רשב"א/ראש השנה/ה/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד רשב"א ריטב"א חידושי הר"ן חי' הלכות מהרש"א פני יהושע טורי אבן ערוך לנר רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
נאמר כאן נדר ונאמר להלן נדר מה להלן נדבה עמו אף כאן נדבה עמו. וא"ת, היקישא למה לן נדבה בהדיא כתיבה, דכתיב[1] כאשר נדרת לה' אלקיך נדבה, ואמרינן לקמן[2] נדבה כמשמעה. יש לומר דההוא באפרשיה ולא אקרביה דהכין מוקימנא לה לקמן[3], והכא דאמר ולא אפרשיה, ובנדר כעין נדבה קאמר כגון דאמר הרי עלי עולה על מנת שלא אתחייב באחריותה דהכין אוקימנא לה לקמן, ותרוויהו איצטריכי כדאמרינן לקמן, כך נראה לי.
עולות ושלמים. פירש רש"י ז"ל עולת ראיה ושלמי חגיגה שהן חובה עליו. וטעמא דמילתא דאי עולה ושלמים דעלמא שהן באין בנדר או בנדבה מכי תדור נדר נפקי, אי נמי מדכתיב דרוש ידרשנו דמשמע שהוא מחוייב בהן ונדרשין מעמו. ומכל מקום איכא למידק, דעולת ראיה ושלמי חגיגה זימנא קביעא להו דאילו עברה רגל ולא חג אינו חייב באחריותו, והילכך אי אקרביה אקרביה ואי לא אידחי ליה, כדאקשינן לעיל[4] גבי פסח. ויש לומר דנפקא מינה לדאפרשיה ולא אקרביה דקא עבר עליה. ואכתי לא ניחא לי דהא מרבינן לה נמי מקרא דמוצא שפתיך, ואוקימנא לקמן[5] חד דאמר ולא אפרשיה וחד דאפרשיה ולא אקרביה. ויש לומר דההוא בעולת נדבה ושלמי נדבה והא מכאשר נדרת דרשינן להו.
מהא דאמרינן: כגון שהומם בתוך הרגל וחללו על אחר ועבר כל הרגל. שמעינן דכוליה רגל בעינן, וחצי רגל בין בתחלתו בין בסופו אינו כרגל לעבור עליו, ואפילו לדידן דמדר' מאיר נשמע לרבנן. ומיהו לרבנן אם הקדישו בתוך חג המצות בחציו, לכשיגיע חג המצות אחר בחציו עבר עליו דחצאין מצטרפין, וכדמוכח בהדיא לקמן[6] מדתניא רגלים בלא שנה שנה בלא רגלים, ואהדריה בתר שנה בלא רגלים ולא משכחת לה, אלא אליבא דמאן דאמר כסדרן בעי להו, ואם איתא אף לת"ק דבעי שלשה רגלים ואפילו לר' אלעזר ב"ר שמעון דלא בעי אלא חג הסוכות משכחת לה, כגון דאקדשיה באמצע חג הסוכות דכי מטי חצי חג הסוכות שנה איכא רגלים ליכא.
מה מעשר אינו נפסל משנה לחברתה. פירוש: דכתיב[7] מקץ שלש שנים תוציא את כל מעשר תבואתך. ואע"ג דפרשינן לעיל[8] דההוא בדלא אפרשיה, מכל מקום אע"ג דקרא דביעור לא איצטריך אלא לדלא אפרשיה אפילו הכי אפרשיה לא נפיק מכלל, דקרא בכולהו קאמר אלא דלא איצטריך עיקריה אלא משום דלא אפרשיה.
סלקא דעתך אמינא הני מילי בכור דלאו בר הרצאה הוא. וקשיא לי והא בההוא קרא שאר קרבנות נמי כתיבי ביה, דכתיב[9] וכל נדריך אשר תדור ונדבותיך ותרומת ידך, אלמא כולהו איתקש למעשר דגן. ויש לומר דכיון דאשכחן אידך דרשא דבן עזאי[10] דמרבה להו בהדיא ניחא ליה טפי לאקשויי מינה, דאי מיהא דאחריני הוה מצי לדחויי דדילמא לא איתקש אלא בכור דסמיך ליה. כך נראה לי.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |