שבות יעקב/ב/קלג
|
< הקודם · הבא > |
בתולה אחת שנתקדשה מבחור א' בפני עדים ופסקו המורים שהוא ספק מקודשת ונתפשרו אח"כ לישא אותה וצריכין קידושין שנית כדאיתא בש"ע סימן ל"א סעיף ד' אם יברך ברכת אירוסין כמו בכל קידושין או לא:
הנה לא ידעתי מאי קא מסתפק לך דלמה לא יברך אע"ג דספק ברכות להקל וברכות דרבנן מ"מ הא קי"ל בק"ש כיון דעיקר ק"ש דאורייתא אף הברכות מחויב מספק וכן פסק הרמב"ם להדיא בפ"ב מה' ק"ש ספק קרא ק"ש חוזר ומברך וכן פסק בטור וש"ע בא"ח סימן ס"ז וע"ש בכסף משנה ובחידושי להרמב"ם מהר"ד ערמאה כתב וז"ל הטעם אע"פ שהברכות דרבנן כשהוא חוזר ועושה המצוה צריך לעשות כתקונו ר"י ז"ל עכ"ל ובר מן כל דין כיון שקידושין ראשונים היו בלא ברכה א"כ עדיין חל עליו חיו' הברכ' וכמ"ש הרא"ש פ"ק דכתובו' וז"ל ור' ניסים הורה אם לא בירך ברכת אירוסין יברך ב"א בשע' נישואין עם שבע ברכות וכן מסתבר וכן מצאתי בנימוקי הר"ר יונ' ז"ל שכתב משמו ודימה אותו לסילוק ובירך אחר אכילתו שחוזר ומברך אחר המזון כל זמן שלא נתעכל המזון וכן הכא נמי אע"פ שעבר זמן מרובה כל זמן שלא נגמר ההיתר מברך ובזמן שאין ההיתר נגמר אלא ע"י חופה יכולין לומר הברכה בשעת נישואין עכ"ל וגדולה מזו כתב הריב"ש בתשובה סימן פ"ח ופ"ט וז"ל אבל מה שאמרתי בסוף השאלה הוא על מה שמצאתי בספר המנהיג שראה שהיו מקדשין בשעת נישואין אע"פ שהיתה מקודשה מכמה שנים והיו עושין כן כדי לברך ברכת אירוסין שלא ברכו אותו בשעת אירוסין ראשונים וע"ז אמרתי שאין סיוע מזה לומר שהמקדש ע"י שליח יחזר ויקדש שנית ולברך שהבעל המנהיג לא אמר זה אלא כשלא ברכו בקידושין הראשונים ומפני חסרון הברכה היו חוזרין ומקדשין ואפילו היו קידושין ראשונים ע"י עצמן היו עושין כן כנראה מלשונו עכ"ל בתוספות ביאור הרי זכינו לדין שלפנינו שמחויב לברך בקידושי שניה וכן נ"ל קצת להוכיח מסוגיא דש"ס ופוסקים בהא דחוששין לסבלונת א"כ לא יברכו בשעת קידושין אלא ודאי דפשוט הוא דאף בקידושים שניים צריך לברך נ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |