רש"ש על המשנה/כלים/יא

רש"ש על המשנה ‏ כלים יא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

תוי"ט ד"ה חזרו. דכלי מתכות הדבר קשה כו' דחרב ה"ה כחלל. נראה כוונתו דכיון דה"ה כחלל חוזרין ומטמאין אדם וכלים לטומאת ז' והזאה (ועי' נזיר (נד ב) בתד"ה ת"ש ובמש"כ שם) בכל ימי משך טומאתן (עי' חגיגה (כג ב) שהראיתי שם פנים שלא יהיה הדין כן) (וברא"ש שם מסיים ע"ד הר"ש הללו ומטמאין באהל). ואולי נשמטו ב"ת האלו מדברי הר"ש ע"י שגגת המעתיק כי שיטתו ג"כ דכלים של מתכות הנוגעים במת מטמאין באהל כדמוכח מדבריו בפי"א דאהלות מ"ח וברפט"ז שם. והוא כעין מה שכתבתי משא"כ שאר כלים אף דגם המה צריכין הזאה ג' וז' כשנגעו במת. מ"מ אין מרבין טומאה לטמא אדם וכלים טומאת ז' רק לטומאת ערב. (וכן אינם מטמאין באהל כדברי הרא"ש). וזהו הכל לשיטת הסוברים דדוקא בכלי מתכות אמרו חרב ה"ה כחלל אשר הר"ש ג"כ אחד מהם ברפ"ק דאהלות. ודברי תור"ע בכאן תמוהים מאד דמשמע בדברו דבשאר כלים אין דין הזאה כלל לשיטה זו. והלא מבואר בכ"מ במשנה וגמ' דכה"כ הנוגעין במת עצמו טעונין הזאה והמקרא צווח והזה על האהל ועל כל הכלים:

ד

ד"ה וכן. כלובן ביצה ולזה נקרא חלמא. בחולין (סד ב) נקרא הפנימי של ביצה דהוא האדום חלמון. והחיצון דהיינו הלבן חלבון: ד"ה הפין. עוד מ"ש בלשון הר"ש לחורו כתוב בערוך לחוץ. ול"נ דט"ס בהר"ש וצ"ל לאחורו:

ה

ד"ה וחכ"א. צ"ע כו'. עי' ספ"ק דנדה בפי' הרע"ב והוא מהגמ' דשם ויתיישב לך:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · מעבר לתחילת הדף