שבות יעקב/א/פד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שבות יעקב TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png פד

דיני קריעה וטומאה ואבילות
שאלה פד

בשעת השריפה הגדולה שהיה פה שראו שנשרפו כמה מאו' ספרי תור' ושאר ספרים ותפילין לאין מספר אם הרואה מחויב לקרוע עליהם או לא:

תשובה

לפום ריהטא בשעת השריפה מבלי עיון בשום ספר מחמת חסרונם עלה בדעתי דחייבי' לקרוע ואף דאית' בפ' אלו מגלחין דאין לקרוע אלא דוקא בזרוע וכמעשה שהיה מ"מ תלמוד ערוך דוחקני מהא דאית' בשבת פ' האורג ובמועד קטן פ' אלו מגלחין העומד בשעת יציאת הנפש חייב לקרוע הא למה זה דומה לרואה ס"ת שנשרף ופרש"י דאין לך ריק בישראל שאין בו תורה ומצות הרי היכי שנאנס ונשרף התורה מן השמים דחייבים לקרוע דומה למת ולכן פרש"י בפ' אלו מגלחין בזרוע שאינו יכול להציל והמשל גבי מת דומה לנמשל כי מי גבר יחיה ולא יראה מות כי אין מציל וא"כ ה"ה בנדון דידן בשריפה גדולה כמו זו עד שכמה והרבה נפשו' לא יכלו להציל נפשם ורכושם שנשרפו הס"ת והספרי' והתפילין שאי אפשר היה להצילם מפני האש הגדולה וכאשר קרה ג"כ לנפשי מקרה בלתי טהור בעוסקי להציל הספרים סביבי אכלה אש והייתי מוכרח לנוס ריקם מכל כתבי קדש והספרים חבל על דאבדין והיתה לי נפשי לשלל וא"כ מכל זה היה נראה דחייבים היו הרואים לקרוע אכן אחרי שזכיתי להיו' חוזר על לימודי וספרי הקדש לעיין בהם בינותי בספרים נראה פשוט דאין לקרוע חדא דהא כתב האגודה פ' אלו מגלחין וז"ל ועל ס"ת שנשרף הרוא' נשרף בכח כמעש' יהויקי' אבל נשרף באונס או שומע ולא ראה אינו קורע וכ"כ בסמ"ק עשין סי' צ"ז וז"ל ומיירו שנשרף בזרוע כמעש' דיהויק' לאפוקי היכ' שנשרף פתאום עכ"ל וכן בפי' העין יעקב כתב ב' פירושים על בזרוע האח' וז"ל לא אמרו אלא בזרוע כשאדם מאבדו בידים ובשם הר"ן בזרוע כששרפו להכעיס להקב"ה ומהא דאמרי' העומד בשעת יציאת הנפש חייב לקרוע הא למה זה דומ' וכו' אין ראי' כי כבר הרגיש בזה בספ' תורת האדם להרמב"ן ריש ענין הקריעה דף ט"ז ע"ב בהשגותיו על פרש"י שם וכתב וז"ל ועוד אם מן הדין אף בספר תורה אין קורעין אלא בזרוע וכמעשה שהיה ולי נרא' דמשל בעלמא הוא לומר שהוא הפסד גדול וחרדה רבה כאלו נשרף ספר תורה לפניו והובא דברי הרמב"ן אלו ג"כ בטור וב"י בי"ד סי' שמ"א יע"ש ובודאי דעת רש"י דעת יחיד הוא נגד כל הני פוסקי' ואף דאית' בש"ס פ' ואלו מגלחין דאבילו' לחו' וקריע' לחו' ודל' אמרינן לענין קריע' הלכ' כדברי המיקל כמו באבל היינו דוקא דלא אמרינן כמו לענין אבילות דהלכה כדברי המיקל אפי' כיחיד כנגד רבים אבל ודאי דהלכתא כרבים נגד יחיד או אפי' הוי ספיקא דדינא אזלינן בדרבנן להקל וה"ה קריעה דרבנן וכ"כ ג"כ להדיא בתורת האדם שם דף צ' והובא בב"י בי"ד סי' ש"מ ובש"כ שם ס"ק ך"ה ובר מן כל דין אפש' דגם דעת רש"י שנשרף ע"י אדם בכח בענין שאין יוכל להציל מידו אלא שקיצר בפירושו כי אין סברא וטעם כלל לחלק בין יוכל להציל או לא אלא דעיקר החילוק כהסכמת הפוסקים שאין לקרוע אא"כ שנשרף ע"י אדם בכח וכה"ג. וכן השיב לי הרב המאו' הגדול מוהר"ר צבי נר' אב"ד דק"ק המבורג בתשובותיו סי' י"ז וכנ"ל ה"ק יעקב:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף