הון עשיר/בבא בתרא/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

הון עשיר ‏ בבא בתרא ב

א

ואת הסלעים וכו' וסד בסיד. בנוסח המשנה דבבלי ודירושלמי גרסינן בהך סיפא או סד בסיד, וליכא למימר דטעות נפל בספרים שהרי ה"ג בירושלמי בפירקין (ה"א ג:) לא יחפור וכו', כיני מתניתא וסד בסיד, אם סד בסיד כל שהוא אם לא סד בסיד שלשה טפחים, מהדא מרחיקין את הגפת והזבל והמלח והסיד והסלעים מכתל חבירו שלשה טפחים או סד בסיד, ע"כ. ואין ספק דטעות נפל בספרים וצ"ל כיני מתניתא או סד בסיד, שהרי מפרש ואזיל ומוכיח שאו זה או זה דיו, וזה מוכיח אותו מסיפא כדקאמר מהדא וכו', הרי מפורש דאו בפירוש גרסינן בסיפא. ותמהני מהתוספות (דף יז. ד"ה וסד בסיד) שכתבו התי"ט דלא רצה לגרוס אותו.

והא דלא ערבינהו התנא לפי דברי הירושלמי דחולק אבבלי וס"ל דאף ברישא או או קתני, י"ל מן הטעם עצמו שכתב הבבלי (דף יט.) דרישא הוי בהזיקא דמ(מ)[ת]ונא וסיפא בהזיקא דהבלא, ושאין זה הכרח לפרש ברישא וסד אי לאו דאית ליה ראיה מפורשת מברייתא אחרת כמבואר בש"ס דהוי דינא הכי, והירושלמי לא סלה"ו כאותה ברייתא, ואפשר משום דהיא יחידאה דתניא ר' יהודה אומר וכו', וס"ל לירושלמי דתנא דידן פליג עליו, ומה"ט לא הביא הירושלמי לברייתא זו כלל. ומה שהקשו התוספות (יז. שם) דאי גרסינן או בסיפא בפירוש, הוה ליה לתלמודא לפשוט הבעיא דרישא הוי וסד דווקא, מדלא תנן או כמו בסיפא. מלשון הירושלמי מוכח דאין זה הכרח, שהרי אדרבא הם פירשו לרישא דומיא דסיפא באו, משום שכן דרך התנא לפעמים לסתום דבורו ברישא והדר פרושי קמפרש יותר בסיפא, ולסתימתו דרישא היינו יכולים ליתן טעם ולומר דרצה לרמוז לנו אף אם היה האמת כפי הירושלמי דאו או קתני דמ"מ ההיזק השנוי ברישא הוא היזק גדול יותר מדסיפא, והראיה דסתם דבורו והראה לנו לכאורה דתרתי בעינן, באמרו וסד אע"פי שאין כוונתו כך, משא"כ בסיפא דקתני או סד בפירוש. ונפקא מינא לידע חילוק זה להקל או להחמיר בעניינים אחרים הדומים לאלו שאינם מפורשים במשנה, וא"א לומר דלא הוי ההיזק הראשון חמור, שהרי תלמודא דידן פירשוהו בפירוש כפשוטו דהוי לחומרא דתרתי בעינן משא"כ בסיפא:

ג

לא יפתח. דרך מעמידי חנות לפתוח הפתח לר"ה, כדי להראות את מלאכתם וירגילו בני אדם לבא אצלם לקנות, משום הכי קתני לשון פתיחה:

ולא רפת בקר. אינו בכלל חנות, משום הכי נשנה בפני עצמו. ועוד מפני שהוא משונה שלא התירו בו ביין, משא"כ בחנות:

מקול הנכנסים. איכא תרתי לרעותא קול ממש ורבוי הדרך, משא"כ בפטיש ורחים דסיפא שאין שם אלא קול לבד, משום הכי לא מצי (לממש) [למחות], כן נלע"ד. והתי"ט כתב בשם המפרשים דטעמא דפטיש ורחים, הוא משום דלא אתא מחמת אחרים אלא מחמת עצמו:

ד

ומלמטן. כתב התי"ט בשם המגיד (ה' שכנים פ"ז ה"א) ויש מי שכתב, דדוקא כשלא הרחיק את הכתל אלא כדינו, אבל אם הרחיק ריחוק גדול, אם הגביה כותלו ארבע אמות מחלונו של זה כ"ש שיראה שם להדיא, ע"כ. ואני שמעתי ולא אבין מאי כ"ש איכא מחמת הגובה, דבשלמא מחמת הריחוק האמת אתו שיכול להציץ יותר בתוך ביתו מכשהוא קרוב, וזה מבואר במופת:

והוא כי גלוי וידוע שדרך ראית בת עין לדבר הנראה הוא בענין זה, ששני קוים יוצאים מן הבת עין, ומגבילים הדבר הנראה אחד מכאן ואחד מכאן, עד שכל חוש הראות מתפשט בשטח משולש שתושבתו הוא דבר הנראה, וזוית המקביל התושבת הוא הבת עין, ושני זויות התושבת הם שני קצות הדבר הנראה עם השני קוים שמכאן ומכאן כזה נקודת א' היא הבת עין, וקו כב"ל הוא דבר הנראה, וקו אג"כ וקו אח"ל הם השני קוים היוצאים מהבת עין ונוגעים אחד מכאן ואחד מכאן לקו כב"ל שהוא דבר הנראה, ולכן כשתתן מסך כנגד העין בהיותו קרוב אליו מונע חוש הראות מלראות דבר גדול יותר מהמסך, כגון בצורה זו שלפנינו שקו ה"ו הוא מסך מבדיל בין נקודת א' לקו כב"ל. והנה עינינו רואות שקו ה"ו קטון מקו כב"ל, שהרי השני קוים המגבילים הזויות של הבת עין שהוא נקודת א', פוגעים זה בזה בנקודה אחת בבת עין, ומשם מתרחבים והולכים עד הגיעם אל הדבר הנראה אחד מכאן ואחד מכאן, ושם הוא תכלית הרוחב שביניהם באותו מקום שבין הדבר הנראה לעין הרואה. נמצא שכל שהוא מקביל לדבר הנראה ברחוק שוה בין שני הקוים האלו, אף אם הולך מקו לקו כמוהו, כגון קו זה של ה"ו הנה הוא קצר ממנו, שהרי ממנו ולפנים האויר שבין הקוים לעולם מתקצר והולך עד שכלה לנקודה. הרי מבואר שקו ה"ו הקטון מסך מבדיל בין נקודת א' בת עין הרואה, לקו כב"ל הנראה גדול ממנו, מונע חוש הראות מלראותו, שהרי אינו מניח מקום לחוש הראות לעבור תוך המשולש המגביל אותו דבר הנראה, להיותו נוגע בשני הקוים אע"ג דקטן הוא, בהיותו עומד ביניהם במקום הקצר:

' אבל אם יהיה קו זה הקטון עומד מרחוק יותר מן העין, במקום שהמשולש הוא רחב יותר מארכו, עד שלא יוכל ליגע בשני הקוים שמכאן ומכאן, כאשר אתה רואה בצורה שלפניך בקו ז"ח אשר הוא גדול כקו ה"ו, ולהיותו עומד בין שני הקוים במקום רחב יותר מקו ה"ו, מניח מקום פנוי מכאן ומכאן לעבור חוש הראות, ולא ימנע חוש הראות מלראות קו כב"ל הנראה אלא באמצעיתו באורך כל ארכו ומעט יותר כפי ערך רחוק מסך זה הקטון ממנו, לפי ששני קוי חוש הראות המגבילים המסך הקטון הזה העומד באויר המשולש משני קצותיו, מתרחבים הם ממנו ולמטה כדרך המשולש, ונמצא לפי זה שבהגיעם למטה על קו כב"ל הנראה הם רחוקים זה מזה יותר ממה שיהיו רחוקים בהיותם פוגעים משני קצות הקו ז"ח מסך קטון כקו ה"ו, ולכן אותו החלק של קו כב"ל העומד ביניהם ונוגע בשניהם הוא גדול מקו ז"ח, וכל אותו החלק הוא הנסתר מחוש הראות מחמת קו ז"ח, אבל שני קצותיו שהם מכאן ומכאן חוץ לשני הקוים האלה המגבילים המסך הקטן, הם נראים, שאין מסך הקטן עומד כנגדם, ולכסותם יצטרך מסך גדול יותר ההולך מקו לקו באותו מקום הרחב כגון קו ט"י, ופשוט הוא:

ודע כי מה שאנו אומרים שחוש העין מתפשט בדרך משולש, לאו דווקא הוא שיהיה כל המשולש קוים ישרים, שאם יהיה הדבר הנראה דבר עגול או בצורה אחרת כמו כן, יהיה תושבת המשלש הזה כמו כן, שהרי הוא דבר הנראה כזה או כזה כלל העולה, כל דבר הנראה הן קטן הן גדול העומד כנגד הבת עין, הוא תושבת המשולש באיזה צורה שיהיה. אבל הקוים היוצאים מהבת עין לעולם לא ישתנה צורתם כי לעולם יהיו קוים ישרים, שאין חוש הראות מתפשט לא בעגול כזה או בעקום כזה אלא צורה כזו או כזו או כיוצא בה, אינה נעשת אלא משני ראיות או יותר כפי הענין. ואף אם נראה שאדם רואה כלי עשוי כזה או כיוצא בו כלו בבת אחת, לא משום זה נאמר שיהיו קוי הראייה עקומה, כי בראית הכלי רואה האויר שסביבו עד מקום שעינו מגיע שלא יהיה שם מסך מבדיל, ותהיה כל אויר הראיה כמו כן במשולש ובתוכו צורת הכלי זה כזה ואם ירצה לראות צורת כלי זה מבפנים, א"א שיראנו כלו בראיה אחת אם לא שיהיה פיו רחב וירחיקנו מבת עינו קצת עד שיהיה כלו כתושבת לפני קוי הראיה היוצאים מעיניו כזה כי לעולם קוי הראיה ישרים הם, וגם שלא יהיה קערירות הכלי גדול עד שיצא ממשולש הנעשה משני קוי הראיה בהכנסם בפי הכלי אם יתארכו עד הגיעם כנגדו כזה שאם יהיה כן, כל אשר יצא חוצה מקוי הראיה לא יוכל לראות בראיה זו, ואין להאריך יותר בזה השרש כי הרוצה לראות יראה בעינו שהאמת כן הוא. וכל זה שאנו מדברים הוא בעצם קוי הראיה, כי במה שמתפשט מהם אפשר להיות באיזו צורה שיהיה, אבל אינה ראיה עצמית ואין כחה ככח עצם קו הראיה, וכמבואר בספרי משנת חסידים סדר זרעים מסכת אורות הנקודים פ"א:

ועתה נראה איך הוא אמת שהאדם יציץ מן החלונות של חבירו יותר בהיותו רחוק מבהיותו קרוב, ונביט בצורה זו שלפנינו וזו היא הא' היא הבית, ב' הוא קרקעית הבית, ושם בקרקעיתו בנקודת צ' עומד עליו כותל הבית שבו החלון שגבהו מג' ועד ד', וכנגדו עומד הכתל ה' וגבהו עד ק', ועליו עומדים שני אנשים בשני קצות עביו, אחד בסמוך לבית והוא ז', ואחר בקצה הרחוק והוא ו' ובבת עינו של זה הוא בנקודת ח'. ושל האחר הקרוב אל הבית הוא כמו כן באותו הגובה אלא שהוא קרוב אל הבית יותר ממנו והוא בנקודת ט', ויהיו שני קוי הראיה שלו הנכנסים דרך החלון אחת בראשו ואחת בתחתיתו, כי יותר מזה א"א להם להתרחב כדי להכנס בתוך הבית, כי הכותל שלמעלה ושלמטה מן החלון מעכבן, וקו הראיה העליון שלו הוא רשום באותיות טלגע"ש, והתחתון (ש)[ט]מפ"ד[ת]. ושני קוי הראיה של העומד רחוק ממנו בנקודת ח', הם העליון חיג"נר, והתחתון חכז"סת:

והנך רואה בעיניך איך תושבת המשולש הנעשה מקוי הראיה של העומד בנקודת ח' הרחוקה מהבית, תופס כל קרקעית הבית חוץ ממה שיש בארץ מצ' ועד ת' שהוא דבר מועט, כי בת' מתחיל תושבתו והולך עד נקודת ך' סוף הקרקעית. ותושבת המשולש הנעשה מקוי הראיה של העומד בנקודת ט' הקרובה אל הבית יותר מנקודת ח', אינה תופסת בקרקעית הבית כי אם מצ' ועד ב', שהוא פחות מהתושבת האחרת שכמעט היתה תופסת כל הבית בתחתיתו. הרי מבואר לך בחוש הראות איך הראיה הבאה מרחוק מקום, מתפשטת בתוך הבית יותר מהבאה בקרוב:

' וכאשר ראינו אותו בעין הראות, כך נראה אותו בעין השכל בחכמת המכאניקה והחשבון שאין לה הונאה כחוש הראות, ובא חשבון והסתכל בצורה הזאת העשויה במדה הראויה לה במדות הגיאוגרפיאה, וזו היא:

והנה קרקעית הבית הוא חמשה אמות, והאויר שבינו לכתל אמה אחת, ועובי הכתל ארבע אמות, וגובה הכתל שלשה אמות, וגובה האדם העומד עליו עד בבת עינו שלשה אמות, וגובה הבית ששה אמות - כותל הבית עד החלון מלמטה אמה אחת, גובה החלון שני אמות, וגובה הכותל שעל החלון עד תקרת הבית שלשה אמות. וכל האמות האלו הם רשומים באותיות מרובעות כאשר אתה רואה בעיניך, וכבר ידעת שאין קוי הראיה מתפשטים כי אם ביושר, ואם יבדיל מסך ביניהם אינם מתפשטים בעקום לראות מה שאחר המסך כמו שרשמתי לעיל:

והלא כבר ידענו שמהבת עין העומדת על הכתל בקצה הרחוק מן הבית עד הארץ, יש שם ששה אמות. ומתכלית עובי הכתל הזה למטה עד סוף קרקעית הבית, יש שם עשרה אמות. והנה הקו העליון היוצא מהבת עין הרחוק נכנס בבית דרך החלון ונוגע בעובי המשקוף מידי עברו, כי משם ולמעלה הכתל מעכבו מלהכנס. והנה כתל זה שבו החלון הוא רחוק מסוף עובי הכתל שעליו עומד הבת עין הזה הרחוק ה' אמות, נמצא שזה הקו בגובה שלשה אמות יורד ומתרחק ממקום שיצא ברוחב חמשה אמות, נמצא שמתרחק ממקומו בכל גובה אמה, אמה ושני שלישים. ולפיכך בהכנסו בתוך הבית דרך החלון עד הגיעו אל קרקעית הבית שיש שם שלשה אמות, יתרחק מהכתל שבו החלון חמשה אמות ויגיע עד סוף קרקעית הבית, כי זה הוא ערכו לפי ערך תחילת רחוקו מקו היושר בתחילת התפשטותו:

' ועל דרך זה צא וחשוב כניסת הקו האחר הנוגע בעובי אסקופת החלון בהכנסו בתוך הבית, ותמצא שבהגיעו לקרקעית הבית יהיה רחוק מהכתל שבו החלון אמה אחד, נמצא שזה הרואה מרחוק מגביל בין שני קוי הראיה שלו ארבע אמות מקרקע הבית, משא"כ הרואה מקרוב שאינו מגביל בין שני קוי הראיה שלו מקרקע הבית כי אם ארבעה חומשי אמה, צא וחשוב על הדרך שחשבת בקוי הראיה של הרחוק ותמצא כי כן הוא דווקא:

' ולא בלבד דבקרקעיתו רואה הרחוק יותר מן הקרוב, אלא אפילו כל ראיתו בתוך הבית היא יתרה ממנו, כי אויר חלק המשולש הנעשה מקוי הרא(ו)יה שלו, עודף על האויר של חלק המשולש הנעשה מקוי הראיה של הקרוב בתוך הבית, וזה נראה אותו במופת חותך על פי חכמת ההנדסה:

והוא כי קו א"ב מכתל הבית שהוא ג' אמות, עומד על קו א"ג שהוא ה' אמות בזוית נצב, וקו עליון של ראית הרחוק מהחלון ולפנים שהוא קו ב"ג הוא מיתרם. נמצא שאויר משלש זה הוא חצי מרובע שארכו ה' ורחבו ג' ששטחו שבעה אמות וחצי, וכשתוציא מאויר זה חצי מרובע של אמה על אמה, כי כן קו התחתון של ראית הרחוק מהחלון ולפנים שהוא קו ד"ה, הוא מיתר משלש נצב הזוית, הנעשה מהכתל שתחת החלון שהוא אמה והוא קו ד"א, וקרקעית הבית שהוא גם כן אמה והוא קו א"ה שיהיה שטח משולש זה שהוא חצי מרובע של אמה על אמה חצי אמה ישאר מה שבתוך המשלש הגדול הנעשה מהרחוק בתוך הבית שבעה אמות, כי החצי הנותר שאמרנו יוצא חוצה ממשולש קוי הראיה שלו שבתוך הבית:

וכי תחשוב על דרך זה אויר חלק המשלש שבתוך הבית הנעשה מהקרוב, תמצא אוירו חצי מרובע של אמה על שלש שהוא אמה וחצי, וכאשר תוציא ממנו מה שחוצה לו שהוא חצי מרובע שלש אמה על חומש אמה, ישאר מה שבתוכו אמה וארבע עשיריות אמה, דוק ותשכח כי כן הוא. הרי מבואר שהרחוק רואה בתוך הבית יותר מהקרוב, בהיותם עומדים במקום גבוה שוה לשניהם:

' אבל אמת הוא, שאותו העומד מרחוק אינו רואה בבירור הדבר הנראה כמו שרואה אותה העומד על עמדו יותר קרוב ממנו, מפני שניצוץ הראות של העומד מרחוק מתפשט יותר מהעומד בקרוב, שניצוץ ראותו עומד במקום צר וכחו גדול, משא"כ ניצוץ הראות של העומד מרחוק שתש כחו מפני רוב התפשטותו:

' אבל בהיותם עומדים במקום יותר גבוה אין ספק שיתמעט ראותם, שאם נניח דרך משל שיהיו עומדים שבעה אמות גבוהים מן הארץ במקום היותם ששה, נמצא שהרחוק במקום ארבע אמות אינו רואה בקרקעית הבית כי אם שלשה אמות פחות אחד מי"ב באמה, והקרוב לא יראה בקרקעית הבית כי אם חצי אמה ואחד מי"ב באמה, וכאשר תעמוד לחשבון בדרך הנ"ל תראה בפירוש שהאמת אתי, ולכן קשה על הרב המגיד שכתב להפך:

ה

מרחיקין את השובך מן העיר חמשים אמה. לפי מה שכתב התי"ט בשם התוספות (כג. ד"ה מרחיקין) נראה דבעיר דשייך בו דין מגרש והוא בא"י קאי, ואי הכי הוא ליכא לאוקמי אלא בשובך העשויה במחילה כמ"ש בסוף ערכין ע"ש כי הארכתי, וגם הוכחתי דבכל עיירות איירינן, והכי מסתבר מדלא הקשו בש"ס ותיפוק ליה משום דאין עושין מגרש עיר, ולישנ[י](ו) הב"ע בשובך העשוי במחילה:

ו

שניהם יחלוקו. להוציא המוצא, תנא שניהם:

ז

ובחרוב ובשקמה. בלשון זה קתני ליה בכולי מכלתין, ומן הראוי היה לשנות והחרוב והשקמה, אלא מפני שאף אלו הם נכללים בתיבת האילן הנזכרת ברישא, שאף אלו אילן הם ואינם מלתא אחריתי, קתני הכי. ופירושו הכי הוא, מרחיקין האילן מן העיר וכו', וכאשר איירינן בחרוב ובשקמה כלומר ובהיותו אילן זה חרוב ושקמה וכו', והכי יש לפרש כל כה"ג:

ספק זה קדם ספק זה קדם. מדלא קתני סתם ספק איזה קדם, אלא פירש ספק זה קדם ספק זה קדם, נראה דקמ"לן דדוקא כשהספק שקול אז קוצץ מיד, אבל אם הספק קרוב לודאי שהאילן קדם, אין מחייבין אותו לקוץ מיד, אלא נותנים לו זמן לברר הדבר קודם שיקצצנו:

ט

חוץ ממערבה. התי"ט האריך כאן על מקום הארון, ואני הארכתי בספרי מעשה חושב שחברתי על מלאכת המשכן ע"ש בפירוש פיסקא ז' בפרק ח':

יא

ספק זה קדם וספק זה קדם. הכא נמי יש לדקדק כמו במשנה ז' ולומר דאם הספק קרוב לודאי שהבור קדם הואיל ונותן דמים יקוץ:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.