושין עי"ש, והנה מה שציין להמשל"מ לפי הנראה הוא מ"ש שם בדין כ"ד אבל איני מבין כונתו דהרואה יראה שלא כתב לחלק בין שאר הבחנה להבחנה דיבמה ולומר שזו מדרבנן וזו מן התורה אלא כתב דחמירא הבחנה דיבמה דבמקום איסור תורה (שמא תלד בן קיימא ונמצא ערוה עליו) חששא גמורה היא ולא גזרה בעלמא עי"ש וכיון דחששא היא י"ל דתליא בפלוגתא דחומר הספקות ולהרמב"ם ודעמיה אינו אלא מדרבנן אלא דמ"מ על הרב החינוך ודאי קשה שהרי דעתו בחומר הספקות כהרשב"א דהוא מדאורייתא כמו שכתבתי במערכת הסמ"ך אות יו"ד עי"ש ובשאלתות פרשת וירא שאלתא י"ב דאילו אתתא דמית גברא או פטר לה בגטא אסורא לינשא בגו תלתא ירחי דדילמא מיעברא מקמא וכו' ואמר רחמנא דליהוי מיחם זרעיה בתריה שנאמר להיות לך לאלהי"ם וכו'. ושוב הביא מ"ש רבא דהוא משום גזרה שמא ישא אחותו מאביו וכו' עי"ש משמע קצת (מלשון ואמר רחמנא) שדעתו לומר דלמאן דיליף מקרא דולזרעך אחריך הוא מדאורייתא ומתבאר יפה מתוך מ"ש בשאילת שלום ובהעמק שאלה (למופת דורנו נצי"ב מל"ך יצ"ו) שם דהעיקר לדינא דהבחנה אינה אלא מדרבנן עי"ש דב"ק באורך ומה שהביאו הרבנים הנז"ל דהרדב"ז כתב דפשט דברי הרמב"ם מורים דס"ל דהבחנה היא מדאורייתא הנה ראיתי להרב מעשה אברהם בחאה"ע סי' א' קרוב לסופו שכתב דהרדב"ז בח"ג סי' תמ"ג כתב בפשיטות דהבחנה אינה אלא מדרבנן ולא הזכיר כלל שדעת הרמב"ם דהוא מדאורייתא ותמה עליו למה לא הזכיר דעת הרמב"ם כמ"ש בתשובה אחרת (שהביאו הרבנים הנז"ל) והביא גם מ"ש הרב כנה"ג בתשו' חאה"ע סי' ו' שכתב ג"כ בפשיטות דאינה אלא מדרבנן והעיר עליו שהרי אין דבר זה פשוט דלדעת הרדב"ז הרמב"ם סובר דהוא מדאורייתא וכן דעת גדול אחד שהובא בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' צ"ז) וכו' עי"ש. והנה מדברי הגדול שבשו"ת שבו"י אין מקום להקשות על הרב כנה"ג וגם מדברי הרדב"ז לק"מ שאחרי שהרדב"ז עצמו מודה שדעת התוס' דהוא מדרבנן וכתב שגם דברי הרמב"ם יתכן לפרש שסובר כן רק שכתב דפשט דבריו מורים דמדאורייתא הוא ובתשו' אחרת כתב בפשיטות דהוא מדרבנן ולא הזכיר שדעת הרמב"ם בהיפך והיינו ודאי משום דסבר כמ"ש בתשו' האחרת שיש לפרש דבריו בענין זה וכן הוא מן הראוי שלא להמציא מחלוקת במקום שאפשר להביא דברי הפוסקים אל עמק שוה פשיטא דהכי אית לן למינקט בפרט שכן דעת כל הרבנים קמאי ובתראי הנז"ל, ועיין עמודי אש דף ט"ו ריש ע"ב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |