ש"ך/יורה דעה/רמ
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) לא יעמוד כו'. אבל מותר לעמוד במקום שאביו רגיל לישב בביתו דלית ביה זילותא כלל. בית יוסף:
(ב) ולא סותר את דבריו. בין שחולק עליו בין שאומר להחולק עליו נראין דבריך הוי סותר את דבריו ונראה דסותר דבריו אסור אף שלא בפניו וכן משמע בדרישה ס"ד וכן כתוב בהדיא בפרישה לקמן סי' רמ"ב ס"כ:
(ג) שלא בפניו כו'. והדרישה כתב דלאחרים אפילו בפניו אם אינו פלאי שרי וכן בפלאי שלא בפניו וע"ש שהאריך והב"ח כתב בפני רבו ליכא איסורא מיהו יש ליזהר מפני הכבוד וע"ל סי' רמ"ב סעיף ט"ו:
(ד) וקרעו בגדיו כו'. מיהו מותר לתבעו בדין כדלקמן סעיף ח' בהג"ה וכ"נ בפרישה לקמן סוף ס"ו:
(ה) אינו חייב לחזור כו'. והוא הדין דאין צריך לכבדו משלו ויצטרך הוא לחזור על הפתחים וכמו שכתב הרא"ש וכן כ' הב"ח:
(ו) וי"א כו'. בבית יוסף כ' דהכי דייק לישנא דהרמב"ם והטור שהוא כלשון המחבר ולפי זה לא הוי ליה למימר בלשון וי"א אבל הרב לטעמיה אזיל שכתב בד"מ וז"ל ולשון אין הבן חייב לשאול על הפתחים לא משמע הכי דמשמע הא אם אין צריך לשאול על הפתחים חייב לפרנסו אע"ג שבודאי בכה"ג לא מחויב כ"כ לוותר וליתן מדין צדקה וצ"ע עכ"ל ועב"ח מה שכתב בשם הסמ"ג והסמ"ק שמחמירין ג"כ מיהו בפירוש דברי רמב"ם והט"ו גם דעת הב"ח כמו שכתב הבית יוסף וכ"כ בפרישה דבזה א"ש דל"ת מה שכתב כופין אותו וזן דהא אין ב"ד כופין אכבוד אב ואם שהוא מצות עשה ששכרה בצדה אלא כופין אותו מדין צדקה דאית בה גם כן מצות ל"ת כדלקמן ר"ס רמ"ח:
(ז) למי שמפרנס אביו ממעות צדקה. ע"ל סימן רנ"א ס"ק ה':
(ח) ויודע שישלימו כו'. וכשהוא מסופק בדבר הרשות בידו לעשות כמו שירצה. פרישה:
(ט) כדי לתלות הכבוד באביו. אבל אם יודע שלא ישלימו חפצו בשביל אביו ובשביל עצמו ישלימו לו לא יבקש בשביל אביו שאין זה אלא גנאי לאביו כיון שלא יעשו בשבילו ע"כ לשון עט"ז והוא מדברי הטור ורש"י ובבית יוסף כתב על זה ורבי' ירוחם כתב בשם רמ"ה שאפי' אינן חולקין באותו מקום כבוד לאביו כלל יתלה באב שיעשו בשביל הבן אע"פ שתלה באביו עכ"ל ומביאו ד"מ:
(י) כל אחד כו'. ודעת הרמב"ם ור"ח שאין האב עומד בפני הבן אלא אדרבה הבן עומד בפני אביו ועיין בתשובת מנחם עזריה סי' ע"א כתב שכהרמב"ם עיקר:
(יא) דהא אינו חייב כו'. והב"ח כתב דגם הסברא ראשונה ס"ל דאין לחלק בין לכבדו או לצערו אלא שטעמו דכיון שצריך אחר כך לשלם כל הפסדו לכן אין לו להכלימו בשביל כך והי"א ס"ל דכדי שלא לטרוח למיקם בדינא ודיינא יכול למנעו עיין שם:
(יב) בן שיש לו דין כו'. עיין בח"מ ר"ס י"ד:
(יג) ואם הוא לאחר כו' אומר ז"ל. גם תוך י"ב חודש יכול לומר ז"ל רק דלאחר י"ב חודש לא יאמר הכ"מ משום דמשפט רשעים בגיהנם רק י"ב חודש וכן נוהגין:
(יד) ויש לפניו לעשות כו'. ע"ל סי' רמ"ו סי"ח:
(טו) ת"ת כו'. הכי ילפינן מיעקב שכל אותן שנים שלמד תורה בבית שם ועבר לא נענש עליהן אע"פ שביטל מצות כיבוד:
(טז) מניח אמו. שגם אמו חייבת בכבוד אביו:
(יז) לא ישמע לו. דכתיב איש אמו ואביו תיראו אני ה' כולכם חייבים בכבודי:
(יח) אין לו לחוש לצוואתו. שאסור לשנוא לשום יהודי אם לא שיראהו עובר עבירה:
(יט) לפיכך היא פטורה כו'. ונראה דאם אין בעלה מקפיד חייבת בכל דבר שאפשר כמו האיש:
(כ) וי"א דאינו כו'. מיהו אע"פ שאינו מחויב לכבדו אסור לצערו כדלקמן סימן רמ"א ס"ד ה':
(כא) כ"ב שנה או כ"ד כו'. פירוש י"א עד כ"ב וי"א עד כ"ד וכן מוכח להדיא מהקונטרס שהביאו ב"י וב"ה ס"ס של"ד שממנו מקור דין זה ע"ש:
(כב) חייב אדם כו'. כתב הב"ח דהיינו שסמכו במקצת לכבוד וחייב לכבדו כמו שאר זקנים חשובים:
(כג) אלא דחייב כו'. וכתב הב"ח ולפי זה נראה דאם אין לו לאב ויש לבן כייפינן ליה לבן הבן כפי אשר יכול (כדלעיל ס"ה בבן אצל האב):
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |