רש"ש/שבת/קכא/ב

רש"ש שבת קכא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא זבוב שבמצרים וצרעה שבנינוה (היא הבירה שבאשור). ובזה יתפרש יפה קרא (דישעיה ו) ישרוק ה' לזבוב אשר בקצה יאורי מצרים ולדבורה אשר בארץ אשור כי צרעה מין דבורה היא ועושה דבש כמוה (מכשירין פ"ו מ"ד):

שם ועקרב שבחדייב ונחש שבא"י כו'. הן לשיטת רש"י ברצין אחריו כל המזיקין (ההורגין) בחזקת סכנה ובאין רצין אחריו אף בחמשה המנויין כאן אין סכנה ולשיטת התוס' אף ברצין אחריו אין חשש סכנה רק בה' מינים הללו ולפ"ז לכאורה קשה הא דמחלק (בברכות לג) בין נחש לעקרב סתם לענין הפסקת תפלה באין רצין אחריו וברץ אפילו נחש פוסק כדהביא התוס' בשם ירושלמי ודעת הסמ"ג הביאו המ"א סי' צב סק"ב דלא התירו להפסיק רק במקום חשש סכנה וצריך לחלק דכרוך על עקיבו שאני:

רש"י ד"ה והלא מוכנת לכלבים. ול"ל כו' יפנוהו משם. וכ"פ לקמן בד"ה תיפוק ליה ולפנייה לולי ד"ק הנל"פ דהקושיא היא דמאי קמ"ל מתני' כיון דהיא עצמה ניטלת פשיטא דניטל כלי לצרכה:

רד"ה ומאן לימא לן. וכל מתניתא דלא מתניא כו' ולא מותבינן מינה. הוא (בחולין קמ א):

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף