שבות יעקב/א/סט
|
< הקודם · הבא > |
צריך לי עיון על מה שפסק בש"ע בי"ד בה"ל נדה סי' קצ"ח סעי' י"ז בהג"ה והוא מדברי רבינו ירוחם הובא בב"י שם וכן מי שאומנתו להיות שוחט או קצב וידיו תמיד מלוכלכת בדם אינו חוצץ שרוב בני אומנת זו אין מקפידין:
וקשה דהא איתא בפסחים ס"פ תמיד נשחט דף ס"ה ע"ב ובזבחים דף ל"ה ע"א שבח הוא לבני אהרן שילכו עד ארכובותיהם בדם ומקשה הש"ס והא קהוי חציצה ומשני לח הוא ואינו חוצץ משמע דאי יבש הוא אף שאומנתם בכך ושבח הוא להם מכל מקום מקפידין על זה וחוצצין:
ודוחק לומר כיון דצריך הכהן לעמוד רגלו על הרצפה בלי חציצה וכיון שהולך עד ארכובותיו בדם הוי כרובו שאינו מקפיד עליו ולא גזרו משום רובו המקפיד דזה לא הוי רובו ממש וגם אפשר דלא גזרו שבות במקדש כה"ג (ועפ"ז יש ליישב ג"כ מה שמקשה הסמ"ג על הא דדם הלח חוצץ מסוף פ' כל הפסולין דלח אינו חוצץ במקדש עיין בכ"מ פ"ב דמקוואות) ותו דהא להדיא איתא בסוף פ' דם חטאת דף צ"ח ע"ב אמר רבא פשיטא לי דם על בגדו חוצץ ואם טבח הוא אינו חוצץ ופרש"י ואם טבח הוא שאינו מקפיד בדם שעל בגדו אינו חוצץ וכ"כ הרמב"ם פ"ג מה' מקוואות דטבח שנמצא דם על בגדו דוקא אינו חוצץ משמע דעל בשרו דודאי חוצץ וצ"ל דלא דמי למי שאומנתו צבע וכה"ג דידיו צבועות דאינו חוצץ משום דלא מאיס כל כך משא"כ בהני דמאיסי ועל בשרם מקפידים אף שאומנתו בכך מ"מ בשעה שאין עוסקין בה מקפידין וכ"ש על דם שבבשרו כי הדם נפשו של אדם קצה בה וכן משמעות הרא"ש פ' התינוקת והרשב"א בת"ה הובא בב"י לי"ד סי' קצ"ח דדוקא בבגדו לא הוי חציצה בטבח:
ואף שהרא"ש בפכ"ה כתב וז"ל ותנא נמי רבב על בשרו חוצץ ואם מוכר רבב הוא אינו חוצץ עכ"ל האי על בשרו ט"ס הוא וצ"ל על בגדו וכדאיתא להדיא בש"ס בכל הספרים שבידינו וכן הוא בתשובת הרמב"ן סי' קך"ד אלא שבלשון השואל אינו מעתיק הלשון שפיר ושם כ' בשם מתני' דמקוואות ושם לא תני כלל האי מתני' יע"ש:
והמ"א בא"ח סי' קס"א ס"ק ז' לפי שנמשך אחר לשון הרא"ש פכ"ה שהובא בב"י שם כתב שם וז"ל ואם הוא טבח ומוכר שומן ויש דם ושומן על ידו מבעיא בפי"א דזבחי' ולא עיין בש"ס גופא דהתם לא קאמר רק בנמצא בבגדו (ואף אם תרצה לדחוק ולומר דדעתייהו דגופו ובגדו שוים אף שהוא נגד משמעות הסוגי' ורוב הפוסקים שכתבתי מ"מ סוגיא זו דפסחים ודזבחים בהא דשבח הוא לבני אהרן לא משמע כן) גם מ"ש עוד המ"א שם וז"ל ולא איפשטא ונ"ל דבטבילת נדה אזלינן לחומרא עכ"ל וזה אינו כיון דמיעוט שאינו מקפיד עליו חוצץ מטעם גזירה אטו רובו המקפיד עליו בדרבנן אזלינן לקולא עיין בש"כ בי"ד סי' קצ"ח ס"ק י"ג:
גם בתשובת הלכות קטנות סימן ך' דאמרינן שבח הוא לבני אהרן וכו' ה"נ י"ל שבח הוא למוהל שיהא ידיו צבועת בדם מילה ואיידי דחביב אינו מקפיד עליו ואינו חוצץ עכ"ל ולא ידעתי איך נעלם ממנו סוגיא דש"ס שם במקומו דגם בבני אהרן הוי חציצה אם הוא יבש ועיין ברמב"ם פ"ה מה' ביאת מקדש ובטור וב"י בי"ד סי' קצ"ח מבואר דכל דהוי חציצה לענין טבילה הוי ג"כ חציצה גבי כהנים דשווים הם וצ"ע ה"ק יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |