שאגת אריה/צח
|
< הקודם · הבא > |
ועתה נשאר לנו לברר מה שהתחלנו בסימן הקדום אי חיישינן לה"ט דמצוה הבאה בעבירה או לא. דע דברפ"ג דסוכה תנן לולב הגזול והיבש פסול ובגמ' קפסיק ותני ל"ש י"ט ראשון ל"ש י"ט שני כו' אלא גזול בשלמא י"ט ראשון דכתיב לכם משלכם אלא י"ט שני אמאי לא אר"י משום רשב"י משום דה"ל מצוה הבאה בעבירה ויליף לה מקרא ופליג' דר"י ב"נ אמ' שמואל ל"ש אלא בי"ט ראשון אבל בי"ט שני מתוך שיוצא בשאול יוצא נמי בגזול. וכתבו התוספות דווקא שהוא מדרבנן לא חיישינן למצוה הבאה בעבירה משמע דבשל תורה כולי עלמא מודו דחיישינן למצוה הבאה בעבירה. והרז"ה בספר המאור פסק דבי"ט שני יוצא י"ח בגזול ולא חיישי' משום מצוה הבאה בעבירה ומדבריו נראה להדיא דאפי' בשל תורה למצוה הבאה בעבירה לא חיישינן שכתב והא דת"ר סוכה גזולה ר"א פוסל וחכמי' מכשירין ואוקימנא בתוקף את חבירו והוציאו מסוכתו אבל גזל עצים וסיכך בהם ד"ה אין לו אלא דמי עצים בלבד דעבדו רבנן תקנתא מפני תקנת השבים. ומהכא ש"מ דלא ס"ל כרשב"י דפוסל בלולב הגזול משום מצוה הבאה בעבירה שאם היה כן אפי' סוכה תיפסל בגזל עצים וסיכך בהן שאף היא מצוה הבאה בעבירה היא ע"כ וש"מ דס"ל דאפי' בסוכה דשל תורה היא ל"ל בה משום מצוה הבאה בעבירה ולא פסל לולב הגזול בי"ט ראשון אלא דבעינן לכם משלכם מ"מ נ"ל דאפי' את"ל דשמואל למצוה הבאה בעבירה לא חייש כלל אפי' בשל תורה מ"מ אין הלכה כן. אלא וודאי בשל תורה הלכה דלמצוה הבאה בעבירה חיישינן. וראיה ברורה לדברי מהא דאמר בפ"ג דר"ה (ד' כח) אר"י בשופר של עולה לא יתקע ואם תקע יצא בשופר של שלמים לא יתקע ואם תקע לא יצא מ"ט עולה בת מעילה היא כיון דמעל בה נפקא לה לחולין שלמים דלאו בני מעילה נינהו איסורא הוא דרכיב בהו ולא נפקו לחולין מתקיף לה רבא אימת מעל לבתר דתקע כי תקע באיסור תקע אלא א"ר אחד זה ואחד זה לא יצא הדר א"ר אחד זה ואחד זה יצא מצות לאו ליהנות ניתנו והא דלר"י בשופר של שלמים לא יצא ולרבא מקמי דהדר ביה אפי' בשופר של עולה נמי אם תקע לא יצא בע"כ ה"ט משום דכיון דכי תקע באיסורא קא תקע ה"ל מצוה הבאה בעבירה דהא ליכא למיתלי טעמא דלא יצא אלא משום ה"ט דמצוה הבאה בעבירה ואפי' לרבא לבתר דהדר ביה לא קאמר דיצא אלא משום דמצות לאו ליהנות ניתנו וכי תקע בהיתרא תקע אבל כל היכא דתקע באיסורא מהא לא הדר ביה ומודה דלא יצא משום דה"ל מצוה הבאה בעבירה וש"מ דמצוה הבאה בעבירה מילתא היא כיון דס"ל לר"י ורבא דבתרא הוא הכי וקי"ל הלכה כבתראי ודעת הפוסקים בזה יתבאר בדיני סוכה בס"ד:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |