שאילתות דרב אחאי/כו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שאילתות דרב אחאי TriangleArrow-Left.png כו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאילתא דמיחייבין דבית ישראל לאורויי ולשבוחי קמי שמיא (א) בעידנא דמתרחיש להו ניסא דכתיב הללו את ה' כל גוים שבחוהו כל האומים כי גבר עלינו חסדו אטו משום דגבר עלינו חסדו הללו את ה' כל גוים אלא הכי קאמר הללו את ה' כל גוים מה דעביד עימכון וכל שכן אנן דגבר עלינו חסדו וכד מטי דוכתא דאיתרחיש להון ניסא כגון מעברות הים ומעברו' הירדן ומעברי נחלי ארנון ואבני אלגביש בבית חורון ואבן שזרק עוג מלך הבשן למשה ואבן שישב עליה משה כשעשה מלחמה בעמלק ואשת לוט וחומות יריחו שנבלעו במקומן כולן הרואה אותן צריך ליתן הודאה ושבח לפני המקום (ב) מעברות הים דכתיב ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים מעברות הירדן דכתיב ויעמדו הכהנים נושאי הארון ברית ה' בתוך הירדן מעברות נחלי ארנון דכתיב על כן יאמר בספר מלחמות ה' את והב בסופה תנא את והב שני מצורעין היו והיו מהלכין בסוף מחנה ישראל אתו אמוראי עבדו להו נקירתא דיתיבו בהו אמרו כי אתו ישראל למיעבר ניפוק עלייהו ונקטלינהו ואינהו לא הוו ידעין דארונא מסגי קמייהו דישראל דקא מכיך טורי כי אתא ארונא אדיבוק טורי בהרי הדדי וקטלינהו ורדא דמייהו לנחלי ארנונא כי אתו את והב גליאו להון לישר' אמרו שירה שנ' ואשד הנחלי' ואבני אלגביש תנא אבנים שעמדו על גב איש וירדו על גב איש (לא)עמדו על גב איש (ג) זה משה דכתיב ביה גם האיש משה ואומר ויחדלו הקולות והברד וירדו על גב איש זה יהושע דכתיב ביה ויהי הם במורד בית חורון וה' השליך עליהם וגו' ואומר קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו ואבן שזרק עוג מלך הבשן גמרא גמירי ליה אמר מחנה ישראל כמה (ד) הוי שיתא פרסי אשיתא פרסי (לב)אמר איזיל איעקר טורא בר שיתא פרסי ואישדייה עלוויהו ואיקטלינהו אזל ועקר טורא בר שיתא פרסי ואותביה ארישיה אייתי הקב"ה קמצי ונקבוה ונחית ליה על צואריה בעא למישלפיה משכו ליה שיני להכא ושיני להכא ולא מצי למשלפיה והיינו דכתיב שני רשעים שברת אל תיקרי שברת אלא שרבבת משה כמה הוי עשר אמין שקל נרגא בת עשר אמין ושוור עשר אמין ומחייה בקרסוליה וקטליה אבן שישב עליה משה בשעה שעשה מלחמה בעמלק שנאמר וידי משה כבדים ויקחו אבן וישימו תחתיו וישב עליה בשלמא כולהו ניסא אלא אשתו של לוט פורענותא הוא דכתיב ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח (ה) אלא הכי קאמר על לוט ועל אשתו מברך שתים על אשתו ברוך דיין האמת ועל לוט אומר ברוך זוכר הצדיקים (ו) דאמר רבי יוחנן אפילו בשעת כעסו של הקדוש ברוך הוא זוכר את הצדיקים שנאמר ויהי בשחת אלהים את ערי הככר ויזכור אלהים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה חומות יריחו שנבלעו במקומן דכתיב ויריעו העם תרועה גדולה ותפל החומה תחתי' וכד מטי יומא דאיתרחיש להו ניסא לישראל כגון חנוכה ופורים מיחייב לברוכי ברוך אשר עשה ניסים לאבותינו בזמן הזה בחנוכה על שרגא בפורים על מקרא מגלה (ז) שנאמר ויאמר יתרו ברוך ה' ומחייב למיגמר הליליא תמניא יומי דחנוכה דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק שמנה עשר יום בשנה ולילה אחת יחיד גומר בהן את ההלל ואלו הן שמונת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ויום טוב הראשון של פסח ויום טוב של עצרת (ח) ולילה אחת של יום טוב הראשון של פסח ובגולה עשרים ואחד ושני לילות ואלו הן תשעת ימי החג ושמונת ימי חנוכה ושני ימים של פסח ושני ימים טובים של עצרת ומחייבינן לאדלוקי שרגא דחנוכה תמניא יומין מכי עייל יום עשרים וחמשה בכסליו עד מישלם תמניא יומין ומאן דמדליק מיחייב לברוכי ומאן דחזו נמי מיחייב לברוכי דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב המדליק נר חנוכה צריך לברך (ט) ורבי ירמיה בר אבא אמר הרואה אותו צריך לברך מאי מברך (י) אמר רב יהודה המדליק ביום ראשון מברך שלש והרואה מברך שתים מיכן ואילך המדליק מברך שתים והרואה מברך אחר בא"י אשר קדשנו במצותיו וצונו להדליק נר של חנוכה והרואה מברך ברוך שהחיינו ושעשה נסים היכן צונו רב אויא אמר מלא תסור (יא) רב נחמן בר יצחק אמר משאל אביך ואפילו אורח חייב לאישתתופי בהדי בעל הבית בנר חנוכה והוא שהיה רווק אבל יש לו אשה לא צריך (יב) שאנשי ביתו מדליקין בביתו כי הא דאמר רב ששת אכסניי חייב בנר חנוכה ואמר רבי זירא כי חוינן בי רב הוה מישתתפנא בפריטי בהדי אושפיזאי כי נסיבנא אמינא לא צריכנא דמדלקי עלי בגו ביתי ומיחייבינן לאדכורי בצלותא על הנסים ואינו חייב להזכיר בברכת המזון מאי טעמא (יג) תפלה משום דחובה הוא לצלויי מחייב אבל בסעודה דרשות היא לא חייבו רבנן (יד) (ל2)בשבת ויום טוב מאי איכא למימר אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב משרשיא אינו חייב להזכיר בברכת המזון ואם בא להזכיר מזכיר בברכת הארץ רב הונא בר יהודה איקלע לבי רבא סבר לאדכורי בבונה ירושלם אמר לי' רב ששת כתפלה מה תפלה בהודאה אף ברכת המזון בהודאה:

ברם צריך שבת וראש חרש טבת דאיתנהו בחנוכה כד מצלי דמוספי מי צריך לאדכורי על הנסים אי לא כיון דתפלת המוספין משום שבת וראש חדש הוא ולא משום חנוכה לא צריך או דילמא יום הוא שנתחייב בארבע תפלות וצריך להזכיר על הנסים ת"ש דאמר רבי יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת שליח צבור המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת מאי טעמא יום היא שנתחייב (טו) בארבע תפלות מאי שנא מדרבא דאמר רבא יום טוב שחל להיות בשבת שליח צבור היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יום טוב שאילמלא שבת אין שליח צבור יורד ערבית ביום טוב התם גבי שבת הוא דלאו חיובא הוא ומשום סכנא הוא דתקינו רבנן אבל הכא חובא הוא:

אי נמי ברם צריך (טז) מהו לאדכורי של חנוכה בברכת המזון בשבת ת"ש דאמר רבי יהושע בן לוי יום הכפורים שחל להיות בשבת המתפלל תפלת נעילה צריך להזכיר של שבת מ"ט יום היא שנתחייב בחמשה תפלות:

ברם צריך אי נמי מימר קאמרינן דמחייבינן לאדלוקי שרגא תמניא יומי (יז) דההוא לוגא דאישתכח בהיכלא והוה ביה שעורא יומא חד ואדליקו מיניה תמניא יומי הלכך תקינו רבנן תמניא יומי לאדלוקי שרגא דחנוכה לפרסומי ניסא ומיתבעי ליה לבר ישראל לאותובי לשרגא לתרע ביתא מבראי דלא חזיוה כל עובר ושב דתניא נר חנוכה מצוה להניחה בפתח ביתו מבחוץ אם דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים ובשעת הסכנה מניחה על שולחנו ודיו אמר רבא וצריך נר אחר לאשתמושיה לאורה ואי איכא מדורא לא צריך (יח) ואי איכא אדם חשוב אע"ג דאיכא מדורה צריך נר אחר לשימושי ומצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח והיכא מנח ליה פליגי בה רב אדא בריה דרבא (יט) ורבי ירמיה מדפתי חד אמר מימין וחד אמר משמאל מאן דאמר מימין קא סבר (כ) כי היכי דלהוי תרתי מצוותא בחד דוכתא נר חנוכה ומזוזה ומאן דאמר משמאל קא סבר כי היכי דלהוי מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל (כא) ובעל הבית בטלית מצוייצת ביניהן הילכתא מאי (לג)(כב) ת"ש כבר אמרה תורה ושמרתם מצותי ועשיתם אותם ובאו חכמים ופירשו וחקרו ועשו סייג לתורה:

ברם צריך נשי מי מחייבן בנר חנוכה או לא מי אמרינן כיון דמצות עשה שהזמן גרמא נשים פטורות או דילמא לדידהו נמי איתרחיש להו ניסא כדלגברי והילכך נשי נמי מיחייבי בנר חנוכה הילכתא מאי ת"ש דא"ר יהושע בן לוי נשים חייבות בנר חנוכה מפני שאף הן היו באותו הנס מימר קא אמרי' נר חנוכה מצוה להניחה בטפח הסמוך לפתח (כג) ואם היה דר בעליה מניחה בחלון הסמוכה לרשות הרבים היכא מנח ליה פליגי בה רב אחא בריה דרבא ורבי ירמיה מרפתי חד אמר מימין וחד אמר משמאל והלכתא משמאל כדי שיהא מזוזה מימין ונר חנוכה משמאל ובעל הבית מצוייץ בטליתו ביניהם:

ברם צריך מאן דלית בידיה שיעור נר חנוכה ונר ביתו הי מינייהו עדיף נר ביתו עדיף משום שלום ביתו אי נמי נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף ת"ש דאמר רבא נר חנוכה ונר ביתו נר ביתו עדיף משום שלום ביתו בעי רבא נר חנוכה וקידוש היום הי מינייהו עדיף קידוש היום עדיף דתדיר או נר חנוכה משום פרסומי ניסא בתר דבעיא הדר פשטא נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא:

שאילתא דמיחייבין דבית ישראל לאדלוקי שרגא דחנוכה מאימתי היא מצותה כך שנו חכמים משתשקע החמה עד שתכלה רגל מן השוק (לד)(כד) אם כבתה והותיר שמנה מוסיף עליו יום שני ומדליקו ואם הותיר ליום שני מוסיף עליו ליום שלישי ומדליקו וכן שאר הימים הותיר ליום שמיני עושה מדורה ומדליקו בפני עצמו דכיון דהוקצה למצוה אסור להסתפק ממנו ומאי נר חנוכה דתניא בכ"ה בכסליו יומי (כה) דלא למיספד שכשנכנסו יוונים להיכל (כו) טימאו כל שמנים שבהיכל ולא היה להם שמן להדליק בבית המקדש וכשגברו מלכי בית חשמונאי ונצחו' בדקו ולא מצאו שמן אלא פך אחד שהיה מונח בחותמו של כהן גדול (לה)(כז) ולא היה בו להדליק אפי' יום אחד ונעשה להם נס והדליקו ממנו שמנה ימים לשנה אחרת קבעום ימים טובים בהלל ובהודאה ת"ר נר חנוכה מצות איש וביתו והמהדרין נר לכל אחד ואחד והמהדרין מן המהדרין בית שמאי אומרים ביום אחד מדליק שמנה מכאן ואילן פוחתין והולכין ובית הלל אומרי' ביום ראשון מדליק אחד מכאן ואילך מוסיף והולך אמר עולא תרי אמוראי במערבא רבי יוסי בר אבין ורבי יוסי בר זבדא חד אמר טעמא דבית שמאי כנגד ימים הנכנסי' וחד אמר טעמא דבית הלל כנגד ימים היוצאים חד אמר טעמא דב"ש כנגד פרי החג וחד אמר טעמא דב"ה מעלין בקודש ולא מורידין:


דרשה דחנוכה

שאילתא דמחייבין דבית ישראל (כח) למיקרא בסיפי' ולאגמורי באוריית' ולאפטורי בנביא יומא בענייניה הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג דכתיב וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל ומצוה שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו ולמדרש נמי בעניינה דיומא כדתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר משה תקן לישראל שיהו שואלין ודורשין בענינו של יום הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת הלכות חג בחג בחנוכה קרינן בנשיאים בפורים קרינן בויבא עמלק ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת מביאין שלשה ספרי תורות וקורין אחת עניינו של יום ואחת בראש חודש ואחת בכי תשא ואמר רבי יצחק נפחא ראש חדש טבת שחל להיות בשבת מביאין שלשה ספרי תורות וקורין אחד בעניינו של יום ואחד בראש חדש ואח' בשל חנוכה בחנוכה ובפורים קורין שלשה בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ד' דאיכא מוסף מוסיפין גברא ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים חל להיות בתוך השבת מקדימין וקורין בפרשת שקלים ובשבת אחרת מפסיקין בשנייה זכור בשלישי פרה אדומה ברביעית החדש (כט) ואם חל להיות בששי בחמישית החדש אחר כך חוזרין לכסדרן לכל מפסיקין בראשי חדשים בחנוכה ובפורים בתעניות ובמועדות וביום הכפורי' בפסח קורים בפרשת מועדות וסימן מש"ך תור"א קד"ש בכספ"א פס"ל במדבר"א של"ח בוכר"א בעצרת בחדש השלישי וביום שני כל הבכור בראש השנה יום ראשון וה' פקד את שרה יום שני והאלהים נסה את אברהם ביום הכפורים אחרי מות בחג בקרבנות החג בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית (ל) בתעניות ויחל משה בשני ובחמישי ובשבת ובמנחה קורין כסדרן ואינו עולה להם מן המניין שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצוותן שיהו קורין כל אחד ואחר בזמנו:

ברם צריך ראש חדש טבת שחל להיות בחול דבעינן למיקרא ארבעה תלתא בחד עניינא וחד בחד עניינא הידא מקדימינן ברישא בשבת וראש חדש לא קא מבעיא לן דכיון דנפישי גברי כולהו קראן בדשבת ומפטיר חד בדראש חדש שבת וחנוכה נמי הכי לא קא מבעיא לן דכולהו בדשבת וחד בחנוכה אלא כי קא מיבעיא לן ראש חדש וחנוכה בחול עניינא דראש חדש מקדימין (לא) דהא תדיר והדר קרו תלתא וחד בדחנוכה או דילמא כיון דרביעי משום ראש חדש הוא דקא קרי מקדימינ' תלתא בדחנוכה וחד בדראש חדש הילכתא מאי ת"ש ראש חדש טבת שחל להיות בחול רבי יצחק נפחא אומר קורין שלשה בראש חדש ואחד בשל חנוכה ורבי אבדימי דמן חיפא אמר קורין שלשה בשל חנוכה ואחד בשל ראש חדש אמר רבי מני כותיה דרבי יצחק נפחא מיסתברא דתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם אמר רבי אבין כותיה דרבי אבדימי דמן חיפא מסתברא מי גרם לרביעי שיבא ראש חדש הילכך רביעי דראש חדש בעי למיקרא מאי הוי עלה רב יוסף אמר אין משגיחין בראש חדש (לו)(לב) ורבי אבא אמר אין משגיחין בחנוכה והילכתא אין משגיחין בחנוכה (לג) אלא שלשה בשל ראש חדש ואחד בשל חנוכה וכן הילכתא:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף