רש"ש על המשנה/קינים/ב

רש"ש על המשנה ‏ קינים ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

בהר"ב ד"ה לבין הקריבות וכו'. לפי שהוא סתם ול"נ כו' לפיכך אינו פוסל אלא א' כנגדו. דבריו שלא בדיוק דמשמע דמפרש פסול היינו גוזל הנשאר (והוא נגד מה שאמר ברישא יקח זוג לשני) ופוסל אחד כנגדו היינו במקום שפרח. וסותר א"ע למה שפי' במשנה דלקמן. וכך הל"ל לפיכך אינו פסול אלא הוא או אחר במקום שנתערב וכמש"כ התוס' הביאם התוי"ט בדבור הא': [שם בתוי"ט ד"ה קן סתומה כו' אבל פרידה כו' אינו יכול להקריב אלא כו' ופירש"י ואלו קן כו'. כצ"ל מהגרמ"ש ז"ל]: שם ד"ה או. והנך חטאות דידי' כו'. תימה דאף דלאו דידיה יוכל להקריב לשם מי שהוא וכמש"כ התוי"ט בפרק דלעיל מ"ג בד"ה מחצה. ואפי' אם כולם של אדם אחד צריך להקריב כ"א לשם אותו דבר שהופרש עליו. ועי' בכריתות פ"ו מ"ז ובגמרא שם. ונ"ל דה"ה במחוסרי כפרה דאם הפרישה קן על זיבה לא תוכל להביאו על לידה. ונ"ל ראיה מהא דאיתא שם (ח') דעל ב' לידות או ב' זיבות מביאה קרבן א' ואוכלת בקדשים (שכן אם הפריש על חלב שאכל אמש יוכל מדאורייתא להביאה על חלב שאכל היום כמש"כ התוי"ט שם פ"ו מ"ז לדעת הרמב"ם). משא"כ על לידה ועל זיבה (שכן אם הפריש על חלב והביא על הדם לא כפר) וכ"מ לי מתוס' נזיר שם בד"ה ואלו. אלא דמשמע מדבריהם שם דאפי' מזיבה על זיבה לא כפר וזה שלא כדברי הרמב"ם הנ"ל. אבל אין דבריהם מוכרחים שם דיל"פ דלראובן שאר קינים מיתקן להביא אפי' על כפרה אחרת. ובלא"ה אנכי תמה דטפי ה"ל לפרש כיון דמקריב גוזל הנשאר א"כ הוקבע אותו שפרח אם לחטאת אם לעולה ולא יוכל לעשות מהקינין דעלמא רק כעין אותו שפרח:

ג

וי"א השביעית ל"ה כלום. עי' בהרע"ב ודבריו לקוחים מהמפרש. ולכאורה אין להם ביאור. ולעד"נ דמצד הדין אינו פוסל א' כנגדו אלא בפרח לבין הקריבות אבל לבין המתות. אינו פוסל וכדלקמן מ"ד פרח מן הסתומה למפורשת דכיון דבה ימותו לכן יקח זוג לשני. ולהכי בשאר קינין הואיל דבפריחה פוסל אחד כנגדו מן הדין דהרי פרח לבין הקריבות גזרו גם בחזרה אף שחזר לבין המתות. אבל בשביעית דליכא בה פריחה כלל לכן ל"ג בה:

ה

או שפרח מן האמצע כו'. עתוי"ט שנדחק. ולי עוד קשה מדוע לא בארה המשנה ג"כ דאם פרח מתחלה מן הצדדין לאמצע דג"כ ימותו. ולכן נראה דזהו המכוון במה שאמר או פרח. ור"ל דמתחלה קאמר חזר לאמצע כו' עדיין יש תקנה לאותן שבצדדים אלו יקרבו כו'. ואין הדין שימותו כולן אלא אם חזר אח"כ. וע"ז אמר או שפרח פי' דתחלת הפריחה הי' מהצדדין לאמצע ג"כ ימותו כולן. ומה שאמר מן האמצע לצדדין. חוזר על חזר שאמר תחלה. וכה"ג מצינו בפי"ז דכלים מ"ב מפני שהן מקיימין עי' פי' הרע"ב שם. ענ"ל לפרש או שפרח מן האמצע מתחלה לצד אחד ד"מ לצד אשר שם החטאת ואח"כ פרח משם לצד השני (ולזה יכוון באמרו לצדדין ל"ר) כולן ימותו. צד העולה. מן הדין שמא פרח החטאת. והצד החטאת. אף דמן הדין הי' יכול להקריב ממנה חטאת ימותו מפני גזירת הצד השני וכמו דגזרינן במ"ג. והוא ע"ד פי' הרמב"ם: שם בע"א הולכין אחר הראשון. נ"פ דר"ל אחר הקרב ראשון. אבל אם עדיין לא נקרב רק שהפרישו ראשון. גם ב"ע מודה דהעולה תהיה לנדבה. ולחובתה תביא אחרת ממין החטאת. וכ"מ להדיא מהמפרש דאיירי כשנקרב. והרע"ב שתולה בהפרשה ל"ד:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף