שאילתות דרב אחאי/לא
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דמחייבין דבית ישראל (א) לרחומי חד בחבריה מאן דצריך פרנסה מיבעי ליה לפרנוסיה ומאן דצריך לאוזפא מיבעי ליה לאוזפיה ואילו מאן דאוזיף ליה לחבריה ע"י ערבא לא מיתבעי ליה דתבעיה לערבא ברישא אלא תבע ליה ליזופא ברישא ואי לא פרע ליה אזיל בתר ערבא כדתנן המלוה את חבירו ע"י ערב לא יתבע מן הערב תחלה מאי טעמא רבה ורב יוסף דאמרי תרויהו גברא אשלמת לי גברא אשלימית לך מתקיף לה רב נחמן האי דינא דפרסאי הוא דינא דפרסאי אדרבה פרסאי בתר ערבא אזלי אלא כי דינא דפרסאי דלא יהבין טעמא למילתייהו אלא אמר רב נחמן מאי לא יפרע מן הערב לא יתבע מן הערב תחלה תניא נמי הכי המלוה את חבירו ע"י ערב לא יתבע מן הערב תחלה ואם אמר על מנת שאפרע ממי שארצה יתבע מן הערב תחלה אמר רב הונא מניין לערב שמשתעבד שנא' אנכי אערבנו מידי תבקשנו (מב)א"ל רב חסדא (ב) התם יהודה גופיה לוה הוא דכתי' שלחה הנער אתי אלא אמר רב חסדא (ג) מהכא בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפך נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת לכף רעך לך התרפס ורהב רעך אם ממון יש לו בידך התר לו פיסת יד ואם לאו הרבה עליו רעים ואע"ג דלביתיה דיזופא אסיר ליה למוזפנא למיעל ולמיסב משכונא דכתיב כי תשה ברעך משאת מאומה לביתיה דערבא עייל ונסיב משכונא דתניא לא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו לביתו של לוה אי אתה נכנס אבל אתה נכנס לביתו של ערב וכן הוא אומר לקח בגדו כי ערב זר ואומר בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך (ד) ד"א לביתו אי אתה נכנס אבל אתה נכנס על שכר חמר ועל שכר כתף ועל שכר פונדק ועל שכר דיוקנאות יכול אפילו זקפן עליו בטלוה תלמוד לומר משאת מאומה אמר אמימר ערב שמשתעבד מחלוקת רבי יוסי ורבי יהודה מאי טעמא כיון דהכי קאמר ליה אי לא פרע לך יזופא אנא פרענא לך אסמכתא הוא (ה) והא מוקים ליה במי שארצה אפרע אי נמי בקבלן אמר ליה רב אשי לאמימר והא מעשים בכל יום אסמכתא לא קניא וערב משתעבד אלא בההיא הנאה דקא סמיך אדבוריה וקא מוזיף ליה גמר ומשעבד נפשיה:
ברם צריך הני מילי ערב בשעת מתן מעות הוא דלא צריך קניין היכא דאוזופיה ולסוף קא תבעיה ואמר ליה הב לי ערבא דלא מהימנת לי ואתא האי והוה ערבא מי צריך קניין לאישתעבודי אי לא מי אמרינן כיון דלא אהימנותיה קא סמיך ואוזפיה הוה ליה אסמכתא בעלמא אי קנו מיניה אין אי לא לא וכי לימא מר הכא נמי שביק אהימניתיה לא דמי דהתם אמר ליה אי לאו אנת לא הוו נפקין זוזי מן ידי אבל הכא מי יימר דהוה מצי מפיק מיניה או דילמא (ו) כיון דשייך נפשיה בשיעבודא קמא משתעבד כי קמא ת"ש דתנן ערב היוצא לאחר חיתום שטרות גובה מנכסים בני חורין מעשה בא לפני רבי ישמעאל ואמר גובה מנכסים בני חורין אמר לו בן ננס אינו גובה לא מנכסים משועבדים ולא מנכסים בני חורין אמר לו למה אמר לו הרי שחנק אחד בשוק מצאו אחר ואמר לו הנח לו ואני אתן לך פטור שלא על אמונתו הלווהו אלא אי זה ערב שהוא חייב אם אמר לו הלויהו ואני אתן לך חייב שהרי על אמונתו הלווהו א"ר ישמעאל הרוצה להתחכם יעסוק בדיני ממונות שאין לך בתורה מקצוע גדול מהן שהן כמעיין הנובע והרוצה לעסוק בדיני ממונות ישמש את בן ננס ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן אע"פ שקילס ר' ישמעאל את בן ננס הלכה כמותו איבעייא להו בחונק את חבירו מאי ת"ש דא"ר יעקב א"ר יוחנן חלוק היה ר' ישמעאל אף בחונק והלכה כמותו אף בחונק אמר רב יהודה אמרו שמואל חנוק שקנו מידו משתעבד (ז) חנוק הוא דקא אניס ליה ואתא האי והיה ליה ערבא הוא דצריך קניין אבל בעלמא (ח) היכא דקא תבע ליה בדינא לא צריך קניין ורב נחמן אמר אחד זה ואחד זה צריכין קניין אכל ערב דקביל בבית דין לא צריך קניין (ט) והלכה כרב נחמן:
אי נמי ברם צריך היכא דטבעיה ליזופא ולא קא פרע ליה ואית ליה ניכסי מי אית ליה דינא דתבע ביה לערביה אי לא או דילמא כיון דאית ליה ניכסי ליזופא לא מי אמרינן דמצי מזופנא א"ל לערבא אי לאו לאשתלומי מן ניכסיך לא בעיתך ערבא או דילמא מצי אמר ליה האי דעבדית לך ערבותא דאי מישתדפי ניכסיה הוא אבל כי איתינון ליה ניכסיה נכסוי דבר אינש אינון מערבין ליה וערבותא דנכסוי דנפשיה עדיפא מערבותא דילי ת"ש דאמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא שנו שאין נכסים ללוה אבל יש נכסים ללוה לא יתבע מן הערב ומוקים ליה למתניתין דפליגי רשב"ג בקבלן דמר סבר אפילו במקום קבלן ערבותא דנכסיה עדיפא ומר סבר קבלנות עדיפא אבל ערב דכולי עלמא דברי הכל ערבותא דנכסיה עדיפא (י) והיכא דאמר ליה נמי ממי שארצה אטול כי קבלן דמי היכי דמי ערב והיכי דמי קבלן (יא) אמר רב הינא הלוהו ואני ערב הלוהו ואני פורע הלוהו ואני חייב הלוהו ואני אתן כולן לשון ערבות הן תן לו ואני קבלן תן לו ואני פורע תן לו ואני חייב תן לו ואני אתן כולן לשון קבלנות הם: ?סימן ע'פ'ח'ן ק'פ'ח'ן
דרשה שנים שהיו בעיר אחד
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |