שאילת שלום על השאילתות/קכח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ולא סבירא לן כוותיה דרב נחמן דאמר מוקצה בי"ט אסו' ובשבת שרי וכו': הנה הרא"ש סוף ביצה פרק משילין סי' י"ד הביא דעת הרב אלפס באריכות דקי"ל מוקצה בי"ט אסור ובשבת מותר כאוקימתא דרב נחמן בריש מכילתין ושכן פסק הרמב"ם ורב האי. אבל דעת רש"י ור"ת ור"י דקי"ל כר"ש דמוקצה שרי אפילו בי"ט ע"ש. אמנם דעת שאילתות לא הזכיר כלום. אכן ראיתי בפסקי הרא"ש שילהי מסכתא סי' י"ד בזה"ל אין שוחטין את המדבריות וכו' זה הוא לר' יהודא וכן פסק הרב אלפס כר' יהודא בי"ט ובשבת כר"ש. וכן פסק הרמב"ם ובשאילתות ובה"ג. ורש"י ור"ת ור"י פוסקים כר"ש בין בשבת בין בי"ט וכו' ע"כ. ואשתומם על המראה חדא דבהרא"ש גופא לא הביא דעת השאילתות. ויותר נפלאה אשר העיד בפיסקא בשם השאילתות דמחלק בין י"ט לשבת ואנן חזינן לפנינו בדבריו של גאון ההיפך ושפתיו ברור מללו דלא סבירא לן כוותיה דרב נחמן וכו'. וסבור הייתי דלוגו עלי אהבה ודלוג בשגגת הדפוס נעשה הנקודות וכך צ"ל וכן פסק הרמב"ם: ושאילתות ובה"ג ורש"י ור"ת ור"י פוסקים כר"ש בין בשבת בין בי"ט. ובשימת הנקודות אחר מלת הרמב"ם. הוו הרי"ף והרמב"ם בחדא שיטה דמוקצה שרי בשבת ואסור ביו"ט אבל השאילתות ובה"ג ורש"י ור"ת ור"י כולם כאחד עונים ואומרים דבין בשבת ובין ביו"ט שרי מוקצה. שוב ראיתי שגם בטור א"ח סי' תצ"ה כתב בזה"ל דבר שהחמירו בי"ט יותר משבת כגון באיסור מוקצה לרב אלפס דאע"ג דקיי"ל בשבת כר"ש ביו"ט פסק כר"י לפי שהוא קל והחמירו בו כדי שלא יבואו לזלזל בו וכ"כ בשאילתות וכ"פ הרמב"ם ז"ל אבל בעל ה"ג ורש"י ור"ת ור"י פוסקים כר"ש בין בשבת ובין ביו"ט וכו' ע"כ. הרי דהטור נטה אחר מעשה ידיו בפסקי הרא"ש לצרף דעת השאילתות לדעת הרב אלפס דבשבת שרי ובי"ט אסור. (מיהו בפסק בעל ה"ג שכתב הטור אבל בה"ג ורש"י ור"ת ור"י פוסקים כר"ש בין בשבת ובין בי"ט. לכאורה סותר למ"ש בפסקי הרא"ש בשם בה"ג דאזיל בשיטת הרמב"ם ושאילתות. וז"ל המרדכי ריש ביצה גבי שבת סתם כו' ואנן לא קיי"ל הכי וכו' וכן פסק המיימוני כמו האלפסי בשבת כר"ש וביו"ט כר"י. ובשאילתות פ' שלח פסק בין בשבת בין בי"ט כר"ש וכן פסק בה"ג ורשב"ט נמי פסק הכי וכו' ע"כ. ויש לי אריכות דברים בזה אלא שאין השעה מספיק). ואנן בעינינו בשאילתות שלפנינו לא ראינו כזה אלא איפכא מסתברא. ואולם ברור ראיתי בב"י כתב בד"ה דבר שהחמירו ביו"ט וכו'. אלא שהמרדכי כתב שהשאילתות סוברים דהלכה כר"ש במוקצה בין ביו"ט ובין בשבת ורבינו הטור כתב שהן סוברין דהלכה כר' יהודה בי"ט. וראיתי שגם בב"ח כתב בשם אגודה והמרדכי שהשאילתות פסק כר"ש בין בשבת ובין בי"ט ע"כ. וצריכין אנו לומר דלכל אחד מהגדולים דהיינו האגודה והמרדכי העידו כפי הנוסחא שהיה לפניהם בשאילתות והיינו ממש כדאי' לפנינו. אבל הטור נוסחא אחרינא היה לפניו. ותועלת מדברים הללו הא שהקשו תו' בביצה כ"ח: ד"ה רבינא אמר וכו' דמשמע הכא דרבינא אית ליה מוקצה ובפ' מי שהחשיך משמע דאית ליה לרבינא כר"ש דלית ליה מוקצה ודחקו בתירוצם וכן הקשו שם שמואל אדשמואל ע"ש. אכן שפיר י"ל דרבינא ס"ל כרב נחמן וכפסק הרב אלפס וסייעתו. ולכן הכא דאיירי בי"ט אית ליה לרבינא איסור מוקצה. אבל בפרק מי שהחשיך דאיירי בשבת אית ליה לרבינא דמוקצה שרי. וכן יש ליישב רומי' שמואל אדשמואל. ובדברים האמורין למעלה בין תבין בשילהי מסכת ביצה מ. אהא דפריך ומי אית ליה לרבי מוקצה והא בעא מיניה ר"ש ב"ר מרבי פצעילי תמרה לר"ש מהו וכו'. וכתב רש"י מהו לאכול מהן בי"ט. וכ"כ תוד"ה פצעילי תמרה פ"ה וכו' ומבעיא לר"ש מהו לאכול מהן בי"ט וכו'. הנה אע"ג דגם במס' שבת מה. איתא איבעיא דבעי ר"ש ב"ר מרבי פצעילי וכו' לא פי' רש"י שום דבר מ"מ הכא הוזקק לפרש דקים ליה להאי מקשה דקמבעי ליה מהו לאכול בי"ט ורבי השיב לו מעין השאלה דשרי לאכול בי"ט דאין מוקצה לר"ש אלא גרוגרות וכו' דאי לאו הכי קשה מאי קא מותיב מרבי דגבי אין שוחטין את המדבריו' דקאמר רבי מוקצה אסור דאיירי בי"ט. משא"כ גבי פצעילי תמרה איירי בשבת דשרי מוקצה. לכך הוכרח רש"י לפרש דקים ליה להאי מקשה דגם בפצעילי תמרה איירי בי"ט ולכך שפיר מקשה רבי אדרבי. שוב ראיתי המהרש"א הקשה בסוגיא שזכרתי דמאי מקשה הלא לשיטת ר"נ ופסק האלפס שרי מוקצה בשבת ואסור ביו"ט ע"ש וחידוש שלא הרגיש הגאון מהרש"א ז"ל בפירושא שדייק רש"י כדי ליישב הקושיא:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |