רשב"א/ראש השנה/כב/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
חידושי הר"ן
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
טורי אבן
מהר"צ חיות
ערוך לנר
רש"ש

שינון הדף בר"ת
חדש על ה(מ)דף


רשב"א TriangleArrow-Left.png ראש השנה TriangleArrow-Left.png כב TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אמר רב חנן בר רבא אמר רב הלכה כר' שמעון. נראה דלאו בפירוש אמרה ליה רב לרב חנן, אלא מכללא מה שאמרה רב חנן קמיה דרב ולא אמר ליה רב ולא מידי הוה אמר לה רב חנן משמיה דרב כאילו אמרה לו רב בהדיא. ותדע לך, דהא כי אקשי ליה רב הונא ר' יוסי ומעשה ואת אמרת הלכה כר' שמעון, אהדר ליה איהו והא זימנין סגיאין אמרת קמיה דרב הלכה כר' שמעון ולא אמר לי ולא מידי, אלמא בהא הוה סמוך רב חנן למימר משמיה דרב.

מתני': אלו הן הפסולים המשחק בקוביא וכו'. הכא פסולין לעדות מדרבנן קתני, וכדאמרינן עלה בגמרא זאת אומרת גזלן דדבריהם כשר לעדות אשה, אלמא מתניתין כולה בגזלן דרבנן היא, אבל פסולין דאורייתא לא איצטריכא ליה דפשיטא.

המשחק בקוביא. למאן דאמר התם בסנהדרין פרק זה בורר (כד, ב) לפי שאינו עוסק בישובו של עולם, פשיטא דלא מיפסיל אלא מדרבנן. ואפילו למאן דאמר התם משום דאסמכתא היא ואסמכתא לא קניא, לאו גזלן דאורייתא הוא כיון דמדעת בעלים קא שקיל.

ומלוי בריבית. יש מי שפירש אפילו ברבית דאורייתא, וטעמא משום דכיון דמדעת בעלים נמי קא שקיל לא משמע ליה דהוי גזלן, וכדאמרינן בריש פרק קמא דבבא מציעא (ה, ב) לא תחמוד לאינשי בלא דמי משמע להו. ואינו מחוור כלל, חדא דהכא כולי עלמא ידעי דרבית מיסר אסיר דאורייתא ואע"ג דשקיל לה מדעת בעלים, ובשלמא למאן דבעי רשע דחמס ניחא, דאפשר לומר דאע"ג דידע דקא עבר אאיסור נשך ותרבית מכל מקום לאו רשע דחמס קרינן ליה כיון דלא משמע ליה מדשקיל מדעת בעלים. אבל אנן לאו רשע דחמס בעינן דהא קיימא לן כאביי (סנהדרין שם) במשומד אוכל נבלות תאבון, וכל דארבעין בכתפיה פסול לעדות והא נמי ארבעין בכתפיה ופסול. אלא מחוורתא דהכא ברבית דרבנן קאמר ואיהו דאיצטריכא ליה, הא ברבית דאורייתא לא איצטריכא ליה דפשיטא, וברבית דאורייתא נמי לא הוה תני זה הכלל כל עדות שהנשים כשרה לה אף הן כשרין לה, דמלוה ברבית דאורייתא לא מכשרינן ליה אפילו לעדות אשה.

ומפריחי יונים. למאן דמפרש התם (סנהדרין כה, א) אי תקדמיה יונך ליוני היינו משחק בקוביא, ולמאן דאמר ארא כל שכן שאין בו אלא משום דרכי שלום בעלמא.

וסוחרי שביעית. בשביעית בזמן הזה דרבנן.

והעבדים. אע"ג דפסולין לעדות דבר תורה כאשה, או משום דאתי מביניא דאשה וגזלן וקטן, כדאיתא בבבא קמא בפרק החובל (פח, א) גמרא ר' יהודה אומר העבדים אין להם בשת, אפילו הכי איצטריך ליה למתני הכא משום דר' שמעון דקא מכשר לעיל אב ובנו וכל הקרובים, סלקא דעתך אמינא דעבדים נמי כיון דלאו בפסול עבירה מפסלי אלא בגזרה דאורייתא כקרובים ליתכשרי לר' שמעון מיהא, קא משמע לן דלכולי עלמא פסולין. וקרובין דמתכשרי הכא לר' שמעון היינו בכשרין לעלמא ומדשרינהו רחמנא, דכתיב (שמות יב, א) וידבר השם אל משה ואל אהרן וגו' החדש הזה לכם וגו' כדאיתא בגמרא, הא בפסולין בעלמא לא מכשרי מדין קרובים דלא דמו כדאמרן. והיינו טעמא נמי דתני הכא עבדים, ולא תנינן להו בהדי אלו הן הפסולים דקתני בפרק זה בורר בסנהדרין (כד, ב).

ותמיה לי, אם כן אמאי לא תני ליה נמי האשה. ויש לומר דכיון דתנא זה הכלל כל עדות שאין האשה כשרה לה אף הן אינן כשרין לה, הא תנא בהדיא דאין אשה כשרה לעדות החדש. וניחא ליה למיתני בכי האי לישנא משום דשמעינן מינה תרתי, חדא הא דכל עדות שאין האשה כשרה לה, ועוד דאין אשה כשרה לעדות החדש, ואלו תנא בהדיא העבדים והנשים הוה צריך עוד למיתני זה הכלל, הלכך ניחא ליה טפי למיתני חדא דאית בה תרתי.

גמרא: אמר רב מנשי זאת אומרת גזל דדבריהם כשר לעדות אשה. ואף על גב דעבדים קתני במתניתין דפסולין מדאורייתא, זה הכלל לא קאי אעבדים אלא אשארא, דאילו עבדים לא איצטריכא ליה הכא לאכשורי לעדות אשה מזה הכלל, דעבדים לעדות אשה בהדיא תננהו ביבמות בפרק האשה בתרא (קכב, א) הוחזקו להיו משיאין עד עד מפי עד (ומפי אשה ואשה) מפי אשה ומפי עבד ומפי שפחה, אלא זה הכלל להנך פסולין בעבירה הוא דאיצטריך דלא תנן. ועבדים דתנינן הכא, משום דר' שמעון מכשיר לעדות החדש אפילו קרובים הוא דאיצטריך כדכתבינן לעיל.

אם אינן מכירין וכו'. בראשונה היו מקבלים וכו'. ירושלמי: אמר ר' יונה הכין צורכא מתני, בראשונה היו מקבלין עדות החדש מכל אדם אם אינן מכירין אותו משלחין עמו אחר להעידו, אמר ר' יוסי אפילו ממתניתין אתיא אם אינן מכירין משלחין עמו אחר להעידו לפי שבראשונה היו מקבלים עדות החדש מכל אדם .


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.