רש"ש על המשנה/מגילה/א

רש"ש על המשנה ‏ מגילה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ב

במשנה ח"ל כו' ברביעי כפרים מקדימין ליוהכ"נ. נ"ל דאם רצו לקרות ביום ג' רשאין מטעם הירושלמי לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין וכן אם חל ביום א' רשאין לקרותה ביום ו' מה"ט: שם ח"ל אחר השבת. ור"ל ביום א' לבד. ובגיטין ס"פ מי שאחזו מסקינן דעד ג' בכלל מיקרי אחר השבת ואולי דהכא ליכא למיטעי וכן בחגיגה פ"ב מ"ד שלא לקיים דה"א עצרת אחר השבת המכוון ג"כ יום א' ובנגעים פ"א מ"ד לאחר השבת ב"פ ר"ל ג"כ יום א' ועמש"כ ביבמות (מ"ח ב') דפלוגתא דתנאי היא אם אחר סמוך או מופלג וגי' הרי"ף כאן ח"ל בא' בשבת וכ"ה בר"ן וברע"ב: שם ברע"ב ד"ה ח"ל בע"ש כו'. מ"מ אין קורין ויבא עמלק אלא בשבת כו' ומפטירין פקדתי וכ"כ הרמב"ם ס"פ בני העיר ותימה שנשמטו דבריהם מהרב"י ואחרונים בסי' תרפ"ח ס"ו ע"ש: בתוי"ט ד"ה ח"ל יום י"ד. שהוא עיקר כו' ומש"ה קתני לה סתמא כו' הר"ן. הר"ן כתב כן לגי' הרי"ף דל"ג י"ד (וכן ברא"ש ובמשנה שבירושלמי ליתא ובירושלמי מוכח להדיא דל"ג ליה ע"ש) אבל התוי"ט ל"ד בהביאו דבריו על גי' דילן וכמו שהעתיק בעצמו: בתוי"ט ד"ה ח"ל בשבת כו'. דוקא בזמן כו' י"ל מדוע לא כתב כן על ח"ל בשני המוקדם ובירושלמי אר"י לית כאן ח"ל בשני ולית כאן ח"ל בשבת כו' ע"ש ולכאורה לית כאן גם או ברביעי דאז יחול הו"ר בשבת ועי' סוכה (מ"ג ב' ותוס' ד"ה לא) מה שהביאו בשם הירושלמי ובשו"ע ריש סי' תכ"ח:

ג

ברע"ב ד"ה באלו אמרו כו' אם חל זמן קריאתה בשבת וברש"י אם חל י"ד בשבת. ועי' בר"ן וברש"י שם והתוי"ט נדחק ומש"כ בשם הרי"ף מהירושלמי ותרומת שקלים נ"פ דר"ל משום דבפרוס הפסח היו תורמין תרומה ראשונה כדתנן ברפ"ג דשקלים והוא בא' בניסן עתוי"ט שם ואם חל בשבת תורמין בע"ש דהא צריך להביא בא' בניסן מתרומה חדשה וכדכתב הר"ן ולכן מה שהוסיף התוי"ט דבא' באדר כו' אין לו ענין בכאן וכן הק"נ אות כ"ב ל"ד ונמשך אחר התוי"ט:

ח

במשנה אין בין ספרים לתו"מ כו' וק"ל האיכא עוד דתו"מ א"נ אלא כסדרן ומצאתי אחר כך בתור"ע שקדמני בזה וי"ל ע"פ מה שהביא בפ"ת סי' רע"ו סק"כ דהשם אפי' בס"ת צריך שיכתבנו כסדרו ולהכי לא פסיקא ליה. עוד נ"ל דגם פרשת סוטה שבס"ת לר"י משום ר"מ (עירובין י"ג) דאין מטילין קנקנתום לדיו בכתיבתה מטעם דמוחקין לה מה"ת ה"ה דא"נ אלא כסדרה דמגילת סוטה פסולה של"כ (סוטה י"ז ב') (וה"נ דהלכה כמותו נגד ר' יעקב דפליג עליה שם דרי"ה הוא מרי דתלמודא טפי מרי"ע וצ"ע דהפוסקים ל"פ כוותיה) אבל לענין לשון תנן בפ' וא"נ דפרשתם נאמרה בכל לשון וה"נ דה"ה כתיבתה אלא שראיתי להרמב"ם בפ"ג מה"ס ה"ח שכתב וכותב עליה בלה"ק והכ"מ לא הראנו מקורו ואולי יצא לו מהא דא"ר שם (י"ז ב') כתבה למפרע פסולה דכתיב כו' כי דכתיבא ושם בר"פ וא"נ תניא ק"ש ככתבה והכוונה ללה"ק ה"נ כוון רבא לאשמעינן ג"כ דבלה"ק נכתבת. שוב ראיתי בירושלמי דמקשה ולמה לינן אמרין כו' שהספרים נכתבין בשני דפין כו' התיב כו' תולין בספרים וא"ת לא בתו"מ ופי' הק"ע משום דה"ל שלא כסדרן וכ"ה בב"י או"ח סי' ל"ב בשם הר"י אכסנד' וכ"כ הש"ך ביו"ד סי' רפ"ח סק"ב ונראה דזה מקשה ג"כ דלמה לא תנינן לה במתני'. ועי' תשובת חתם סופר חא"ח סי' ח':

יא

במשנה שבשילה אוכלין קק"ל ומע"ש בכל הרואה. וכ"ה בפ' בתרא דזבחים. וק"ל מדוע שייר בכורים שנוהגין בשילה דאיתא בספרי פ' תבא והלכת אל המקום כו' זה שילה וב"ע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף