שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/לג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים חמץ ומצה ח

לג) אם מכר חמצו לעכומ"ז בכסף ובהקנאת מקום בשטר כנהוג ופרט כל מיני החמץ ומחירם וכתב מין פלוני שלשים מדות כל מדה בסך פלוני והיה שם הרבה יותר ויש ספק אם אמר לו בעל פה שאם יהיה יותר משלשים מדות גם כן מכור לו במחיר הנ"ל ובאיזה זמן אמר לו כן אם בהיותם עסוקים בענין המכירה או אחר כך ועבר עליו הפסח החמץ מותר דאף דבדיני ממונות בעלמא בכי האי גוונא שאמר לו שגם אם יהיה יותר על המדה שהזכיר יכול הלוקח לומר אין לי צורך בכל זה ובזה אזלינן אחר לשון בני אדם וכונתם מכל מקום במכירת חמץ אף היכא דבמכירה שבין אדם לחבירו יכול הלוקח לטעון שאין צריך לקנות יותר סך רב במכירת חמץ דאינו אלא הערמה ואפילו הכי מפקיע מאיסור בל יראה ולהתבואת שור על כל פנים מאיסור ביעור חמץ שהוא מדרבנן אחר הביטול והישראל והעכומ"ז יודעים מזה ושניהם מתכוונים שיחול המכירה על כל החמץ ולכן מהני לשון זה ואף שיש ספק אם אמר לו כן מותר דספק דרבנן לקולא ואף דיש להמוכר חזקת ממון ואין מוציאין מידו וכו' מכל מקום יש לסמוך על הפוסקים דספק דרבנן שרי אפילו באתחזק איסורא ובנדון דידן אפילו אם אמר לו שגם היתרון מכור לו אחר זמן שאין עסוקים בענין המכירה ואין כאן קנין כסף כמובן מכל מקום בדיעבד כבר הסכימו הפוסקים דדי במשיכה והכא החמץ הוא ברשות ששכר העכומ"ז וקונה לו חצירו אף שאינו עומד בצדו דלא כהרב נודע ביהודה ואף שיש פוסקים דאין חצר מושכר קונה לשוכר מכל מקום מהני בזה וגם כיון דהנדון הוא באיסור דרבנן אחר הפסח יש לסמוך על שאר פוסקים וכל זה הוא אף אם הוא חמץ גמור אלו תורף דברי הגאון רמ"ץ סי' כ"ט:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף