רש"ש על המשנה/כלים/ו

רש"ש על המשנה ‏ כלים ו

א

עי' מפרשים שנדחקו. ולעד"נ בהקדים לחלק בין לשון שפיתה ללשון ישיבה. והוא דשפיתה היינו שכל הקדרה תלויה לאויר בכדי שתהא האש אשר תחתיה לוחכת תחת שוליה ג"כ רק שקצוותיה סמוכות. ונשענות על איזה דבר. וישיבה היינו שכל שטח שוליה ותחתיתה יושב על איזה גשם. ופי' חברן בטיט לא שחברן יחד אלא שחיבר לכל פטפוט קצת טיט בראשו לצד פנימיותם בכדי לשפות קצות שולי הקדרה עליהן (ולפ"ז אתיא סיפא דאחת בטיט כרבנן) ובמסמרין אמר אע"פ שעשה בראשן (כגי' מהר"ם) מקום שתהא הקדרה יושבת פי' שחברן יחד בשטח רחב של טיט עד שאין שם אויר מ"מ טהורה:

שם בתוי"ט ד"ה אחת בטיט פי' הר"ב כו' פי' ור' יהודה היא כו'. ול"נ דאף כחכמים אתיא דע"כ לא מטמאי אלא אם מתחלה עשאן שתים שהעמידן במרחק הראוי להעמיד עליהם הקדרה אבל אם מתחלה עשה ג' אבנים א"כ כל שתים מהן אינן עומדים במרחק הראוי. וכה"ג ע"כ צריך לחלק לקמן פ"ז מ"ה ניטל כו' מטמאין במגע וא"מ באויר כו' עשה שנים זה כנגד זה מטמאין במגע ובאויר ע"ש:

ג

ניטלה הטהורה הוחלטה האמצעית לטומאה. לפי' התוי"ט בד"ה האמצעית שהחצי של האמצעית די לכדי שפיתה אחת צ"ל דמן הצד אפי' העודף טמא. ול"ד להא דאם היתה האמצעית גדולה כו' דהשאר טהור. דהתם העודף הוא באמצע וע"כ צריך אתה לחלק ממנה הקצה הב'. משא"כ בשנוכל להחליטה כולה אז לא מחלקין ממנה כלל. ויש לחלק בדרך אחר אבל זה נ"ל עיקר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף