רשב"א/בבא קמא/נה/ב

רשב"א בבא קמא נה ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ר"ל כאן שנה רבי תרנגול טווסי פסיוני כלאים זה בזה. איכא למידק ממתני מנא לן דהא ממניתין לא שמעינן אלא דכלאים אית בהו אלא דלא להוו מין אחד כי מרבו אהדדי מנא לן תירצו בתוס' דה"ק כאן הודיעך דכלאים שייך בעופות וכיון שכן יש לדעת מדעתנו שאלו המינין חלוקין זה מזה אע"ג דרבי אהדדי וכיוצא בזה יש בתלמוד.

דמרבו אהדדי. פירוש הראב"ד ז"ל שזה מגדל אפרוחים של זה וזה מגדל אפרוחים של זה כאלו הן מין א' דאלו מפני שגדלים זה על זה א"כ כבשים ועזים גדלים אלו עם אלו והן ב' מינין לכלאים.

אמר ר' ירמיה אמר ר"ל המרביע שני מינים שבים לוקה. איכא למידק דהרבעה לא שייך בדגים כדאמרינן בב"ר כל שנאמר ביה למינהו כלאים נוהג בו ופריך והרי דגים נאמר בהן למינהו וכי כלאי הרבעה נוהג בהן היאך יכול להרביעם ומשני דכלאי הנהגה דוקא נוהג בהן אבל הרבעה לא משכחת להו ולפיכך אמרו משמו של ר' יצחק בר' יהודה שהיה גורס כאן המנהיג בשני מינים שבים ובתוס' אמרו שאין צורך למחוק הגירסא דבדגים סתם הוא שאמרו שאין כלאי הרבעה נוהג בהן והתם בב"ר אמרו המרביע מין חית הים לוקה והא דשמעתין לאו בדגים סתם אלא כמין חיה שבים.

אמר רב אחא בר אדא משמיה דעולא אתיא למינהו מיבשה. כיון דכתיב בהו למינהו דכל שנאמר בו למינהו אסור בכלאי הרבעה וכלאים נמי למה להו למילף מבהמתך בהמתך משבת והא בכלהו כתיב למינהו ומכאן בני נח מוזהרין בהרבעה שלא במינו מדכתיב את חוקותי תשמורו חוקים שחקקתי לך כבר תירץ הראב"ד ז"ל ההוא לעשה והכא למלקות וכדאמרינן המרביע שני מינין שבים לוקה והיינו דאצטריך למינהו למינהו מיבשה.

הא דתנן: אחד שור ואחד כל בהמה לתשלומי כפל ולהשבת אבדה. לאו משום דבעינן להו בעלי חיים דאפילו כלים נמי איתנהו בהני אלא משום דכתיב בהו שור וחמור אתא למימר דלאו דוקא נינהו.

בדברות אחרות נאמר בהן טוב. פירוש דכתיב למען ייטב לך והארכת ימים.

מתניתין: או שפרצוה לסטים. אתא לאשמועינן שהלסטים פטורין על היזק הבהמה כל שלא הוציאוה הם כדקתני בסיפא ומסתברא דאדרבה משום צריכותא דסיפא נקט רישא דאתא לאשמועינן דכל שהוציאוהו קיימא ברושתיה אפילו לתשלומי נזק.

גמרא: מאן תנא דמועד סגי ליה בשמירה פחותה. כלומר דמדנקט צאן שמעינן דבהיזק שן ורגל קמיירי דמועדין מתחלתן דקר בצאן לא כתיבה ולפיכך בשמירה פחותה סגי ליה כמועד דקרן דס"ל דכל מועדות אפילו דשן ורגל כמועדות דקרן וכולן בשמירה פחותה סגי להו זה כזה וא"נ משום דושלח את הבערה בתר קרן דשור כתיב ועל אותו דין הנכתב בקרן שבו פתח הכתוב תחלה נאמרו אף אלו מש"ה אמר דמתניתין ר' יהודה תני לה:.

הא כסהו פטור ואע"ג דבעינן כסוי הראוי בין לשוורים בין לגמלים ובמקום דשכיחין עגלות כדי שתהא עגלה מהלכת וטעונה אבנים וכמו שכתבתי למעלה בפרק הפרה מ"מ קרי ליה שמירה פחותה ומיעט בה התורה כל שלא חייב לטמטם וכן פרש"י ז"ל.

עד דעביד כעין ובער. ואע"ג דבריש מכלתין דריש מיניה אזלא ממילא מ"מ מדלא כתיב ובערה ש"מ דאבעלים נמי קאי.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.