שאגת אריה/פד
|
< הקודם · הבא > |
וממש"כ בסימנים שעברו למדנו כמה דברים ואבאר כל או"א בפ"ע חדא דאם מוציא החמץ מרשותו אפי' בתוך הפסח סגי ליה בהכי מה"ת לענין שלא לעבור עליו בבל יראה ובבל ימצא ומ"מ לענין עשה דהשבתה ל"מ ליה בהכי ואם לא הוציאו מרשותו קודם זמן איסורו לא סגי ליה עד שיבערנו לר"י בשריפה דוקא ולרבנן בכל דבר שאתה משביתו. ואף ע"ג שכתבתי למעלה דילפינן שאור דהשבתה משאור דראיה לכל מילי מ"מ הכא גלי קרא בהדיא דגבי ראיה במוציאו מרשותו סגי דכתיב לא יראה בכל גבולך ולא ימצא בבתיכם וכל שמוציאו מביתו ומגבולו תו ל"ל בה אבל גבי השבתה ה"ק ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם והאי השבתה היינו שריפה לר"י וכל דבר שמשביתו לרבנן אבל במוציאו מרשותו לא סגי ליה דאל"כ מצות השבתה זו לא משכחת לה וכמש"ל ויש ראיה לזה עוד מהא דיליף ר"י דאין ביעור חמץ אלא שריפה או מק"ו או מבנין אב מנותר והא איכא למיפרך מה לנותר שאין לו תקנה אלא בביעורו מן העולם לפיכך טעון שריפה תאמר בחמץ שיש לו תקנה במוציאו מרשותו וסגי ליה בהכי לדעת הגאונים וסייעתם וכ"כ מזה למעלה אלא וודאי דחמץ בפסח אם לא הוציאו מרשותו קודם הפסח נהי דיש לו תקנה בזה אפי' בתוך הפסח לענין שלא לעבור על בל יראה ובל ימצא לענין מצות השבתה אין לו תקנה אלא בביעורו מן העולם דוקא ואתי שפיר ק"ו ובנין אב דר"י. אלא דאכתי יש לעיין בזה מסוגיא דרפ"ק דפסחים דיליף אביי דחמץ משש שעות ולמעלה אסור משום דתרי קראי כתיבי כתי' שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם הא כיצד לרבות י"ד לביעור והשתא בין לפירש"י שפי' דק"ל מדכתיב שבעת ימים כו' משמע אפי' שעה א' בתוך ז' ימים וכתי' ביום הראשון תשביתו הרי שהה בו שעה א' בין לפר"י בתוס' דמיתורא דקרא או מדכתיב אך חלק פריך מאי פריך כיון דמצות השבתה ולאו דבל יראה תרי מילי נינהו ובמוציאו מרשותו ליתיה בבל ימצא ואיתי' בהשבתה א"כ קרא דתשביתו אינו מיותר דהא איצטריך דבתוך הפסח לא סגי ליה במוציאו מרשותו עד דמשביתו לגמרי וגם אינו קושיא דשבעת ימים משמע אפי' שעה א' כו' דילמא בבל ימצא אף שעה א' במשמע אבל בהשבת' ליתא עד י"ט וכן מאך חלק לק"מ דילמא אף ע"ג דחלה בל יראה ובל ימצא מיד בכניסת ליל י"ט אפ"ה במוציאו מרשותו סגי ליה עד חצות היום של י"ט דחלה עליו מצות השבתה ואין לו תקנה אלא ביעור. ונ"ל לדעת הגאונים וסייעתם דה"פ דהא דקאמר אביי כתי' ז' ימים שאור לא ימצא כו' הוא משום דכבר כתבתי בסי' הללו דילפינן בגז"ש שאור דהשבתה משאור דלא ימצא לכל מילי והשתא הכי ק"ל מדכתיב שבעת ימים שאור לא ימצא דמשמע דעובר על לאו דלא ימצא כל שבעה וכתיב אך ביום הראשון תשביתו שאור מ"ש ראשון דפרט ליה הרי דכמו שעובר על בל ימצא כל ז' ה"נ מצות השבתה כל ז' היא מ"ש דפרט קרא ליום ראשון במצות השבתה אלא לרבות י"ד אתא והאי ראשון קודם לכל שבעה קאמר. וא"ת כיון דילפינן להא מילתא שאור שאור לגז"ש השבתה מלא ימצא נילף נמי איפכא לא ימצא מהשבתה מה השבתה משש שעות ולמעלה אף בל ימצא נמי משש שעות ולמעלה והא וודאי ליתא וכמש"כ כמה פעמים וי"ל דהא איתקוש השבתת שאור לאכילת חמץ ואכילת חמץ לאכילת מצה וכתיב בערב תאכלו מצות כדמסיק ולא קודם הערב וס"ל דהיקשא עדיף מגז"ש כדאמרי' בפ' השולח (דף מא) ובפ"ה דזבחים (ד' מח) ואפי' למ"ד התם דגז"ש עדיף מהיקשא י"ל דשאני הכא דשנה עליו הכתוב שבעת ימים שאור לא ימצא ולא יראה לך שאור ולא יראה לך חמץ ז' ימים למימרא דז' ימים אין משש שעות ולמעלה לא ועוד יש ליישב בכמה גווני אבל אין להאריך עוד בזה וכולה סוגיא א"ש למאי דפירשתי ותו לא מידי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |