שבות יעקב/א/פג
|
< הקודם · הבא > |
אשה שהפילה אחר ארבעים יום לבעילתה כמין עור אדם שהוא שפיר ולא ניכר בו צורת ריקום אי פודין הולד הבא אחריו וכמו שפסק הרב בהג"ה בי"ד סי' ש"ה סעיף ך"ג בהג"ה וז"ל וכל זמן שאין איבריו מרוקמים אינו פוטר הבא אחריו אפי' בזמן הזה סומכין ע"ז עכ"ל או נימא דדברי הג"ה לא קאי רק אהמפלת ליום ארבעים דסיים הב"י בש"ע שם לפני זה אבל המפלת אחר ארבעים פוטר הבא אחריו:
לפום ריהטא דעיונא בעיקר מחרין של הג"ה זו שהיא מתשובת מהרי"ק שורש קמ"ג מבואר דקאי אמפל' שפיר לאחר שמנה שבועות לבעילתה ואפ"ה כתב כל שאין איבריו מרוקמים אינו פוט' הבא אחריו איברא אחר העיון היטב נראה שדברי מהרי"ק עצמם תמוהי' הום לכאורה נגד סוגיא דש"ס ואעתיק לך תחלה לשון מהרי"ק שם בתשוב' וז"ל ואשר שאלתם על אודות האשה שילדה זכר אחרי הפילה נפל בתוך שמנה שבועות לבעילתה ושאלת את הנשים אשר היה שם איך נפל השפיר לבור והושים אח"כ בספל מלא מים ולא הבחינו בו שום ריקום אברים רק ראו כמין גידים דקים מאוד וכעין בשר ויש מהם אומרים שהיה מלא מים או מוגלא הנה דבר פשוט הוא כאש' כתבת שלפי העדו' הנשים אין ראוי לחוש משום ולד וכמ"ש הרמב"ם ושא' פוסקי' ואע"ג שכתב בטי"ד שעכשיו אין אנו בקיאין להבחין בשפיר האם ישנו מרוקה אם לאו ויש להתיר ליתן לה ימי טומאת לידה פשיטא דהיינו דוקא לענין איסור נדה משום חומרא דכרת אבל בכיוצא בזה דהיינו לפטור הבא אחריו מן הבכור נראה לע"ד דליכ' הכי דאדרב' יש להעמיד אשה בחזקתה שלא נפטר רחמה עדיין וגם הנפל הזה בחזקת שלא נתרקמו איבריו עדיין דהא חזק' גמור' היא זו עכ"ל תשו' מהרי"ק ודבריו תמוהין דכיון דמטעם ספיקא דאנן אין בקיאין מחמירינן לטומאה א"כ בספק בכור דממונא הוא לקולא והמוציא מחבירו עליו הראיה ואין פודין מספק כמו כל בכור:
וכן מבואר להדיא בסוגיא דש"ס דנדה פ' המפלת דף ך"ה ע"א בהא דתנן המפלת שפיר שאינו מרוקם ר' יהושיע אומר ולד וכו' ומסיק בש"ס מי סברת ר' יהושיע מפשט פשיטא ליה ר' יהושע ספוקי מספקא ליה ואזיל הכא לחומרא והכא לחומרא גבי בכורת בהמה אמר דלאו ולד הוא ולא פטר את הבא אחריו דאי אמרת פטר קא גזיז ועביד ביה עבודה ודלמא לאו ולד הוא האי קמא וקאתי לידי תקלה. וגבי טומאת ולד אזיל לחומרא דשמא ולד הוא וטמאה שבועיים וימי טוהר לא כותב לה. וגבי בכור אדם דקולא היא דקאמר פטר את הבא אחריו ולא איפכת לן דאין קדושה בבכור אדם אלא ממון כהן חמש סלעים וספק ממונא לקול' דכהן הוי המוציא מחבירו עליו הראי' עכ"ל הרי להדיא דבספק בכור אזלינן להקל לענין מפלת וא"צ לפדותו ומ"ש מהרי"ק דגדולה חזקה לא ידעתי מה חזקה יש כאן כיון שהפיל' לפנינו ודאי איתרע חזקתה ורוב נשים ולד מעליא ילדן וכדאיתא בש"ס דנדה פ' המפלת דף ך"ט אמר ריב"ל האשה שעברה בנהר והפילה מביאה קרבן ונאכל הלך אחר רוב נשים ולד מעליא ילדן וע"ש בש"ס דלחוש חוששת לטומאת נקיבה אפי' לא היתה בחזקת מעוברת אע"פ דאיכא ס"ס ספק אם הפילה ולד ואת"ל ולד שמא זכר אפ"ה חוששין לנקיבה משום דרוב נשים ולד מעליא ילדן וכ"ש לענין ממונא דחזקת ממונא מסייע לרוב דאזלינן בתר רובא כמבואר בתוספת דיומא דף פ"ה ע"א ובפ' המוכר את הפירות ובכתובות בכל הפוסקים וכן מוכח מסוגיא זו שכתבתי לעיל בהא דר' יהושע ספוקי מספקא ליה ולהכי אזלינן בבכור אדם לקולא ולדעת מהרי"ק אמאי לא אזלינן בתר חזקה שלא נפטר רחמה אלא ודאי דאין כאן חזקה כלל מטעם שכתבתי גם בתשובת דרכי נועם שאלה י"ג נמשך ג"כ אחר דעת מהרי"ק בתשובה זו דנותן הפדיון ולא להפסיד הכהן אלא שאינו מברך דספק ברכה להקל אבל להפסיד לכהן מיעוט בקיאות שלנו אינו ראוי להפסיד לכהן ע"כ תוכן דבריו שם ולא ידעתי מה קאמר דכמו דספ' ברכו' להקל כן ספק ממונ' לקול' כמבוא' להדי' בש"ס דהמפלת שכתבתי לעיל ובודאי נעלם ממנו סוגיא זו שאלמל' כן לא הי' נמשך אחר דעת מהרי"ק בקצת דבריו גם מ"ש בדרכי נוע' דמיעו' בקיאו' שלנו אינו ראוי להפסיד לכהן זה אינו דלאו בדידן תליא מילתא דהא דפסק הטור בי"ד סי' קצ"ד ובדיני שפיר אין אנו בקיאין הוא מדינא דש"ס דהלכתא דחוששין אפי' בצלול דלא דכו מעולם שפיר בנהרדעא דחיישינן לדעת רבי יהושע אפי' בצלול לדעת ר' יהושע פוטר בבכור אדם ודלא כדעת מהרי"ק וכן נ"ל עיקר לדינא דהמפל' שפיר אחר מ' יו' לבעילתה פוטר הבא אחריו ולא בעי פדיון כלל ואף הרוצה להחמיר על עצמו לפזר ממונא לפדות בלא ברכה אפשר דלא שפיר עביד דיש חשש דיבא ע"י זה לידי ספק ברכה כמו שראיתי רבים שגגו בזה וברכו ומה"ט לא מצינו בשום פוסק ראשון או אחרון שיכתוב להחמיר בדיני דספק בכור הנלע"ד כתבתי ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |