שבות יעקב/א/קטו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שבות יעקב א קטו

שאלה קטו

מעשה שהיה פ"פ כך היה באש' אחת שהיתה יושבת עגונה וגלמודה מבעל' זה כמה שנים ואח"כ אירע שנסע בעלה שהחליף דתו עם שיירא בעלי מלחמות בליבנא הסמוך להרחיק נדוד וריצה את עצמו מרצונו הטוב לגרש את אשתו אך שלא היה יכול לשהות בכדי שיעשה כל סדר הגט. בכן נסעתי לשם בכח ב"ד יפה עם הסופר ועידי החתימה והרשאה ושליח הגט שיצוה לסופר לכתוב ולעדים שיחתמו ושליח שיתן הגט לידה. ואף שלא היה נעלם מאתנו שאין לסמוך על זה אם לא בשעת הדחק וכ"ש בגט מומר לעשו' שליח להולכה חיישנין שיבטל הגט. ואי אפשר לעשות התקנה לעשות שליח בשני אופנים לקבלה ולהולכה כדין המומר כי לא מהני תקנה זו כיון שעדיין לא נכתב הגט ודאי יש לחוש לבטולו מ"מ סמכנו על זה בשעת הדחק ועיגון כי האי וכבר נעשתי סניף להתיר במעשה כזה שנשאלתי מק"ק פערשי עיין בתשובה הקודמת:

מלבד שיש קצת צד להקל בנדון זה שהבעל אומר שלא החליף דתו כלל וגם ראינו שמגרש בלי שום אונס והכרח כלל ולא בשביל שוחד ממון רק מרצונו הטוב שאין לחוש כל כך שיבטל וצוה הכל כאשר סדרתי:

וכאשר באתי אל מושב זקנים פה פראג לסדר הגט נפל בה כמה ספיקות כי בודאי על סדר הגט לכתוב מקומו וזמנו אין לפקפק אף שהמעשה כבר נעשה בליבנא ד"ט אב והגט נכתוב אחר כמה ימים אין לחוש כי אין זה דבר חדש וכמו שפסק הרמב"ם פ"א מה"ג והטור והש"ע בא"ה סי' קך"ז סעי' וי"ו דכותבין הזמן והמקום כשעת הכתיבה וכדאית' להדיא בש"ס דיבמות דף קי"ו ע"א האי גיטא דאשתכח בסורא וכו' א"נ מילי מסר כדאמר רב לספרי יע"ש אך שנפל ספק בענין נוסח הגט כי בדעתי היה לסדר הגט על פי תשובת ה"ל קטנות בחלק ב' בקונטרס לגיטן סי' ס"ד סעי' ה' שכתב וז"ל ובגט זה שהוא נחפז ללכת ואינו יכול להמתין עד שיכתוב הגט לא יכתב בו העומד היום ולא העומדת היום וכו':

והנה מ"ש שלא יכתוב בו העומד היום זה ודאי היא נכון כיון שאין הבעל כאן וכמבואר בש"ע סי' קד"ח סעי' ב':

אך מ"ש ולא העומדת היום סתימות לשונו משמע כל שהבעל נחפז וכול' ואינו אצל הכתיב' אף שהיא אצל הכתיב' אין כותבין העודמת היום הוא לכאורה כמלתא בלא טעמא מ"מ אמרתי אולי כוונתו כיון שהבעל נחפז ללכת א"כ צריך לעשות במקומו שליח שיתן הגט לאשתו וכל היכא שהבעל משוי שליח להוליכו לאשתו אין כותבין הגט במקום האשה ואז אין כותבין העומדת וכו' אצל האשה כמבואר שם בש"ע:

וא"כ אף בנדון כזו שאע"פ שהאש' היא במקום הכתיבה מ"מ כיון שהגט ניתן ע"י שליח אין לכתוב העומדת היום שלא תחלוק בשליחות (דוגמא לדבר אית' בש"ס דריש גיטין לענין בפני נכתב ובפני נחתם ע"ש) וכיון שכתב בהקדמתו בה"ל גיטין שלקט הדברים מגדולי חכמים אמרתי לסמוך על דבריו בשב ואל תעשה דעדיף. אך שרבותי וחבירי רבו עלי לכתוב העומדת כיון שהאשה בכאן:

גם בענין נוסח ההרשא' היה קצת פקפוק בדבר דכיון שנכתב הגט אח"כ ע"פ מה שציווה הבעל צריכין בו כמה שינויים:

ובאותו פעם לא היה מחותני האב"ד הגאון מהר"ד אפנהיים פה שהי' בבית חמיו הקצין יצ"ו. ובאנו אל השופט הכהן אשר היה פה עמנו הגאון מהר"נ כ"ץ אב"ד דק"ק פרנקפורט באכסניא של תורה ולא רצה להכריע למעשה ואמר שלא ראה מעשה מרבותיו שסדרו גט על פי צוואת הבעל שהרחיק נדוד וגם בית חמי הגאונים יצ"ו לא רצו להכריע למעשה בכן לא רצינו לעשות מעשת עד שיבא מורה צדק לעדתו והו' הגאון מוהר"ד הנ"ל ונתעכב נתינת הגט עד שאחד מעידי החתימה שלוה הבעל חלה את חליו אשר ימות בו ומדאגה מדבר שאם ימות העד יהא עיגון עולם עלת' ההסכמ' מאת מחותני הגאון אב"ד נר"ו לסדר הגט שמה בליבנא בכן סדרתי הגט שמה עם צירוף שני דיינ' מו"ש.

והא לך נוסח הגט:

ברביעי בשבת בארבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושבע לבריאת עולם למנין שאנו מונין כאן בליבנא מתא דמתקריא ליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר רקיטקא ועל מי מעינות אנא צבי המכונ' הירש וכל שום וחניכה דאית לי בן שמואל צביתי ברעות נפשי בדלא אניסנא ושבקית ופטרית ותרוכית יתיכי ליכי אנת אנתתי פעסיל בת דוד העומד' היום בליבנ' מתא דמתקריא ליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר ראקיטקא ועל מי מעינות דהוית אנתתי מן קדמת דנא וכדו פטרית ושבקית ותרוכית יתיכי ליכי דיתיהויין רשא' ושלטאי בנפשכי למהך להתנסבא לכל גבר די תיצביין ואנש לא ימחא בידיכי מן יומא דין ולעלם והרי את מותרת לכל אדם ודן די יהוי ליכי מנאי ספר תרוכין ואגרת שבוקין וגט פטורין כדת משה וישראל:

והא לך לשון ההרשאה בכמה שינויים שלא נמצא בסדרי גיטין לפי שנכתב הגט שלא בפני הבעל ע"כ ציוויו ונכתב אחר כמה ימים:

בפנינו עדים חתומי מטה בשני בשבת בתשעה ועשרים יום לירח אב שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושש לבריאת עולם למנין שאנו מנין כאן בליבנא מתא דמתקרי אליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר ראקיטקא ועל מי מעינות אמר הבעל צבי המכונה הירש וכל שום וחניכה דאית ליה בן שמואל להסופר גבריאל בן מדרכי כתוב גט כריתות אפילו עד מאה גיטין לגרש בו את אשתי פעסיל בת דוד לשמי ולשמה לשם גירושין ולדוד בן יואל ולאהרן בן משה אמר הבעל חתמו הגט אפי' עד מאה גיטין לשמי ולשמה לשם גירושין ותנו אותו ליד השליח מאיר בן יהודא להוליכו וליתן לאשתי פעסיל בת דוד וכך אמר בפנינו הבעל הנזכר להשליח מאיר בן יהודא אחר כתיבת וחתימת הגט הולך אותו לאשתי פעסיל בת דוד ותן אותו לידה בכל מקום שתמצאנה ותהא ידך כידי ועשייתך כעשייתי ופיך כפי ודבורך כדבורי ונותן אני לך רשות לעשות שליח בחריקך ושליח שליח אפילו עד מאה שלוחים ואפי' בלא אונס ותכף שיגיע הגט ליד אשתי הנזכרת מידך או מיד שלוחך או מיד שליח שלוחך אפילו עד מאה שלוחים ואפילו בלא אונס תהא מגורשת בו ממני ומותרת לכל אדם והגט שנעשה עליו מאיר בן יהודא שליח להוליכו ככל הכתוב למעלה נכתב ונחתם בליבנא דמתקריא ליעבן דיתבא על נהר וילטווא ועל נהר ראקיטקא ועל מי מעינות ברביעי בשבת בארבעה ימים לירח כסלו שנת חמשת אלפים וארבע מאות וששים ושבע לבריאת עולם ועדים החתומים בו דוד בן יואל אהרן בן משה ובפנינו ביטל הבעל צבי המכונה הירש וכל שום וחניכה דאית ליה בן שמואל בחרם ובשבועת התור' ובחלק לעולם הבא שלא לבטל את הגט ולא את השליח ולא את השליחות ומה שראינו ונעשה בפנינו כתבנו וחתמנו הכל שריר וקים:

ובענין השאלות המבוארים בסדר גט ראשון ושני ושלישי ג"כ הוצרכו איז' שינוים לפי שנעש' ונכתב הגט שלא בפני הבעל אך המשכיל יבין מדעתו וה' יצילנו מרעה ופגיעה ומכל שגיעה כ"ד ה"ק יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף