טור/יורה דעה/רסו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טורTriangleArrow-Left.png יורה דעה TriangleArrow-Left.png רסו

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרכי משה
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
פתחי תשובה
ש"ך
נקודות הכסף (להש"ך)
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


מילה בין בזמנה בין שלא בזמנה דוחה צרעת שאם יש בהרת בעור הערלה אע"פ שיש בקציצת הבהרת לא תעשה חותכה עם הערלה אכל אם לאחר שנימול גדל בשר במילתו עד שאינו נראה מהול וצריך לחותכו אם יש בהרת באותו הבשר אסור לחותכו כיון שא"צ למולו פעם אחרת אלא מדרבנן ושבת וי"ט אינו דוחה אלא בזמנה אבל שלא בזמנה כגון שלא נימול ביום ה' מפני חולי התינוק או דבר אחר שעיכבו אין מלין אותו בשבת ואפילו בזמנה אינה דוחה אלא המילה עצמה אכל מכשירין שאפשר לעשותן מבעוד יום אין דוחין השבת כיצד מלין ועושין כל צרכיה כגון פריעה ומציצה וחוזר על ציצין המעכבין אע"פ שפירש ועל שאין מעככין אם פירש אינו חוזר ואם לאו חוזר ובעל העיטור כתב דאע"פ שאין מעכבין חוזר אע"פ שפירש וא"א הרא"ש ז"ל לא כתב כן ונותן עליה איספלנית ואיזהו הן מכשירים שאינו דוחה שבת אין עושין סכין למול בו ולא מביאין אותו ממקום למקום ואפי' להוציאו מהבית ולהביאו דרך גגין הצרות ומבואות שלא ערבו אסור אבל שבת באחד מהם מותר להביאו מזה לזה אף ע"פ שערבו חצרות עם הבתים ובעל העיטור לא התיר אלא בשלא ערבו חצרות עם הבתים אבל ערבו דשכיח מאני דבתים בחצר לא ויש מחמירין לאוסרו להביאו מזה לזה אפי' שבת בהן וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסכרא ראשונה אין שוחקין סממנים ולא מחמין לה חמין ולא עושין לה אספלנית ולא טורפין לה יין ושמן לא שחק לה כמון בערב שבת לועס בשיניו לא טרף לה יין ושמן טורף לה לזה לעצמו ולזה לעצמו אין עושין לה הלוק אבל כורך עליה סמרטוט ואם לא התקין לה מע"ש כורך על אצבעו ומביא דרך מלבוש אפי' מחצר אחרת שלא ערבו מלו הקטן בשבת ואח"כ נתפזרו הסממנים או נשפכו החמין עושין הכל בשבת ואפי' ישראל מבעיר חאש לחמם מים לרחצו מפני שסכנה הוא לו ואפי' ביום חג' שחל להיות בשבת היא סכנה אם לא ירחצוהו אבל לפני המילה אסור אפי' לומר לנכרי לחמם אותם לצורך המילה שכל דבר שיש בו איסור דאורייתא אסור לומר לנכרי לעשותו אפי' לצורך המילה כגון לחמם חמין או לומר לו להביא סכין דרך רשות הרבים אלא תדחה המילה עד מחר אבל דבר שיש בו איסור דרבנן כגון לומר לו להביא לו מים דרך כרמלית או דרך חצר או מבוי שלא ערבו מותר לומר ואם יש כאן מים שחממם נכרי לצורכו או שעבר ישראל וחממם מותר לישראל לרחוץ כו התינוק כל גופו כדרכו אפי' לפני המילה אע"פ שאסרו רחיצת כל הגוף אפי' במים שנתחממו מע"ש התירוהו לצורך המילה ויש דעות אחרות שמתירות אמירה לנכרי באיסור דאורייתא לצורך המילה ורב אלפס כתב כסברא ראשינה וכ"כ א"א ז"ל וכל המכשירין שאין דוהין השבת גם יום טוב אין דוחין חוץ מזה ששוחקין לה סמנין בי"ט הואיל וראוין לקדרה וכן טורפין לה יין ושמן וכתב ה"ר אליעזר הלוי אם האב יודע למול אין לו למול בשבת אם יש אחר שיודע למול דהא מילה הוא פסיק רישיה גבי דידיה דהוא מכוין לתקן את בנו אבל לגבי אחר לא מקרי תיקון ושרי ומיהו אם אין אחר שיודע למול ימול ספק אם הוא זמנה אם לאו אינו דוחה השבת לפיכך אם נולד בע"ש בין השמשות אינו נימול בשבת אלא נדחית עד אחר בשבת שהוא ספק עשירי ואפילו לא הוציא אלא ראשו בין השמשות אע"פ שיצא כולו בשבת אינו נימול בשבת: קטן שנולד כשהוא מהול ומי שיש לו ב' ערלות וכל שאין אמו טמאה לידה כגון יוצא דופן וגיורת שנתגיירה וילדה ואח"כ טבלה אע"פ שנימולין לה' אם הגיע יום ה' בשבת אין דוחין שבת: ואנדרוגינוס כתב הרמב"ם שאין דוחה שבת ורב אלפס כתב שדוחה וכן הוא לר"י שמחשיבו זכר גמור: מי שנולד בחדש ז' לעיבורו והוא שלם הרי הוא כילד של קיימא לכל דבר ומלין אותו בשבת והנולד לשמונה אם הוא שלם בשערותיו ובצפרניו אפי' נולד ודאי לח' כגון שפירש בעלה ממנה מיד אחר שבעל אפ"ה חשוב בר קיימא ומלין אותו בשבת דכיון דגמרו שערותיו וצפרניו ודאי נגמר לז' ונשתהה לצאת אבל אם שערו לקוי ואין צפרניו שלימים כברייתו ה"ז ודאי בן ח' שלא היה ראוי ליולד אלא לט' ומיהר לצאת והרי הוא כאבן ואסור לטלטלו ואין מלין אותו בשבת ספק אם הוא בן ז' או בן ח' מלין אותו ממה נפשך אם הוא בן ז' הרי הוא בר קיימא ואם בן ח' הוא הרי הוא כמחתך בשר בעלמא לשון הרמב"ן מלין אותו בשבת על כל פנים אם בן שבעה הוא ושלם בדין הוא שידחה ואם בן ה' הוא כמחתך בשר בעלמא ויראה מדבריו שר"ל כשנגמרו שעריו וצפרניו ונראה אפי' לא נגמרו שעריו וצפרניו שרי ממה נפשך אבל ודאי בן ה' שלא גמרו שעריו וצפרניו אין מלין אע"ג דמחתך בשר בעלמא מ"מ כיון שהוא כאבן למה יחתכו בשר שלא לצורך כתב א"א הרא"ש ז"ל ספק בן ז' ספק בן ה' אין מחללין עליו שבת ואיני מבין דבריו דודאי מלין אותו ממ"נ כדפרישית והא דקתני אין מחללין עליו השבת מוקי ליה בגמרא במכשירין ואליבא דר"א דשרי מכשירין בשאר מילות ובזה אין נפקותא לפסק הלכה דאפילו בודאי בן קיימא קי"ל דאין מכשירין דוחין שבת ישראל שהמיר דתו לעבודת כוכבים ונשוי ישראלית ונולד לו בן ממנה מלין אותו בשבת ואין אנו מחזיקין אותו שיצא לתרבות רעה כיון שאמו ישראלית ישראל שנשא כותית וילדה לו בן אינו נימול בשבת שולדה כמוה כל מילה שאינו דוחה שבת גם י"ט אינה דוחה וכתב הרמב"ם דוקא י"ט ראשון של גליות אבל י"ט שני דוחה ובר"ה גם י"ט שני אינו דוחה וא"א הרא"ש ז"ל כתב בתשובה דמילה שלא בזמנה אינו דוחה אפילו י"ט שני של גליות:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון