שבות יעקב/א/קיד
|
< הקודם · הבא > |
מהרב הגדול ה"ה מוהר"ר ליב אב"ד דק"ק פערשי זצ"ל:
איש אחד שהלך מאשת נעורים ולא חזר ולא נודע מה היה לו וישבה גלמודה לערך ב' שנים והיא ילדה בת טוב שני' ובת טובים ועת' נודע שהלך דרך פייארן מקו' אשר אין רגל יהודי מצוי על שלושים פרסאות ושם המיר דתו והוא משרת אצל שר גדול באופן שאין לכופו שיבא לב"ד ליתן גט לאשתו ואי אפשר להביא ב"ד למקומות ההם מפני הסכנה כידוע:
ויש גילוי שבריצוי כסף יכתוב בכתב ידו לכתוב וליתן גט לאשתו ועוד יש תקנה דאפשר להביא שם שני עדים וסופר ולומר לפניהם אבל לסדר ולכתוב גט שם אי אפשר אם יש תקנה לעלובה זו:
אף דכל גדולי פוסקים והוא מתוספת וירושלמי פסקו דאין לסמוך על פי כתבו ליתן גט לאשתו כמבואר בב"י בסי' ק"ך באורך. מ"מ במקום עיגון כי האי אפשר דיש להתיר וכמ"ש בתשובת להרד"ך והובא ג"כ בספר בית שמואל ומסכים עמו אף דגברא חזינה וראי' לא חזינא כי גוף התשובה לא נמצא בידי לע"ע:
מ"מ יש ראי' ברורה לדבריו מדברי הרא"ש פ' התקבל שכתב וז"ל ולא עוד אלא אפי' כתב בכתב ידו לסופר כתוב ולעדים חתומו אע"פ שכתבוהו וחתמוהו ונתנו לו ונתנה לה פסול עד שיאמר לסופר וכו' אע"ג דהרכנה מהני אפשר דהרכנה עדיפא טפי משום דמראה בגופו. א"נ נשתתק דאי אפשר בענין אחר אקילו ביה מפני תקנת עגונות עכ"ל הרא"ש. הרי להדיא דלתירץ שניה היכא דאיכא תקנת עגונת שרינן ע"י כתב וזה הוא ג"כ לדעת ר' ירוחם והרמב"ם כמבואר בב"י שם:
ואין לסתור ולומר דהרי כבר כלל זה מסור בידינו דתירץ ראשון בפוסקים עיקר. וכמ"ש ג"כ בספרי מנחת יעקב כלל לו ס"ק ל"ט בשם תשובת האחרונים וזה אפשר כוונת הטור בא"ה שפשק בסי' ק"ך כתירץ ראשון של הראש דבנשתתק אין להתי' אלא ע"י הרכנה ולא ע"י כתב. ובב"י שם טרח לימצא טעם לדברי הטור ולפי כלל זה הטעם פשוט דתירץ ראשון עיקר אי משו' הא לא חבר' חדא כיון שהרא"ש עצמו אינו תופס תירץ ראשון לעיקר שכתב רק דרך אפשר הרי שדיחויא בעלמא הוא ועוד ראי' ברורה דתירץ שני עיקר מסוגיא דש"ס דגיטין דף ע"א דגרסינן שם אמר רב כהנא אמר רב חרש שיכול לדבר מתוך הכתב כותבין ונותנין גט לאשתו אמר ר"י מאי קמ"ל תנינא נשתתק ואמרו לו נכתב גט לאשתך והרכין בראשו בודקין אותו ע"כ ואם אית' לתירץ ראשון דהרכנה עדיפא טפי לא מקשה הש"ס כלום דהלא טובא קמ"ל וק"ל:
אף די"ל דהתופסתא והירושלמי שהם מקור תירץ ראשון פליגי על תלמודא דידן מ"מ קי"ל דתלמודא דידן עיק' גם בחידושי הרש"בא מדחיק מאוד ליישב קושיא זו ועי"ל דודאי בנשתתק כיון דאפשר על ידי הרכנה יש לחוש להחמיר כתירץ ראשון שבהר"אש ולא נסמוך אכתיב' כיון דיכול להרכין בראשו שהיא עדיפא קצת אף לתירץ שני יש להחמיר כתירץ ראשון ונראה שזה כוונת הטור שפסק כתירץ ראשון להחמיר בנשתתק משא"כ בנדון כזה אם אי אפש' בענין אחר ודאי אין דנין אי אפש' משאפש' ויש לסמוך במקום עגון אכתבו אף לדעת הטור וכן פסק בתשובת מב"יט ח"ב סי' קנ"ה אך לפי מ"ש מר בסוף שאלתו דאפש' להבי' שם שכו עדי' וסופ' ולומ' לפניה' כו' א"כ בודאי דאין להתיר ע"י כתב כיון דאפשר ע"י אמיר' על כל זה הדבר קשה לעשות מעשה כזה ולכאורה אין למכתה תרופה בנדון זה דהמומר כאשר פשוט ומבואר בתשובת גדולי האחרוני' ה"ה תשובת מהרי"ל בסימן ק"ה ותשובת מהרי"ו סי' קך"ו ופסקי מהרא"י סימן מ"ב ומ"ג ותרומת הדשן סי' רל"ז ותשובת מהר"מ מלובלין סימן קו"ח ושאר כל האחרונים דבמומר חיישינן שיבטל השליחות והגט ואין לו תקנה אלא ע"י שיעשה תחלה שליח לקבלה ואח"כ שליח להולכה וזה אי אפשר לעשות שליח על דרך זה כיון שלא נכתב עדיין הגט רק שמצוה לעדים ולסופר לכתוב הגט:
ואף שכתב בש"ע סי' ק"מ וקמ"א בלשון יש אומרים מ"מ לא מצאתי מי שחולק בדבר זו ובתשובת מהרי"ו מבואר שהרז"ך הי' רוצ' להכשיר הגט מ"מ בתשובת מהרי"ל סי' ק"ה מבואר שהרז"ך עצמו הי' מסופק בדבר ושאל למהרי"ל איך יתנהג ופסק לאסור וליכא למימר דבחשש עיגון כמו בנדון דידן יש להקל דהא שם בתשובת מהרי"ל מבואר דאפי' בחשש עיגון אין להקל:
איברא בתשו' הב"ח סי' ק"ב מיקל במקום עגון במומר אם עשה שליח להולכה לבד אם אין אנו יודעין שיודע שיכול לבטל הגט וכן משמע קצת בתשובת תמים דעים סי' קצ"ו דלא חיישנן לביטול הגט במומ'. מ"מ אין ראי' מדבריה' דאינהו מיירו בגט כתוב כבר ומסרו ליד שלוחו לא חיישינן שבטלוהו:
משא"כ בנדון דידן גרע טפי כיון שמצוה רק על פה שיכתבו ויתנו בקל יוכל לבטלו וגם אין לצדד היתר ולומר כיון דבנדון דידן מיירו שהוא במקום שאין רגל יהודי מצוי על שלושים פרסאות וביטל גט בעינן בפני שנים ולא חיישנן חששא רחוקה שיזדמן לו שנים כשרים לבטל בפניהם קודם נתינת הגט. גם זה אינו דהא מבואר בתשובת הר"ן סי' מ"ג דיכול לבטל ע"י כתב וכן פסק בש"ע סי' קמ"א. ואין לומר דהא מבואר בדברי הר"ן שם הטעם דמהני ביטול ע"י אגר' וכ"י וז"ל וכיון דגט כותבין בפק"ח ע"פ כתבו כ"ש דביטול ע"י כתבו מהני ואע"ג דבתוספת' משמע דאפי' בפקח אין כותבין ע"פ כתבו מ"מ יש לחוש ולהחמיר עכ"ל:
וא"כ לפי מה שכתבנו דדעת רוב הפוסקים דאין להתיר בגט ע"פ כתבו. א"כ ודאי דיש לסמוך על גדולי פוסקים אלו שאינו מועיל כתב לענין בטול:
איברא כד מעיינן שפיר יראה להדיא שגם זה אינו אף שאין אני כדאי להשיג על גדול שכמותו תשובת הר"ן מ"מ תורה היא כי בודאי ברור דביטול לכ"ע מהני ע"פ כתבו וא"צ לשמוע קולו דוקא כמו בכתיבת גט דהא מבואר בש"ס דאפי' בגילוי דעתו בעלמא פליגי משמע דע"י כתב לכ"ע מהני בביטול ועוד דכל הפוסקים שפסקו שאין לכתוב הגט ע"פ כתבו היינו להחמיר אבל לא להקל לענין בטול:
ואם נאמר שעדיין יש למכתה תרופה בדרך זה להניח שם באותו מקום שהמומר שם שני יהודים ושלא זזה ידם מידו עד אשר ידעו שכבר ניתן הגט ואח"כ יעידו לפני ב"ד שידעו שלא ביטול השליחות והגט וכה"ג מבואר בתשובת משפטי שמואל סי' ס"ד בגט ע"י שליח דמהני בכה"ג אך שהו' דבר קש' מאוד ואינו מצוי לעשות כן לכן נ"ל דאין לה תקנ' אלא בכה"ג שאותו סך ממון שצריך ליתנו לו כדי שיצו' לתת גט כיון דמקרבי דעתו לגבי זוזי ישלישו אצל שליש אח' עד זמן מה שכב' נתנו הגט ולא בטלו זאת ועוד אחר' יפסול כל עדים שיעידו על הביטול או על קיום חתימתו וישביעו אותו על כך בחלק לעו"ה ובודאי היכא דאפשר בענין אחר עבדינן כמשמעות הפוסקי' והש"ס דגיטין דף ל"ג בהא דקאמר כי מטמרי מה הוי וכו' ובדף ל"ד בהא דאמר ר' ירמי' אותיבו קרי באונכי ולא קאמר דיפסל כל העדים אבל במקום דאי אפשר בענין אחר ואיכא חשש עיגון סמכינן על תקנה זו וכן משמע שם בתשוב' משפטי שמואל ע"ש ומו"ח הגאון המפורסם מהור"ר וואלף נר"ו כתב שירחיב לו את הדרך לומר שצריך זמן הרבה לנתינת הגט כיון שהיא במקום רחוק ויהיה סובר שיש לו עוד זמן לבטל הגט ובאמת יקרבו את האשה עם הב"ד סמוך לאותו המקום שאפשר כדי ליתן הגט מהר והאריך בזה בתשובתו וכן נ"ל אם יסכימו המורים (ועיין בתשובה הסמוכה סימן קט"ו מבואר מעשה בגט שניתן בק"ק ליבנא על דרך זה ויצא הדבר בהיתר) ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |