שבות יעקב/ג/כה
|
< הקודם · הבא > |
בישוב א' נולד בן בשבת ואין להביא שם מוהל ממקום אחר להמול מחמת שעת חירום ואין שם באותו ישוב מוהל שמל פעם אחרת רק א' ראה כמה פעמי' ממוהלים אחרים היאך מלו כדי שיוכל למול גם הוא אם מותר למול פעם ראשון בשבת כיון דליכא מוהל אחר:
עיקרא דהא מלתא הוא מהמרדכי סוף פ' כיסוי הדם הובא בב"י בטא"ח סי' של"א ובי"ד סי' רס"ו ומקור דהאי דינא מהא דאי' בש"ס דביצה דף ל"ד בעוף שנדרס מה לשחטו בי"ט והא איבעי' דלא איפשטא וחשש להחמיר אכן באמת דעת רוב הפוסקים להקל בעוף הנדרס ופסק הש"ע בא"ח סי' תצ"ח וכבר עמד על קושיא זו בתשובת ח"י סי' קנ"ז וקנ"ח וע"ש ובתשובתי חלק א' סי' כ"ג וע"ש שחלקתי בכמה חלוקים מ"מ נ"ל דינא דהיכא דאין כאן מוהל אחר דמותר למול מי שרוצה למול ואומר שיודע בעצמו שיכול למול כדי שלא לדחות מצות מילה בזמנו דממ"נ אין כאן איסור דאורייתא דאם מל כהוגן פשיטא דשפיר עביד ואם לא ימול כהוגן הוי חובל ומקלקל בחבורה דפטור ועיין בפ' האורג ושם בתשובת ח"י וכ"כ הרמב"ם פ"א מה' שבת ואף דיש פוסקי' ס"ל דחובל ומקלקל בחבורה חייב כמ"ש בתשובת ת"ה מידי ספקא וספק ספיקא לא נפקא אי הלכה כמ"ד חיישינן לקלקול ואת"ל חיישינן לקלקול כמו בעוף הנדרס מ"מ שמא הלכה כר"י נגד ריש לקיש וכדעת הרמב"ם שמקלקל בחבורה פטור אבל אסור דרבנן כמ"ש הרמב"ם פ"א מהל' שבת ובמקום מצוה לא גזרו רבנן ועוד נ"ל דאפילו אם נחוש לחומרא בעוף הנדרס מ"מ באדם לא חיישינן שיקלקל בידים ומה"ט אמרינן אדם מועד לעולם כיון שהוא בר דעת יודע לשמור שלא יקלקל ואם אומר שרוצה למול ויודע למול תו ליכא למיחש למידי וכן דעת נותנת דא"כ היאך מניחין לאדם למול בפעם ראשון הוא ספק נפשות אפי' קי"ל דדוחה שבת ש"מ דחמיר משבת והאיך מניחין אותו למול בפעם ראשון הא איכא למיחש לספק נפשות שיעשה כרות שפכה אלא ודאי דלא חיישינן להכי כל שאומר אדם ואומד בנפשו שיוכל ויודע למול תו לא חיישינן שיקלקל ומלתא דלא שכיחי לא גזרו ביה רבנן וכן יש קצת ראיה מדברי הטי"ד סי' רס"ו וז"ל אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול עכ"ל משמע דהכל בידיעה תליא מלתא אף שלא מל פעם אחת אכן היכא דאיכ' מוהל אחר מומחה ודאי דאין להקל נגד פסק הש"ע ואין מניחין למול אותו ע"י מוהל שלא מל מקודם מ"מ בשעת הדחק דאין כאן מוהל אחר אין להחמיר כלל לדחות מצות מילה מזמנה כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |