רשב"א/ראש השנה/לד/ב

רשב"א ראש השנה לד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הכי גרסינן: מתשעה בני אדם כאחד לא יצא. והקשה רש"י ז"ל, הא אמרינן בפרקין לעיל (כז, א) דתרי קלי מתרי גברי בהלל ובמגלה ובתקיעה משתמעי, ועל כן מחק הגירסא ותיקן יצא. וליתא, דהתם הוא בשופר וחצוצרות בזמן ששניהם תוקעין או שניהם מריעין, דמגו דחביבא ליה יהיב דעתיה ושמע חד מיניהו, אבל הכא שזה תוקע וזה מריע וזה תוקע אי אפשר לשמוע כלן יחד. ועוד שהרי הוא צריך לשמוע על הסדר תקיעה ותרועה ותקיעה הא לאו הכי לא יצא, והכא הרי שמען כולן בבת אחת, והיינו דקתני בתר הכי תקיעה מזה ותרועה מזה ותקיעה מזה יצא, כלומר זה אחר זה יצא. וגרסינן בירושלמי מגילה בפרק הקורא את המגלה למפרע (ה"ב) ר' יוסי בשם ר' יוחנן אפילו שמען כל היום יצא והוא ששמען על הסדר, אמר ר' יוסי היה זה צריך פשוטה ראשונה וזה פשוטה אחרונה תקיעה אחת מוציאה את שניהם.

הכי קאמר ליה לדידי לא סבירא לי. כלומר, שיהא צריך לפסוק, אלא מניח ידו על פיו וקורא וכדאמר ר' יוחנן בהדיא בפרק מי שמתו (ברכות כד, ב), והלכך אפילו אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק. אלא לדידך דפסקת וקא סברת שהוא צריך לפסוק אם כן הוית גברא דחויא, וגברא דחויא בששהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש, וכדאמרינן בפרק מי שמתו (ברכות כג, א) גבי היו מים שותתים על ברכיו. וקיימא לן כר' יוחנן דתניא כותיה, ובברכות (שם) כתבתי בארוכה בסייעתא דשמיא.

ברכות ותקיעות של ראש השנה ושל יום הכפורים מעכבות זו את זו. פירוש: לא שיהו הברכות מעכבות את התקיעות, או התקיעות מעכבות את הברכות, דהא תניא (לקמן) מצוה בתוקעין יותר מן המברכין וכו' ותנן (לג, ב) מי שברך ואחר כך נתמנה לו שופר תוקע ומריע ותוקע, אלא הברכות מעכבות זו את זו והתקיעות מעכבות זו את זו קאמר, כלומר, שאילו יודע אחת מן הברכות או יודע לתקוע אחת מן התקיעות ואינו בקי בשאר, אינו מברך ואינו תוקע אותן שבקי בהן. ויש מפרשים דלענין סדרן קאמר, שאם הקדים תרועה לתקיעה או זכרונות למלכיות עכב, עד שיאמר על הסדר ויתקע על הסדר.

לדבריך למה ציבור מתפללין. מהכא משמע דר"ג אפילו הבקיאין שישנן בבית הכנסת ויכולין להסדיר את תפלתם קא פטר, דאי לא, לימא להו לא אמרתי אלא בדאנוסין הא לא אנוסי לא.

לדבריכם למה שליח ציבור יורד לפני התיבה וכו'. מהכא משמע דר"ג אפילו בשאר ימות השנה נמי פטר, דהתם נמי שליח ציבור יורד לפני התיבה. ועוד מדא"ר יוחנן הלכה כר"ג בברכות של ראש השנה ושל יום הכפורים, אלמא ר"ג אפילו בשאר ימות של כל השנה קאמר. ותמיהא לי מאי קאמר מפני מה שליח ציבור יורד, והא בעינן תקיעות על סדר הברכות בחבר עיר דוקא ולא ביחיד, ואם כן צריך לירד כדי לשמוע תקיעות על סדר ברכות. ויש לומר דהיא גופיה קא מבעיא ליה, היאך אפשר כיון שכל אחד ואחד מתפלל לעצמו, למה שליח ציבור יורד והיאך תוקעין על סדר הברכות. ועוד יש לומר דנפקא מינה לשאר ימות השנה. ומינה דכיון שבשאר ימות השנה יורד לפני התיבה, אלמא מוציאין את הציבור ידי חובתן, ואם בשאר ימות השנה מוציאין כל שכן בראש השנה וביום הכפורים. כך נראה לי.

אמר להם כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי. דכיון שהוא מוציא את שאינו בקי, הא עבדינן לה לתפלה כשאר ברכות של חובה שאע"פ שיצא מוציא, והלכך לא פלגי' בין בקי לשאינו בקי.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.