שאגת אריה/פו
|
< הקודם · הבא > |
עוד יש לי להסתפק בההוא עניינא אי כמו דמהני הא דייחד לו בית להקל בחמץ של נכרי שקיבל עליו אחריות דה"ל כמקבל עליו אחריות על חמצו של נכרי בביתו של נכרי וכן דעת ר"ת ז"ל ה"נ נימא להחמיר ואם חמץ של ישראל מונח בבית נכרי דאין ישראל עובר עליו מה"ת דהא במוציאו מרשותו סגי ליה מה"ת וכדעת הרמב"ן וסייעתו ז"ל אפ"ה בייחד לו הנכרי בית עובר עליו וכן בחמץ של נכרי וקיבל עליו אחריות דמהני בייחד לו בית לנכרי אפי' מדרבנן וכ"ש במוציאו מרשותו לגמרי כגון שהפקידו אצל נכרי אחר אם קיבל עליו אחריות והפקידו אצל נכרי אחר אלא שהנכרי ייחד לו בית מי אמרי' דייחד לו בית להחמיר נמי אמרי'דמילת' היא ובחמץ שלו עובר עליו אכתי מה"ת ובשל אחרים אלא שקיבל עליו אחריות והפקידו אצל נכרי א' דמהני אפי' מדרבנן ושפיר דמי הואיל ואין החמץ שלו לגמרי אלא קיבל עליו אחריות לחוד וגם הוציאו מרשותו ל"ג רבנן וכמש"ל אפ"ה בייחד לו המפקיד בית אמרינן דמילתא היא ואפי' מה"ת עובר עליו דהא קיבל עליו אחריות ומחמת הייחוד ה"ל כמונח ברשותו א"ד לקולא אמרי' דייחד לו בית בשל נכרי וקיבל עליו אחריות מהני אבל לחומרא לא אמרינן ובחמץ שלו שברשו' נכרי אע"פ שייחד לו בית אין עובר עליו מיהא מה"ת ובשל אחרים אלא שקיבל עליו אחריות והפקידו אצל נכרי אחר דאפי' מדרבנן מהני ושפיר דמי אפי' ייחד לו הנכרי הנפקד בית נמי מהני ולית לן בה דע"י ייחוד בית ל"א דה"ל כמונח ברשותו ומסתברא דהא מילתא דייחד לו בית לקולא אמרי' ומהני בקיבל עליו אחריות על של נכרי לחומרא לא אמרינן. דאלת"ה אלא בייחד לו בית לחוד תליא מילתא בין לקולא בין לחומרא ואע"ג דשכירות לא קניא מ"מ הכא שאני דאפקה רחמנא בלשון לא ימצא אכל שמצוי בידך קפדינן בין להקל בין להחמיר א"כ בתיכם דכת' רחמנא בהאי קרא דלא ימצא דמשמע בית שלך הקנוי לך היכי משכחת לה הא באינו מצוי בידו לחוד תליא כולה מילתא. אלא וודאי ש"מ דמצוי בידך לא קאי אלא אהא דחידש לן רחמנא בהאי קרא דלא ימצא דמדלא כתיב לך מרבינן לחמץ של אחרים שקיבל עליו אחריות לאסור ודוקא במצוי בידך לאפוקי ייחד לו בית אבל בחמץ שלו בעינן בתיכם הקנוי לו אבל באינו קנוי לו אע"פ שמצוי בידו אין עובר עליו. דהא ל"ל דמאי חזית דאזלת לקולא בתרווייהו אדרבא ניזול לחומרא ונימא דהאי מצוי בידך דגלי קרא לאיסורא מיירי מחמץ שלו שברשות אחרים אלא שייחד לו בית ובתיכם דמשמע הקנוי לך לאסור חמץ של אחרים שקיבל עליו אחריות שברשותו אלא שייחד לו בית דאע"ג שאינו מצוי אפ"ה אסור דבתיכם קרינן ביה כיון דשכירות לא קניא. דהא ליתא דכיון דמהא לא ימצא דלא כתיב לך מרבינן לשל אחרים שקיבל עליו אחריות א"כ הא דאינו מצוי דאתיא נמי מיניה לאפוקי ייחד לו בית עליה נמי קאי ומהשתא בתיכם הקנוי לך בע"כ אחמץ דידיה דרשינן ליה וייחד לו בית להחמיר לא אמרינן אפי' בחמץ דידיה כ"ש בקיבל עליו אחריות לחוד דא"נ תדרוש להחמיר בהאי גוונא בקיבל עליו אחריות לחוד דנפקא לן מהא דלא ימצא וממעט לשאינו מצוי בידך להחמיר דאם קיבל עליו אחריות והפקידו אצל נכרי אחר וייחד לו בית דאסור משום דמצוי בידך וכ"ש בחמץ שהוא שלו לגמרי אלא שהפקידו ביד אחר וייחד לו בית שאסור משום מצוי בידך ובתיכם להחמיר בחמץ של אחרים וקיבל עליו אחריות דלא מהני אם הוא ברשותו אלא שייחד לו בית לחוד דאכתי בתיכם קרינן ביה כיון דשכירות לא קניא. דא"א לומר כן דהאי בתיכם אקיבל עליו אחריות לחוד קאי דעיקר קרא לא מיירי מיניה ולא אחמץ דידיה דמיירי עיקר מיניה אבל השתא דדרשינן לקולא ניחא דהרי הא דכתב רחמנא לא ימצא לך משום לאסור קיבל עליו אחריות הוא הרי לא אפקה רחמנא לאסור בקיבל עליו אחריות אלא במצוי בידך ובתיכם הקנוי לך מיירי בחמץ דידיה ודוקא בקנוי לך לגמרי ולא בייחד לו בית וכ"ש בקיבל עליו אחריות לחוד דבעינן הקנוי לך ולא במצוי בידך ע"י ייחד לו בית. ועי"ל כיון דמצינו דחידש לן קרא גבי חמץ שני דברים משא"כ בכל התורה כולה חדא דבקיבל עליו אחריות עובר עליו אע"ג דבכל דוכתא כה"ג לאו כלום הוא אפי' למ"ד דבר הגורם לממון כממון דמי דהא כל כמה דאיתיה הדרא בעינא כדאמרי' בגמ' וחדא דייחד לו בית מהני הכא אע"ג דלא מהני בכל דוכתא דהא שכירות לא קניא מסתבר' דשדינן חידושא אחידושא דאי אמרי' להחמיר בייחד לו בית דמהני כאן משא"כ בכ"מ ובקיבל עליו אחריות נמי הא גלי לן קרא הכא דכדידיה דמי משא"כ בכ"מ א"כ הרי כאן שני דברים של חידוש. אבל אי אמרינן דבהא דמצוי בידך אזלינן להקל לא מיבעיא דאין כאן ב' דברים של חידוש אלא אפי' חידוש א' לחוד דחידש לן רחמנא שהוא בקיבל עליו אחריות לחוד הכא לגבי חמץ ה"ל כדידיה מיעטתי' לחידוש זה דלא חידש קרא הא דקיבל עליו אחריות אא"כ מצוי בידו ולא בייחד לו בית וכל כה"ג דמי להא דאמרינן בכל דוכתא תפשת מרובה לא תפשת תפשת מועט תפשת ה"נ אין לנו לתפוש ולהרבות במה דלא מצינו בקרא בהדיא שהחמיר כאן יותר מכל התורה כולה. ותירוץ זה נ"ל עיקר דאילו אתירוץ קמא אכתי קשה איפוך אנא דלא ימצא מי שאינו מצוי בידך י"ל דקאי נמי אחמץ דידיה ואף ע"ג שהוא ברשותיה אלא שייחד לו בית לנפקד אין עובר עליו וכ"ש בקיבל עליו אחריות לחוד דמהני הא דייחד לו בית ובבתיכם הקנוי לו בחמץ דידיה בבית א' אף ע"פ שייחד לו בית למפקיד אינו עובר עליו כיון דשכירות ל"ק ובתר חד מינייהו אזלינן להקל או באינו מצוי בידו אע"פ שקנוי לו או באין קנוי לו אע"פ שמצוי בידו אלא שיש לדחות דלחומרא דרשינן ולא להקל מ"מ אכתי קשה נדרוש להחמיר בכה"ג דבמצוי בידך אע"פ שאינו ברשותו עובר עליו בין על חמץ שלו בקיבל עליו אחריות ובבתיכם בין שלו בין קיבל עליו אחריות להחמיר דבביתו לא מהני ייחוד אע"פ שאינו מצוי בידו. א"נ האי בבתיכם אחמץ דידיה לחוד קאי דלא מהני ייחוד וכיון דהאי בבתיכם מיירי מחמץ דידיה נמי למעוטי ייחוד א"ש ומנ"ל לדרוש הא דאינו מצוי בידו להקל. ועי"ל דע"כ בחמץ דידיה בייחד לו בית אינו עובר עליו משום מצוי בידך שהרי גבי לא יראה כתיב נמי בכל גבולך דמשמע גבולו ורשותו שלו אבל במוציאו מרשותו שפיר דמי והתם לא מיירי משל אחרים וקיבל עליו אחריות דהא לך כתיב שלך אי אתה רואה ואפ"ה לא אסרה תורה אלא בגבולו ורשותו ולא במוציאו מרשותו אע"פ שייחד לו בית לא קרינן ביה גבולו כיון דשכירות לא קניא והכא לא כתיב לא ימצא לרבות מצוי בידו וש"מ דאפי' בחמץ דידיה אם אינו ברשותו הקנוי לו אע"פ שייחד לו בית ומצוי בידו אינו עובר עליו כ"ש בחמץ של אחרים וקיבל עליו אחריות דע"י מצוי בידו לחוד דאינו עובר על לא יראה וכיון דעל לא יראה אינו עובר בכה"ג ה"ה דאינו עובר על לא ימצא בכה"ג דהא ילפינן שאור שאור דבל יראה ובל ימצא מהדדי בגז"ש בין להקל בין להחמיר כדאמרינן בגמ' ובע"כ האי מצוי בידך לא תדרשיה אלא אקיבל עליו אחריות לחוד דלא איירי ביה קרא דלא יראה אלא קרא דלא ימצא לחודיה הילכך מסתברא כדכתיבנא דייחד לו בית להחמיר לא מהני מידי, כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |