שבות יעקב/ג/ב
|
< הקודם · הבא > |
כהן שבא בי"ט לבה"כ בשעה שאחיו הכהני' עולין לנשיאות כפים וידיו אינם נקיים ואם ימתין עד שיביאו לו מים בין כך ובין כך כבר נשאו הכהנים את כפם והוא אינו נושא כפיו כיצד יעשה.
הנה לפום רהיטא הי' נראה דלא ישא כפיו שאין ידיו נקיים וכן פשוט וערוך לפנינו בש"ס ערוכה בסוטה פ' ואלו נאמרין דף ל"ט ע"א אמר ריב"ל כל כהן שלא נטל ידיו לא ישא את כפיו שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ואין מקום לבעל דין לחלוק ולומר כיון שאין שהות להדר אחר מים ויבטל מנשיאות כפים דהוי כעובר בשלש עשה וכמבואר בא"ח סימן קכ"ח א"כ מוטב שיקנח ידיו בעפר או בצרורות או בקסמין כדאיתא בברכות דף ט"ו האי צורבא מרבנן דאתי ממערבא ואמר מי שאין לו מים לרחוץ ידיו מקנח ידיו בעפר ובצרור ובקסמין א"ל שפיר קאמר מי כתב ארחץ במים ארחץ בנקיון כתיב בכל מידי דמנקי דהא רב חסדא לייט אמאן דמהדר אמיא בעידן צלותא וכו' פירשי' בעידן קריאת שמע שזמנו קבוע פן יעבור הזמן וע"ש בתו' דגם לתפלה דינא הכי וכן הסכמת הפוסקים כמבואר בא"ח סימן ד' סעיף כ"ב ובסימן צ"ב סעיף ד' ע"ש וא"כ בנדון שלפנינו נמי נימא הכי כדי שלא יעבור נשיאות כפים בצבור עם אחיו הכהנים יקנח ידיו בכל מידי דמנקה וישא כפיו דהא הכא ג"כ לא כתיב שאו ידיכם קודש במים אך די"ל חילוק ידענו ואין זה דומה לזה דהא שם בפ' אלו נאמרין מבואר דברכת כהנים בנשיאות כפים דמי לעבודה ובעבודה צריך רחוץ ידים במים מן הכיור א"כ ה"ה הכא בנשיאות כפים כל זה הי' נראה לפום רהיטא אכן כאשר ירדתי אל העיון גמור ראיתי שכל זה אינו דהא דמדמה ברכה לשירות הוא שלא אליבא דהלכתא כמו שהרבתי בזה בתשובת שבות יעקב ח"ב ריש ס"א ע"ש באריכות וכן מוכח מדריב"ל עצמו שהצריך להביא האי פסוק דשאו ידיכם קדש דהוא רק אסמכתא בעלמא דלא קאי התם אברכת כהנים רק אכל הברכות כולם כמ"ש תוס' שם בסוטה שאביא לפנינו ולא מייתי מדאיתקוש ברכה לשירות אלא ודאי דזה אינו כמ"ש בתשובתי באורך וא"כ ג"כ בנשיאות כפים מנקה ידיו בכל מילי דמנקי ונושא כפיו כדי שלא יהיה כאלו עובר בשלש עשה ומצאתי לי און וראיה ברורה לדבר מדברי התו' שם בסוטה דף ל"ט ע"א ד"ה כל כהן שלא נטל ידיו פירש"י אמר לו רבי אם נטל ידיו שחרית ונטהר הכהן אינו צריך ליטול ידיו כשעולה לדוכן וכמדומה שהעתק מהגהות תלמיד טועה וכו' ועוד אי מיירו הכא בלא נטל ידיו בשחרית אמאי נקט כהן לנשיאות כפים תפוק ליה משום ד"ת שצריך ליטול ידיו וכו' ואמרינן נמי התם דבעי לאהדורי אמאי לנט"י לק"ש מיל ומה לי ק"ש ומה לי ברכות כהנים אי משום דצריך ברכה לפניה התם ג"כ צריכה ברכה לפניה עכ"ל התו' שם ואם איתא דאיכא לחלק ולומר בנשיאות כפים צריכא דווקא מים ליטול ידיו ואם לאו אסור לישא כפיו לא מקשה תו' מידי מפירש"י דהתם בק"ש אין המים מעכבין ומותר לנקות ידיו בכל מילי דמנקי משא"כ בנשיאות כפים הנטילה במים מעכב לגמרי דאם אין לו מים לא ישא כפיו כלל אלא ודאי דשווים הם לדינא ושאו ידיכם קודש לאו אברכת כהן לבדו קאי רק על כל מה שצריך לברך תחלה כמשמעות התוס' שם שוב מצאתי בתשובת ר"י הלוי סימן ל"ט ובבאר שבע בחידושיו פ' אלו נאמרים שם הניח דברי התו' אלו בתמי' קיימת משום קושיא זו ובאמת אין כאן קושי' כלל דנשיאות כפים שוה לכל מילי לק"ש דאם אין לו מים טרם שיעבור הדוכן בציבור יקנח ידיו בכל מילי דמנקי נמצא זכינו לדין הלכה למעשה כנ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |