רש"ש על המשנה/כלאים/ד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


משנה


מפרשי הפרק
שנדפסו על הדף

רע"ב
תוספות יום טוב
תפארת ישראל - יכין
תפארת ישראל - בועז


מפרשי המשנה

פירוש המשנה לרמב"ם
ר"ש
מלאכת שלמה
הון עשיר
רש"ש


דפים מקושרים

רש"ש על המשנהTriangleArrow-Left.png כלאים TriangleArrow-Left.png ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א[עריכה]

היה שם ט"ז אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. מבואר שיוכל לזרוע כל הח' אמות וכ"ה להדיא בפי' הרמב"ם ולשון הט"ז סי' רצ"ו סקי"ד מגומגם בזה שכתב ואח"כ צריך שירחיק ממקום שכלים ד"א האלו כו' ע"ש:

ב[עריכה]

אם אין שם י"ב אמה ל"י זרע לשם. ק"ל מדוע לא יוכל אם יחפוץ לזרוע סמוך לגדר בהרחקת ח"א מהכרם. ואפילו אם הגדר אינו שלו הלא סגי בהרחק ג"ט ממנו כדאיתא בר"פ לא יחפור: בתוי"ט ד"ה מחול הכרם כו' והה"נ אם אינו אלא מצ"א מפורש בירושלמי הביאו בשנ"א:

ג[עריכה]

ברע"ב ד"ה אין זה כו' ואפי' אין שם אלא ששה אמות כו' [כ"ה בר"ש]. ק"ל דהא בקרחת לא פליג וא"כ גם הוא א"ל סברת פחות מד"א חוץ לעה"כ בטיל ליה לגבי הכרם. ול"פ אלא בסברת ד"א דלהדי גדר. וא"כ הכי הל"ל דאפילו אין שם אלא ח"א כו'. וכן לשון א"ז אלא גדר הכרם משמע דעכ"פ חלוק הוא משאר צדדי הכרם ולענין מה. ע"כ לענין ביטול לכרם בבציר מד' אמות. ולדידיה איכא ג'. קרחת. מחול. וגדר. שוב ראיתי בפי' הרא"ש דברים מסכימים לדעתי. ומה שהביא התוי"ט בשם הרמב"ם בחבורו ד"א ומחצה. ע"כ דמיירי היכא דאין לו דין גדר ושם א"ש:

ד[עריכה]

עד עשרה אמות ה"ה כפתח. הן בכאן הוי עשרה כלמטה ועד בכלל לקולא. כמבואר בעירובין בכ"מ דעשר הוה כפתח. והר"ש ל"ד במש"כ בד"ה נפרצו. פחותות מעשרה. וצ"ע בחולין (נ"ה): שם בתורע"א אות ט"ו כדמוכח בשלהי פ"ק דערובין כו' הר"ש. ותמיהני מאד כו' וצלע"ג. ול"נ דהר"ש מפ' דרבא לא בא לומר רק דאתיא נמי כרשב"ג אבל כרבנן ודאי אתיא וכסברת אביי דבכ"ד אמרי' דא"מ חשוב בפחות מד'. סוכה (יו"ד) ושם (י"ד) מ"ס כיון דליתנהו שיעור מקום ל"ג. וכן רבא גופיה אמר ללישנא דסתמא דגמרא בעירובין (כ"ה) בתרי דיני כיון דלא הוי מקום ד' לא חשיב. וכן בר"פ חלון וכן סתמא דמתניתין לעיל פ"ב מ"ח. וכן בתוספתא רפ"ג. ועיין בר"ן סוכה פ"א על הא דאמרי' עושה טפח שוחק. וברש"י סוטה (מ"ד) ד"ה ובה"א. ונכון בס"ד:

ז[עריכה]

גבוה מעשרה טפחים. עתוי"ט שנדחק. ול"נ דהמ"ם איננו פה לשמוש יתרון אלא במקום מן ושיעורו דאם היה הגדר גבוה מן יו"ד ומעלה [ועי' משכ"ת בריש עירובין]:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף