שאילתות דרב אחאי/קכח
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דאסיר להון לדבית ישראל למיעבד עבידתא ביומא דשבת' ומאן דעביד דיניה בסקילה דכתיב ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו וגו' וכתיב בתריה רגום אותו באבנים כל העדה (א) ומן דמבשל ביומא דשבת' או לקיט פירי אי בשוגג עבד לאורתא מישתרי ליה למיכל מינהון ולעולם דנטר להו בכדי שיעשו ואי במזיד עבד אסיר למיכל מינהון לעולם כדתניא המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי ר"מ ר' יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל לא לו ולא לאחרים כדדרש ר' חייא אפיתחא דבי נשיאה ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם מה קודש אסור אף מעשה שבת אסורין אי מה קדש אסור בהנאה אף מעשה שבת אסורין בהנאה ת"ל לכם שלכם יהא יכול אפי' בשוגג ת"ל מחלליה מות יומת במזיד אמרתי ולא בשוגג והאי דקא אמר לאחרים ולא לו קנסא בעלמא הוא. (ב) והלכתא כר' יהודה סבירא לן דאמר רב חנן בר אמי כי דריש רב בפירקא דריש הלכתא כר' יהודה דאמר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית הא לאחרים שפיר דמי. (ג) והאי קידרא דבשיל ולא בשיל דאמור רבנן אסור לשהויה ע"ג כירה כיון דלא בשיל לה מפניא ובעי דמתאכיל ליה מינה אתי לחתויי בגחלים והיכא דאישתלי ושהייה אסור למיכל מינה עד מוצאי שבת ואפילו לר"מ דאמר רב יהודה אמר שמואל א"ר אבא אמר רב הונא אמר רב בתחלה היו אומרים מבשל קדירה בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל וכן לשוכח משרבו משהין קדירות במזיד ואומרים שכחים אנחנו קנסו אף על השוכח במזיד:
ברם צריך למימר אילו היכא דאיכא חולה דמסתכן דאמר בעי למישחט ליה מישחט אי נמי בשולי ליה בישולא ושחטו ליה ההוא דאייתר מי שרי למיכל מיניה בריא אי לא מי אמרינן כיון דברשות שחטו וברשות בשלו שפיר דמי או דילמא כיון דהוה אסיר וקאים מעיקרא הוי ליה מוקצה ואסיר למיכל מיניה בריא ת"ש (ד) דאמר רב אחא בר אדא אמר רב ואמרי לה אמר רב יצחק בר אדא א"ר השוחט לחולה בשבת אסור לבריא מ"ט מוקצה הוא המבשל לחולה בשבת מותר לבריא מ"ט הואיל וחזי לכוס לא הוי מוקצה אמר רב פעמים שהשוחט מותר פעמים שהמבשל אסור פעמים שהשוחט מותר כגון שהיה לו חולה מבע"י כיון דהוה חזי לחולה לגבי עלמא כוליה נמי לא הוי מוקצה פעמים שהמבשל אסור כגון שקיצץ לו דלעת (ה) ולא היה לו חולה מבעוד יום מהו דתימא בכנייהו נמי חזי לבהמה אע"ג דלא חזי לכוס חזי לבהמה קמ"ל א"ר דימי מנהרדעא הילכך השוחט לחולה בשבת מותר לבריא לאכול אומצא והמבשל לחולה בשבת אסור לבריא גזירה שמא ירבה בשבילו והשוחט מותר והוא דהו"ל חולה מבעוד יום אבל לא היה לו חולה מבעוד יום אסור (ו) דקיימא לן הלכה כר"ש בכולה שבת לבר ממוקצה מחמת איסור דלא סבירא לן כוותיה מדרב פפא דא"ר פפא כותי שהביא פירות לישראל אם יש מאותו המין במחובר לקרקע אסור (ז) ואע"ג דבא מחמת ישראל אחר אלמא הו"ל מוקצה מחמת איסו' (ח) דההוא לפתא דאתאי למברכתא חזייה רבא דהוה כמישא שרא למיזבן מיניה ואי לא כמישא לא אלמא הו"ל מוקצה מחמת איסור (ט) ולא סבירא לן כוותיה
(קכח)דרב נחמן דאמר מוקצה בי"ט אסו' ובשבת שרי (י) ופליגו בה נמי רב אחא ורבינא חד אמר בכולה שבת הלכה כר' שמעון לבר ממוקצה מחמת איסור אבל
(קכט)מוקצה מחמת חסרון כיס אפילו ר"ש מודה (יא) דקא מקשינן אבל לא בעצים שבמוקצה ומשנינן בארזי ואשוחי אלמא דבחסרון כיס אפי' ר"ש מודה:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |