רש"ש/תענית/כז/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא מר סבר עיקר שירה בפה כו'. עפרש"י ומשמע מיהא דלכ"ע השיר מעכב הקרבן והוא כר"מ בערכין (יא) ובזה מיושב פרש"י בע"ז (מז) ממה שהעירותי עליו שם:
שם ואומר בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר. המקרא הזה (דה"א כד ו) נלאו המפרשים לפרשו. ועי' בבא"ח[1] שאמר בזה[2] דבר חכמה. אך עדיין לא פלטינן מקושיא, דמכל מקום הוה עוול לאיתמר והוא כשיצא גורל אחד לאלעזר וא' לאיתמר הגם שנשארו בקלפי ט"ו פתקין לזה כמו לזה הרי השני מאותו בית אב לאיתמר שיצא כבר הוא כמו שאינו כיון דאף אם יצא לא יהא נחשב למאומה. וכן כשיצאו עוד א' לאלעזר וא' לאיתמר יהיה השני לו כמו שאינו ולא נשאר לו רק י"ב שיוכלו לזכות. ולאלעזר י"ד וכן ביתר היוצאים. ולשיטתו ה"ל לתקן כן שיכתבו ט"ז פתקין לאיתמר בלא שם בית אב שלו אלא איתמר סתם והשמונה הראשונים שיצאו מאתם יזכו כסדר צאתם ואח"כ יפילו הח' בתי אב שלו ביניהם לבדם גורל. ולזה יש לכוין המקרא בית אב אחד אחוז לאלעזר ר"ל דלאלעזר היה אחוז שם הבית אב שלו. ואחוז אחוז לאיתמר רצה לומר דלאיתמר לא היה אחוז שם הבית אב שלו אלא איתמר סתם וזהו הוראת הכפל דפי' בכל פעם לא היה נאחז רק איתמר סתם. אבל באמת נראה דאין עול כלל לאיתמר אף את"ל כפשוטו שלא היה לאיתמר רק ח' פתקין לפי ההלכה שבידינו כל קבוע כמחצה על מחצה דמי:
שם ת"ר ד' משמרות עלו מן הגולה כו'. עי' רש"א בח"א שהקשה הא מצינו בסוף סוכה בלגה וישבב. ול"נ ליישב דלאחר שחלקו אותן ד' לכ"ד קראו להן שמות כשמות הראשונים. וכהאי גוונא מצינו רפ"ה דשקלים גבי ממונים שהיו במקדש לפי' הרע"ב בשם רבותיו. ועי' בערכין (יג) בתד"ה משמרתו שהקשו כעין קושיית הרש"א ותירוצם השני שם הוא כעין תירוצי. אך לפ"ז יקשה לכאורה מאי מדייק הש"ס שם מזה דמשמרתו של יהויריב לא היה בבית שני. וי"ל לפי שתחלת הברייתא דשם הוא מגלגלין חובה ליום חייב כו'. משמע דר"ל דגם חוב המשמרה גרם לזה שיחרב הבית בשבתה בראשונה ובשניה לכן דייק שפיר דהא אף שנקראה בשם יהויריב מ"מ אנשיה היו אחרים ובזה נעזרתי קצת מהגבורת ארי:
רש"י ד"ה עיקר שירה בכלי. אבוב וכן בפ' החליל. אבוב היינו חליל כדאיתא בערכין (י ב) ועמש"כ בסוכה (נ ב):
רש"י ד"ה וימצאו בני אלעזר כו'. צריך להגיה לשון הפסוקים בדבריו כדאיתא בגמרא:
תד"ה אי מה. כיון דילפינן גז"ש. ל"ד דאינו אלא היקש:
בא"ד. מדקא חזינן כו' ממשרת לבע"מ. כצ"ל:
תד"ה מ"ס. ולכך הכל כשרים כו' לומר שירה. ע"כ כוונתם על שיר דכלים. דשיר הפה דהוא עיקר וודאי אינו אלא בלוים כדמוכח מקראי דמייתי הגמרא בערכין (יא):
- ↑ הם 'באורים חדשים' (נדפסו בסוף ספר דברי הימים עם פירש"י ותרגום אשכנזי ובאור, מתורגם ומבואר מאת הרב החכם מו"ה יוסף ווייסע אב"ד בק"ק פרוסניץ... נדפס מחדש בתוספת באורים חדשים וגם ישנים על ידנו אברהם דובער הכהן לעבענזאהן ויצחק אייזיק בן-יעקב, ווילנא, בדפוס ר' יוסף ראובן ב"ר מנחם מן ראם, שנת תרי"א לפ"ק, עמ' רפב). ולפי שמחברי הביאורים חדשים (ובפרט אד"ם הכהן) נודעו בקלון ה'השכלה', לא יבא חיבורם בין כתלי בית המדרש, והעתקנו פה הנצרך להבנת דברי רבנו. ועל עיקר ביאורם כבר עמדו רבנו כאן, והגאון בעל נחלת דוד (הובא בהערה להלן) לדחותו בקושיות. אלו דברי הבאורים חדשים:
ויכתבם וגו' ואחוז אחוז לאיתמר. בבאור כתוב זה הקשה מאד הניחו לי כל המפר[שים] וכל ג[דולי] המבארים מקום רחב ידים להתגדר בו. כי מלבד אשר כפל מלת אחוז עודנו קשה. וגם מה שהוכפל באיתמר ולא באלעזר. הנה עוד לא חשו כלם לבאר מה זה כתב שמעיה הסופר ומה יספר לנו הכתוב פה בכתיבתו זאת. וגם למה לא נזכרה כתיבה זו גם בכל גורל אשר בכל סה"ק. ולא בכל גורל של שארי המשמרות אשר בספר זה כמו בכתוב ל"ו פרשה זו וגם כ"ה ח' וכ"ו י"ג עי"ש. אבל האמת הוא כי אחר שכבר חלק אותם דוד עוד לפני הגורל שיהיה לאלעזר ט"ז בתי אבות ולאיתמר רק שמונה בתי אבות כמ"ש פה. והוא רק יען שמצא כי רבו עתה בני אלעזר כפלים על בני איתמר. וגם יען כי רצה עתה שיהיו המשמרות בכהונה כ"ד וכמו שחלק משמרות המשוררים והשוערים ג"כ לכ"ד כלהלן. הנה א"כ לא בא עתה הגורל פה כ"א להכריע ביניהם בענין הקדימה שהוא מי שיקדם בהם לזולתו בסדר עבודתם במקדש. והנה אם נאמר כדעת המפרשים וכפי הנדמה ג"כ כי היה מעשה הגורל גם פה כדרכו בכל מקום והוא שהוטלו פה לקלפי גורלות כפי מה שהיה מספר בתי האבות עתה שהוא ט"ז גורלות לאלעזר וח' גורלות לאיתמר אזי לא היה מעשה גורל כזה צודק פה. והוא יען כי כבר שרתו ב' המשפחות האלה בכהונה גם לפני זה שזהו מה שבא גם הכתוב פה להעיד ע"ז במ"ש ויכהנו אלעזר ואיתמר. והנה אז היו שוין זו לזו במספר בתי האבות שגם זה הוא מה שבא הכתוב להודיענו פה במ"ש וימצאו בני אלעזר רבים וגו' להגיד כי עתה זה נמצאו רבים ונחלקו ע"כ לט"ז בתי אבות אבל קודם לכן היו שתיהן שוין במספר בתי האבות וכמ"ש גם חז"ל שמימי שמואל היו שתיהן שוין שמונה ושמונה ועי' רש"י. וא"כ אחר שכבר זכתה פה כל משפחה בעבודת משמרות גם לפני זה. ואחר שכל קדימת אחד מבתי האבות בסדר המשמרות הוא זכות הכבוד גם למשפחתו. הנה על כן אם גם כי עשה דוד מעשה לכפול מספר בתי אבות אלעזר על בתי אבות איתמר, לא עשה זאת כ"א לאשר רצה עתה לעשות כ"ד משמרות ובני אלעזר היו הרבים, אבל עכ"ז היה ירא מאד לגרוע עתה ע"י מעשהו זה גם זכות איתמר כל מאומה מזכות אלעזר בענין הקדימה אשר יכריע הגורל פה. וע"כ היה כל חפצו שיהיה גם כח ב' המשפחות באפשרות הזכיה בגורל זה שוה זה לזה כמו שהיו שוין אלה לאלה גם קודם לכן. ושיהיה הגורל נערך באופן שיהיה נשמר מאד גם שיווי זכות הקדימה שבין ב' המשפחות זע"ז. ועתה אם היה מטיל לתוך הקלפי את הגורלות כפי שהוא מספר הבתי אבות עתה, והיה לאלעזר ט"ז גורלות שהוא מספר כפול על גורלות איתמר שהם היו גם עתה רק שמונה, הנה היה נותן בזה מתחלה ובידים לבני אלעזר גם כח כפול לצאת קודם לבני איתמר, וזה בהוצאה ראשונה שאז הוא הערך ביניהם כמו ב' אל א', ובהוצאות שאחריה היה ג"כ גדול כח אלעזר לצאת בגורל תחלה כפי מה שהיו אז גורלותיו בתוך הקלפי רבות משל איתמר וגורל כזה לא היה צודק כ"א בבחינת קדימת כל בית אב יחידי זע"ז מצד עצמו (והבן), אבל לא בבחינת קדימת בני ב' המשפחות זע"ז מצד משפחתם. וזה מה שישלים הכתוב דברו (אחר שהקדים את כל האמור פה למעלה) ויאמר: ויחלקום בגורלות אלה עם אלה שלא יובן זה כ"א על ב' המשפחות ורצונו בזה שע"כ בא דוד לחלק אותם בגורל כזה שיהיה נערך באופן שיהיו אלה כמו אלה פי' שלא יהי' עפ"י הערכת מעשה הגורל כל יתרון למשפחה אחת על רעותה כי אם אמנם שהגורל מה' כל משפטו עכ"ז עלינו להעריכו תחלה בידנו כפי משפט השכל והצדק. ויוסיף ויאמר עוד כי היו שרי קדש וגו' מבני אלעזר ובבני איתמר ורצונו שגם מצד מעלת וחשיבות עצמן לא היה פה לבני אלעזר כל יתרון להגדיל לפי"ז גם זכותם בקדימה על בני איתמר (ובני אלעזר שיצאו משעורם הקודם והתרבו אמר בהם ומבני, ובני איתמר שנשארו בשעורם הקודם אמר בהם ובבני) אח"ז יבוא הכתוב לספר איך ששמעי' הסופר הפליא עצה להמציא ולהעריך גורל כזה אשר בענין הקדימה לא יהיה לאלעזר בתוך הקלפי כל יתרון כח על איתמר, אף שבמספר המשמרות יוציא הגורל לאלעזר ט"ז ולאיתמר רק ח'. והוא מה שיאמר פה ויכתבם שמעי' וגו' ופירושו שחרץ לכתוב אחוז אחד (ולא שנים כמו באיתמר — ואחוז פירושו בלשון חז"ל הפתקא שמטילין לקלפי לכל אחד ועי' באור) לאלעזר שכתב לאלעזר רק אחוז אחד לכל בית אב כמשפט כל גורל. ואחוז אחוז לאיתמר פי' שלכל בית אב לאיתמר כתב ב' גורלות שוין זה לזה שעל כל אחד מב' הגורלות היה כתוב שם בית האב ההוא בעצמו. ולפי"ז הנה היו גם לאיתמר ט"ז גורלות בתוך הקלפי כמו לאלעזר ובזה היה פה כל מעשה הגורל צודק כלו. כי בכח הקדימה הלא היה גם איתמר שוה עתה לאלעזר במה שמספר גורלותיו עתה הוא ט"ז כמו של אלעזר. ובמספר המשמרות לא זכו בני איתמר כ"א בשמונה כפי שהוא מספרם באמת. כי כל בית אב לאיתמר שכבר יצא גורלו האחד אזי אם יצא אח"ז גם גורלו השני לא נחשב אז עוד לכל מאומה וכמובן. אחר שכבר זכה במקומו הקודם בסדר המשמרות עפ"י גורלו הראשון. וכן אם נשארו אחוזי איתמר השניות בתוך הקלפי אחר שיצאו כבר כל הכ"ד משמרות לא הוציאום עוד ונשלם מעשה הגורל אז. ולפי"ז לא היה כל פעולת האחוז השני כ"א להשוות כח כל בית אב לאיתמר לכל בית אב לאלעזר. ותשוב ותראה חכמת כותב הספר כי לא אמר ושני אחוזים לאיתמר כי אז היה משמעו שהיה לו גם משפט שני בתי אבות באמת וב' הגורלות זכו לו גם לשרת ב' פעמים בסדר הקפת המשמרות והיו לכ"ד המשמרות ל"ב זמני העבודה בהקפה אחת. וע"כ אמר ואחוז אחוז שמשמעו שהיה אחוז כפול ועכ"ז איננו כ"א אחוז אחד כי גם בשניהם לא זכה כ"א במשמר אחד כאלו גם היו רק אחוז אחד כי בזכיה לא היה בהם כל כח שניות כי לא זכה כ"א האחד בשניהם. והנה לא כן היה בגורל המשוררים להלן כי אם גם שם לא היה לכל המשפחות מספר שוה בבתי האבות כי היו לאסף ד' ולידותון ו' ולהימן י"ד עכ"ז לא נזכר שם תחבולה זו יען כי שם נעשו המשמרות עתה מחדש וא"כ גם כח כאו"א בזכות הקדימה הוא רק מצד עצמותו לבד. ולא בא אליה גם מצד ומכח משפחתו. ע"כ. - ↑ עי' מה שהאריך בביאור מקרא זה בנחלת דוד (ח"ב דרוש י"ג), ואף הוא מביא בתחילת דבריו: וזה מקרוב פירשוהו במאספים חדשים (דברי רד"ט נדפסו מקודם בגליון הראשון והיחיד של 'פליטת סופרים', וילנה תרכ"ג, מדור שפה לנאמנים עמ' ג', ושם מודפס במקום 'במאספים חדשים' - בביאורים חדשים) דלבני איתמר אף שלא היו רק ח' בתי אבות. עכ"ז בהטלת הפיתקין לקלפי נתנו לכל משמר מהם שני פתקין בכדי שיהיו הפתקין המונחים בקלפי שווים במספרם לאלעזר ולאיתמר. כי בזולת זה אם היו פתקי בני אלעזר מרובים בכפלים על בני איתמר בלי ספק שהיו עולים ראשונה ביד המעלה גורלות מקלפי לריבוים. ונמצא שיהיה לבני אלעזר עור יתרון גדול על בני איתמר במעלות הקדימה (אשר גם זה הוא ענין גדול) והמה לא ראו לתת להם יתרון מעלה גם בזה לבעבור כי באיכות היו שווים כאשר הקדים הכתוב להשוותם באיכות ככתוב כי היו שרי קודש ושרי אלפים מבני אלעזר ומבני איתמר ולזאת התחכמו ליתן לכל משמר ומשמר מבני איתמר ב' פיתקין בכדי שישתוו במספרם לבני אלעזר ושוב לא יעלו בני אלעזר ראשונה ביד המעלה יותר מבני איתמר וזהו אמרו בית אב אחד אחוז לאלעזר ואחוז אחוז לאיתמר. עכ"ד. אמנם גם בדבריהם לא מצאתי מנוח כי עדיין לא כוונו אל מטרת האמת. האחד שהוא סותר לגמרי לש"ס דילן במסכת תענית שכתבנו לעיל, אשר לדבריהם אינו מובן כלל. ב' ועוד דאכתי לא תקנה החששא לגמרי מאחר דפתקי איתמר כפולים היו ונפסלו ביציאתם שנית ופתקי אלעזר כולם כשרים בעלותם. וא"כ סוף סוף פתקי אלעזר מרובים משל איתמר. ולא פלטנו לגמרי מחששא דיתרון הקדימה. ג' ועוד דלישנא דאחוז אין הוראתו הפשוטה מורה על ההנחה בקלפי רק על העלותו ממנה ככתוב אחד אחוז מן החמישים, שהכוונה שהוא מורם מן החמישים (עיין בירושלמי פ"ד דתרומות). ד' ועוד בגוף הענין הדבר זר מאוד לעשות קלפי כזאת ליתן לא' ב' פיתקין ומעולם לא שמענו כזאת. ע"כ קושיותיו על 'דבר חכמה' זה, וחלק מקושיותיו כקושיות רבנו כאן (ועי' במאמרו של ר' יצחק רפאל בספר 'ארשת' ח"א משנת תשמ"א על 'פליטת סופרים' ושם מובאת הסכמת הרש"ש למאסף זה, הגהות הרש"ש נדפסו לראשונה עם הדפסת מהדורת תרי"ח-תרכ"ו של ש"ס וילנא וכנראה עדיין לא עמדו דברי הנחלת דוד לנגד עיניו).
ולכן האריך הנחל"ד לבאר באופן אחר "עפ"י עומק פשוטו באופן שיהיו דברי חז"ל קיימים" שהיו שתי קלפיות נפרדות לבני אלעזר ולבני איתמר וגם לא הניחו פתקים אלא לפי שמונה בתי אב ולא לפי החלוקה לששה עשר, עיי"ש נועם אריכות דבריו. ועי' ג"כ על פי דבריו בתשובת מהרי"ד (חושן משפט סי' מ). וראו ביאור נוסף למקרא זה מדברי רבי אליהו גולדברג אב"ד אשכנזים בבוברויסק בס' ארשת (א, תשמ"א) עמ' 385–386, הובאו במראי מקומות לדברי הימים שם.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |