תוספות רבי עקיבא איגר/מגילה/א

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

תוספות רבי עקיבא איגר TriangleArrow-Left.png מגילה TriangleArrow-Left.png א

הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק

רע"ב
תוספות יום טוב
תוספות רבי עקיבא איגר
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
הון עשיר
יש סדר למשנה
רש"ש


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


א[edit]

[אות א] אלא שהכפרים. מוקפים אם הם כפרים דעת תוספות דלא הקילו עליהם להקדים. ודעת הר"ן דרשאים ג"כ להקדים ליום הכניסה אבל לא רצו להקדים קורין בט"ו. ודעת הרמב"ן דאם רצו להקדים קורין בי"ד:

[אות ב] במשנה מקדימין ליום הכניסה. וכשם שהקילו חכמים על הכפרים להקדים כן הקילו עליהם שלא לקרות אלא מגילה של יום או אפשר שקורים אותה בלילה ביחיד ולמחר קורים אותה בעיירות בעשרה, הר"ן:

[אות ג] בהרע"ב ד"ה אלא שהכפרים כו'. שיקראנה להם אחד וכו'. ובתוספות (יבמות דף י"ד ע"א) כתבו בשם הירושלמי דבן עיר א"י להוציא אותם דמקרי אינו מחוייב בדבר וכ"כ הר"ן דא' מהכפר קורא אותה. ואפשר דמ"ש רש"י והרע"ב שיקרא א' מבני העיר היינו שיהא מקרא והם עונים אחריו מלה במלה:

ב[edit]

[אות ד] במשנה חל להיות אחר השבת. דהו"ל י"א וטפי לא משכחת לה דמיום הכניסה ליהכ"נ לא מקדמינן עכ"ל רש"י וקשה לי הא בלא"ה אמרי' לקמן דעשר לא תקנו רבנן אלא דמכח הקושיא דחל בחמישי לדחי ליהכ"נ שלפניו דהו"ל י"א ועלה משנינן דמיהכ"נ ליהכ"נ לא מקדמינן. והו"ל לרש"י לפרש זה מקודם על בבא דחל בחמישי. אבל לענין דלא משכחת טפי מי"א ל"צ לה. וביותר דגם על הרישא דחל בה' ל"צ לה דפירכת הש"ס הנ"ל רק לס"ד דכדי שיספיקו היינו לטובת הכרכים שיהיה שהות להכפרים להספיק מים ומזון להם לזה פרכינן דבחל בה' לקדמו ליהכ"נ בכדי שיהיו פנויים ביום ה'. אבל למסקנא דמפני שמספיקים ממילא ליכא קושיא דמה טיבותא להכפרים בהקדמה דהא ביומו שהוא יום ה' ג"כ יוהכ"נ וכיון דרש"י פירש תחלה שהקילו שלא יצטרכו לבא לעיר והיינו מפני שמספיקים ממילא ליתא לפירכ' הש"ס וצ"ע:

ג[edit]

[אות ה] בהרע"ב ד"ה עשרה. ונזונים משל צבור. והר"ן כ' דא"צ לזה רק כל שמשכימים ומעריבים בזה להיות מצוין בשעת התפלה בבהכ"נ מקרי י' בטלנים:

[אות ו] בתוי"ט ד"ה והקהל. משום בימה. והרמב"ם (סוף הלכות חגיגה) כ' הטעם מפני תקיעת חצוצרות והתחינה שאינן דוחים את שבת. ושניהם איתא בירושלמי הובא בכ"מ שם:

ה[edit]

[אות ז] במשנה אין בין י"ט לשבת. קשה לי למ"ש הב"י (סימן רמ"ו ובהגהת ש"ע (שם) [רמ"ו] ס"ג) בשם שבולי לקט דאין אדם מצוה על שביתת בהמתו בי"ט. וכן הרמב"ן בס' תולדות אדם כ' די"ל דליכא בי"ט איסור שביתת עבדו. הובא בב"י (סי' תקכ"ו) א"כ אמאי לא חשיב במתני' דבין י"ט לשבת שביתת בהמתו ועבדו:

[אות ח] וזה זדונו בכרת. הא לענין תשלומים זה וזה שוים דמתני' רבי נחוניא בן הקנה היא ויה"כ כשבת לענין קלב"מ. גמרא:

ז[edit]

[אות ט] בתי"ט ד"ה פריעה. ובמצורע מוחלט כתיב. דכתיב והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלוי בגופו ולא בימים:

ח[edit]

[אות י] אין בין ספרים. דעת הרמב"ן במלחמות פ"ק בסוגיא דסוכה ישנה דס"ת בעיא עיבוד לשמה ובתפילין ומזוזות לא בעיא עיבוד לשמה והא דלא חשיב לה הכא במתניתין משום דחומרי תפילין ומזוזות קא חשיב אבל לא קולייהו עיי"ש. ובשבת (ד' ע"ט ע"ב) הקשו תוספות דאמאי לא חשיב דס"ת כשר על גויל משא"כ בתפילין ומזוזות. ותירצו דלא הוי מחד טעמא אלא משום שזה דינו בקלף וזה דינו בדוכסוסטוס עיי"ש (ועיין בתוס' מנחות דף ל"ב ע"א ד"ה תפילין) ולי קשה אמאי לא חשיב דבס"ת כשר בכותב שלא כסדרן משא"כ בתפילין ומזוזות דבעי' דוקא כסדרן כדקיי"ל בא"ח (סי' ל"ב) וביו"ד (סי' רפ"ח) וצ"ע. אח"ז מצאתי בתשובת מוהר"ר יוסף קצבי (סי' ב') דהקשה כן מהר"י אפנדרי ומה דרצה לחלק שם דלא חשיב רק דבר הנראית לעין אחר כתיבה מהותו זה נסתר מדברי הרמב"ן הנ"ל:

ט[edit]

[אות יא] בהרע"ב ד"ה פר. ועשה כהוראתו. אבל לא מיירי בפר העלם דבר של צבור דכתיב ביה הכהן המשיח יחטא דהא מרבי' בת"כ דאפילו כהן הדיוט יכול להביאו וכ"ש מרובה בגדים. תוס'. ועי' ביומא (דף נ"ז ע"א) תוס' ד"ה אני ראיתי וכו' דדעת ריב"א דאף פר הבא על כל המצות דשל צבור דוקא הכהן המשיח מקריבו ודעת הר"י שם כדעת תוס' בסוגיין הנ"ל:

[אות יב] בהרע"ב ד"ה כהן המשמש. הראשון קרוי משמש. ואפי' בשעה שמשמש האחר תחתיו בא הפר מכה"ג הקבוע שיחזור לעבודתו. אלא דנקט לכהן שעבר דאפילו בזה ליכא חילוק רק לענין פר יה"כ ועשירית האיפה אבל לשארי דברים שווים. תוס':

[אות יג] הרע"ב ד"ה אלא פר. משמש בשמונה בגדים. ואין הלכה כן דבסוגיא מוקמינן מתני' כר"מ אבל רבי יוסי ס"ל שני אינו לא ככה"ג ולא ככהן הדיוט ככהן הדיוט לא דמעלין בקודש ולא מורידין ככה"ג לא משום איבה. ובפ"ק דיומא פסקינן הלכתא בזה כר"י:


מעבר לתחילת הדף


אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.