שדי חמד/כללים/א/שה
|
< הקודם · הבא > |
שה איסורי הנאה דטעונים קבורה אינו אלא מדרבנן דלא ליתו לידי תקלה כ"כ הג' פנ"י בשו"ת א"ח תוך סי' י"ב ועי"ש לענין חמץ בפסח וכ"כ במק"ח סי' תל"א בהפתיחה בד"ה לכן נראה. והרמב"ם בפיה"מ בסוף תמורה בד"ה ואלו הן הנקברין כתב דהקבורה קבלה בידינו היא ואינו פשוט בעיני דמדרבנן בעלמא קאמר ועיין שבילי דוד ליו"ד סי' ש"י ובמה שרשמתי לקמן במערכת הכ"ף אות ל"ח. ובפנים מאירות ח"ב סס"י ל"ד הובא בזרע אמת ח"ב סי' מ"ב ד"ה ודע שמצאתי וכו' כתב לענין ע"ז כיון דשרפה אינו חייב מדאורייתא לאבדה אלא מדרבנן שלא יבא לידי תקלה וכ' על דבריו דז"א דאת ל דאפרה אסור מדאוריתא לא סגי בשריפה אלא צריך לפזרה וכ"ן מתוס' פסחי' ד' כ"ח וע"ז ד' מ' שהק' לרבנן איך יקיים מצות ביעור בע"ז וכו' עי"ש:
ואי שרי למכור איסורי הנאה עיין נו"ב (מ"ת א"ח סי' ס"ג) ובשו"פ בית שלמה א"ח סי' ס"ט וסי' ס"ד ובמה שרשמתי בקונטריס אסיפת דינים במערכת חמץ ומצה (סי' ה' אות ח"י) ובס' זכרון כהונה ד' ד' האריך להוכיח דאם עבר ומכרן או הקדישן חל ההקדש והמכירה ולא אמרי' דלא מהני משום שאינו ברשותו ומה ביתו ברשותו וכו' חוץ משור הנסקל וכו' עיש"ב ובעניינים אלו אי שייך זכיה והקדש באיסורי הנאה האריך מאד אחד מרבני דורנו יצ"ו בקונטריסו שבסוף תשו' הריב"ש שנדפסו חדשות מעתה (בשנת התרט"ל) ויסוד דבריו ע"ד תשו' הריב"ש סי' ת"א ובא"ר רחובו"ת דעות הראשונים והאחרונים ענין זה ואביזריה עי"ש נפלאות מתורתו ועיין שו"מ מהדורא ג' ח"א סי' קכ"א ובשו"ת רמ"ץ א"ח סי' ל"ו אות א' ד"ה ואולם וכו' כתב דלשיטת כמה פוסקים יש קנין לאיסורי הנאה ושכן דעת הרמב"ם ממ"ש דקונה חמץ בפסח לוקה (וכדבריו כתב באבני מילואים סי' כ"ח ס"ק נ"ו בדעת הרמב"ם הנ"ל) ושבא"ז לכתובות ד' ל' כתב דאין קנין באיסורי הנאה:
ומה שאסור למכור איסורי הנאה אם הוא מדאורייתא או אינו אסור אלא מדרבנן כיון שאינו נהנה מגוף האיסור ממש עיין בשו"ת חת"ס א"ח סי' קי"ב ובס' שרשמתי בסמוך ובמשל"מ פרק י"ד מהלכות אבל הלכה כ"א ובהלכות יסודי התורה שציין שם (דיש פוסקים דאסור מן התורה ולוקה ג"כ ודעת הרמב"ם דאסור מה"ת ואינו לוקה כדין חצי שיעור) ובחת"ס יו"ד רס"י של"ו:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |