שדי חמד/כללים/ה/סא
< הקודם · הבא > |
סא הכרזה הא דקיי"ל דלא סמכינן אהכרזה דחיישין דאיכא דשמע בהא ולא שמע בהא כדאיתא בכמה דוכתי עיין יבמות דף ל"ו ודף מ"א ודף קי"ט ע"ב ובתשו' הרשב"א סי' תק"ן ובקידושין דף פ"א ע"א (ועיין בכורות דף נ"ג ע"א אלא אפשר בהכרזה ה"ן אפשר בהכרזה), כתב הרב מוהרימ"ט בח"א סי' ס"ו דלא אמרינן כן אלא היכא דאפשר לברר ולא תתעגן האשה כל ימיה אבל אם אי אפשר לברר ותתעגן האשה לעולם בכה"ג לא אמרינן עי"ש. ולכאורה מדברי תוס' שבת קל"ו ע"ב ד"ה ואם אשת כהן היא נראה בהיפך שכתבו בתוך דבריהם דאנו מעגנים אותה משום חשש דמצריכה כרוז לכהונה עי"ש וקצ"ע ועיין מה שציין בזה החק"ל בזכרונותיו אשר בסו"ס ישרי לב במערכת החי"ת דף ק"ו ע"א אות ל"ב ולהרב מוהר"ש זלמן בש"ע שלו סי' רמ"ו ס' א' ותוס' יבמות דף נ"ב ע"א ד"ה דמסר מודעא ושו"ת רמ"ץ יו"ד סי' ע' אות ד' ובשעת הדחק סמכינן אדבר זה עיין שואל ומשיב ח"ב סי' פ"ה ובשו"מ מהדו' ג' ח"א סוס"י צ"א כתב ח"ו להתיר עפ"י הכרזה דא"כ יכריזו על כל מראית עין ויבואו להתיר ח"ו כל איסור דמראית עין עכ"ל, ועיין פתח הדביר ח"ג סי' רמ"ד אות ב' ובמה שציינתי בקונטרס אסיפת דינים במערכת אבלות אות ע"ז:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |