רש"ש על המשנה/בבא בתרא/ב

רש"ש על המשנה ‏ בבא בתרא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ברע"ב ד"ה מערה. מקורה בקירוי כ"כ רש"י. והיא מרובעת כדאיתא בב"ק (נ' ב'): שם ד"ה גפת. פסולת זיתים כו' כ"כ רש"י. בר"פ במה טומנין מבע"ל גפת של זיתים תנן או דשומשמין ע"ש ונקטו הפוסקים שם דאפי' דשומשמין אסור עי' בהגר"א ז"ל באו"ח סי' רנ"ו סקי"א. ולקמן בגמרא (י"ט) מדמן להדדי. וכן בר"פ כירה פי' רש"י דשומשמין: [שם בתוי"ט סד"ה וסד בסיד כו' ובב"י סי' קנ"ה ראיתי כו' נ"ב כבר תפסוה בשו"ת הרש"ך ח"ב סי' קצ"ה ובלח"מ פ"ט מהל' שכנים וכן הדרישה והב"ח סי' הנ"ל: שם בתוי"ט סד"ה מי רגלים שהרי האבנים. [צ"ל הלבנים] עצמן נמוקין והולכין. מהגרמ"ש]:

ב

ברע"ב ד"ה ואם הזיק ואעפ"כ כו' ואין לו מה לשלם כ"כ רש"י. ע' לקמן (ס') בפי' רשב"ם על הא דאין עושין חלל תחת ר"ה שאין רצונם כו' לירד לדין כו' וכה"ג כתבו התוס' לעיל (ס"ד י"ז) אבל הכא מילתא פסיקא דאם ידלק הבית קרוב הדבר שלא יציל מאומה מכל אשר לו וכ"מ מלשונם שכ' ואין לו ולא כ' ולא יהיה לו וע' בסמ"ע סי' קנ"ה: [שם בתוי"ט סד"ה ובכירה כו' וכ"כ בנ"י ובכירה טפח בין מלמעלה בין מלמטה נ"ב והרמ"ה כתב וז"ל ומסתברא מדלגבי עליה תילתא דשיעורא דתנור הוה. גבי בית נמי שיעורא דכירה תילתא דשיעורא דתנור נמי הלכך כו' אא"כ י"ל ע"ג גובה ח' טפחים עכ"ל. וכ"כ הש"מ בשם הרשב"א דאפשר לומר דילפינן מלמטה כלומר דכשם ששיעור שתחת הכירה א' מג' בתנור ממילא שמעינן בשיעור שלמעלה שהוא א' מג' בתנור והוא אמה ושליש עכ"ל: שם בתוי"ט ד"ה ר' שמעון כו' וכתב עליו הרא"ש שלא הוצרך לראי' זו דבלא"ה הלכתא כרבים. נ"ב והרמ"ה כתב וז"ל וליתא לדר"ש חדא דיחיד ורבים הלכה כרבים ועוד דהא אסיקנא לר"ש בש"ס בפ' הבוה"ע ע"ש. מהגרמ"ש]:

ג

במשנה ביין התירו. פירש"י שאין העשן קשה ליין. עיין לעיל (י"ח) תד"ה לא ובמש"כ שם. והרע"ב פתח בעשן וסיים בחום ול"ד:

ד

במשנה מלמעלן. רש"י פי' דהכותל למעלה מהחלונות. ומלמטן היינו שהוא נמוך מהם והרמב"ם פי' איפכא. ולכאורה לפרש"י לא קאי בין כנגדן אדסמיך ליה דכשהכותל נמוך מהחלונות אינו מאפיל וא"צ להרחיק מכנגדן כדאיתא ברמב"ם ושו"ע. אמת דבנ"י משמע דאף כשהכותל נמוך צריך להרחיק מכנגדן שלא יאפיל אבל הוא תמוה וגם האחרונים לא הביאוהו. גם מש"כ בנ"י אם בא כו' ולהעלות בנינו צריך שיהיה ממקום שיעמדו בו רגליו ולמעלה ד"א כו' נ"פ דט"ס הוא וצ"ל תחת ולמעלה ולמטה: [שם בתוי"ט ד"ה לא יסמוך כו' ולפירושו אני תמה דאי מהתם כו' נ"ב כן תמה גם הדרישה סי' קנ"ה אות י"ג ולפניו היתה הגי' במרדכי נ' שנה ועי' בש"ך שם ס"ק ט' ובהגר"א והשט"מ בשם הרשב"א כ' וז"ל ולא גילה עד מתי תקרא חדשה ומתי תקרא ישנה לפי שהכל כדי ראיית ב"ד שבאותו מקום ושבאותה שעה שאין כל המקומות שווים עכ"ל. מהגרמ"ש]:

ו

במשנה נמצא בין ב' שובכות פירש"י בתוך חמשים לשניהן. בגמרא מסיק דמיירי בחוץ לנ' אמה ובשביל של כרמים (ויותר תמוה לכאורה פי' הרע"ב שפירש ג"כ כפרש"י) וכן מש"כ לקמן בגמרא בד"ה וליזיל דקס"ד כו' אחוץ לנ' אמה כו' לכאורה אינו מדוייק דהא למסקנא נמי הכי קאי. אולם התוס' כ' שם דהמ"ל דמיירי תוך נ"א:

ט

במשנה ואין עושין בורסקי אלא למזרח העיר. נ"ל דה"ה לנבלות וקברות ונקיט במאי דסיים ועמ"ש בס"ד בפ"ב דפאה מ"ז ולעיל (י"ח) בתד"ה ואם: שם בתוי"ט סד"ה חוץ ממערבה כו' ועוד דקשיא עליו גמ' דמגילה וכמו שהקשיתי לשאול ע"ד הרמב"ם כו' ואישתמיטתיה פי' הרשב"ם לקמן (צ"ט) ד"ה ארון שעשה משה ע"ש:

י

מרחיקין את המשרה כו'. ופי' הנ"י דהיינו נ' אמה ע"ש. וכ"ע התוי"ט וע' בד"ה ר"י וכו' דעת הרא"ש ודעת הרמב"ם. משמע דר"ל דפליגי עליה. וכ"מ מדבריו שם. ותמוה דהנ"י לא כתב הרחקת נ"א אלא לדעת הת"ק והם כתבו אליבא דהלכתא דקי"ל כר' יוסי ולזה גם הנ"י מודה כמבואר בדבריו ע"ש. רק שחולק על הרמב"ם במה דמצריך להרחיק ג"ט גם בחרדל ולהנ"י א"צ וכ"נ דעת הרא"ש וכ"כ הטור:

יב

בתוי"ט ד"ה אחד גפנים כו' אבל אם נטע גרעין לא כו'. נ"פ דלפי מש"כ הנ"י דכי סליק למגדריה לדקליה מפריח העופות על הגפנים וה"ל גיריה א"כ אפי' נטע גרעין נמי וכ"כ הרב"י שם אליבא דהרא"ש שכ' כעין פי' הנ"י. ומהתוי"ט משמע דל"פ נ"י על התוס' ול"ד: שם בתורע"א אות י"ח כו' דלהרמב"ם לא מהני ד"א בין אילנות לגפנים הוא תמוה ע' בפירושו ובחבורו שם. ואולי ט"ס הוא ונ"ל להראב"ד ע"ש בהה"מ או דצ"ל להרא"ש. גם דברי הרב"י סי' קנ"ה אות ל"ה ד"ה אבל שכ' דהנ"י נסתפק אי ד"א דקאמר בר משתים לבני בבל וד' לבני א"י דה"ל לבני בבל ו' ולבני א"י ח' תמוה דלענין זה מה חילוק בין בבל לא"י וכן איתא בנ"י להדיא דאף בא"י סגי בו':

יג

במשנה קוצץ מלא המרדע ע"ג המחרישה. ובמשנה הסמוכה כדי שיהא גמל עובר ורוכבו. נ"ל דבא לארויי בזה ג"כ שיעור קציצת המשוך ברוחב לשדהו או לר"ה שא"צ לקוצצו עד המיצר או עד סוף רוחב ר"ה כי גב המחרישה מסתמא מופלגת קצת מן המצר וכן רוחב הגמל אינו חופף עצמו באילן. ולכן אמר בניגודו כנגד המשקולת הנופל יותר על שיעור המשך ברוחב כמו בעירובין (נ"ח) ע"ש: [שם בתוס' חדשים משנה י"ג ד"ה ובחבורו שם הוסיף אף על בית השלחין [צ"ל האסלן. מהגרמ"ש]:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

מעבר לתחילת הדף