ריטב"א/ראש השנה/לד/ב
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות רמב"ן רשב"א ריטב"א חי' הלכות מהרש"א יום תרועה פני יהושע ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ת"ר [תקיעות וכו'] ברכות וכו'. פי' של תענית אם אינו יודע כלן או שאין לו שופר או מקצתן:
תקיעות וברכות של ר"ה וי"ה. פי' ברכה לברכה ותקיעה לתקיעה אבל אין הברכות מעכבות את התקיעות ולא התקיעות את הברכות כדאמרינן לקמן גבי שתי עיירות באחת תוקעין וכו' ואמרינן מ"ש ר"ה וכו' פי' לאו אתקיעות שיילינן דהא איכא טעמא רבה דתקיעות ר"ה וי"ה של יובל מדאוריתא בחשבון ואין פוחתין מהן ותקיעות של תענית הם מדרבנן ואין שיעור למנינם לעכב אלא אברכות קיימינן כי דהני והני דרבנן אמאי מעכבות ומהדרינן כדרבא וכו' כלומר שיש להם סדר לעכב שאין לנו רצוי אלא בשלשתן כדקאמר ובמה בשופר (שיפירושו) שפי' בשופר ממש וברכות שופר כדאמר מעקרא אמרו לפני וכו':
מתני' מי שברך. ברכות של מלכיות וכו' ר"ג וכו'. פירשו הגאונים ז"ל שר"ג ורבנן בכל ברכות דר"ה וי"ה פליגי דלר"ג ש"צ מוציא ידי חובה לכולן אפי' את הבקי ולרבנן אינו מוציא כלל את הבקי ואפי' בר"ה וי"ה והיינו דפסקו כר"ג בברכות דר"ה וי"ה אלמא בכולהו פליגי (ודרבי עקיבא) [ולרבנן] מוציא לעולם את שאינו בקי בצבור מיהת אבל לא ביחיד כדתנן יחיד שלא בירך אין חבירו מברך לו שכל אחד יש לו (לשון) [לשנן] בפיו אבל בצבור חשיב צירוף כאלו הוא מוציא בפיו ומהאי טעמא פטר ר"ג אף בבקי והיינו דקאמר בבריתא בטעמא דידיה כשם שמוציא את שאינו בקי כלומר ע"י צירוף משא"כ ביחיד דעלמא כן יש להוכיח להוציא את הבקי ע"י צירוף שכולם כאיש אחד ורבנן סברי דכיון דידע חייב הוא (לשון) [לשנן] בפיו ולא מהני לי' צירוף מדרבנן והא איפסקא הלכתא כר"ג בברכות של ר"ה וי"ה של יובל משום דאוושא כדאיתא בגמרא ולפי"ז תקנו שיהא שליח צבור מסדר בתפלתו אוחילה לאל מה שאין היחיד אומרו ותקנוהו בתחלת מלכיות לפי שאינו מוציא את הבקי אלא מברכות דמלכיות זכרונות ושופרות בלחוד כדאיתא לקמן ובשאר ימות [השנה] קי"ל כרבנן שאין שליח צבור מוציא את הבקי כלל אלא כשטעה וסיים תפלתו וצריך לחזור שעשאוהו כשאינו בקי ויוצא ע"י שליח צבור כדאיתא בברכות בהדיא והטעם דמדינא כדאי הוא להוציא בצבור אף לבקי כסברת ר"ג אלא דרבנן עבוד חזוק שיהא הבקי משנן בפיו ובשטעה אוקמוה אדיניה ועשאוה כשאינו בקי וכן עיקר:
גמ' טעמא דבירך ואח"כ נתמנה לו שופר וכו'. מפורש בפרקא קמא:
לא אמרו אלא בחבר עיר. פי' בצבור ובמס' מגלה אמרו חבר עיר על חבר הממונה על כל דברי מצוה המוטלין על הצבור והוא מן הלשונות שבתלמוד שענינם מתחלף:
שתי עיירות וכו'. אוקמינא אע"ג דהא דברכות ודאי והא דתקיעות ספק פירוש דהא דתקיעות מוחזקת בשנים שעברו שהיה שם שופר ותוקע אלא שאין ידוע אם יש היום שם והיינו דקתני באחת תוקעין כלומר שהיו תוקעין בזמן שעבר וקמ"ל דספק כזה דאוריתא עדיף מודאי ברכות דרבנן:
תניא אמרו לו וכו'. פי' בין בר"ה בין בשאר ימים:
להסדיר. שתהא שגורה בפיו בעוד שהם מתפללין:
אמר להם וכו'. פירוש כיון שאינו מוציא את הצבור:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |