רש"ש/קידושין/עו/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהמידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' שיעורים על עמוד זה באתר "קול הלשון"
לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
תוספות הרא"ש
ריטב"א
מהרש"ל
חי' הלכות מהרש"א
פני יהושע
ספר המקנה
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רש"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png עו TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ור' אליעזר אוסר. בגיטין הגי' אלעזר בל"י ונכון:

שם אר"נ א"ר בר אבוה ממזר מאחותו כו'. נראה דצ"ל ר"נ א"ר בר אבוה בלא תיבת אמר בתחלה:

רש"י ד"ה ואדם יוצא בה. דלא הוי כקמחין כו'. בפסחים שם מוכח דל"ג קמחין:

תד"ה מצת. ונראה הא דקאמר ואדם יוצא כו' היינו דוקא כו' דאל"כ כו'. לכאורה אל"כ אף איסורא איכא למיכל מפני חשש חימוץ וכמו דר"א אוסר. שוב ראיתי שהרש"ל ורש"א הרגישו בזה בגיטין. והרש"ל ישבו בטוב. אבל ישוב הרש"א תמוה דא"כ פשיטא אפי' דעובדי כוכבים כה"ג נמי ור"א אמאי אוסר:

במשנה אף מי שהיה חתום עד בערכי כו'. מפרש"י מוכח דל"ג מלת עד וכ"כ התוי"ט:

רש"י ד"ה ארבע אמהות. כל אחת מהן אותה ואת אמה. כ"נ דצ"ל:

רש"י ד"ה אין בודקין מן המזבח. ומצא שאבי אביה כו'. עתוי"ט:

רש"י ד"ה אף מי. עיר כו' ששמה ישנה כדאמרינן בעירובין כעיר חדשה כו'. אף דנראה שלא רצה לפרש דעיר ישנה דמתניתין היא הנזכרת בד"ה (ב, יג יט) דשם משמע דהיתה נודעת בשמה העצמי לבד והכא מסמנה בסמיכתה לצפורי. מ"מ קשה דטפי ה"ל לאתויי אותה לראיה דנמצאת עיר בשם זה מדמביא מעיר ששמה חדשה. וראיתי לחכם אחד שמקשה על פרש"י ממשנה דערכין (לב) כגון קצרה הישנה של צפורי. אלמא דישנה אינה אלא שם תואר. ולכאורה הנ"ל דרש"י מפרש גם שם דהיא שם עיר בפ"ע ואיננה תואר לעיר קצרה אלא הן ב' עיירות א) קצרה ב) ישנה ואף שאינה בו' העיטוף כדמצינו הרבה כמו ראובן שמעון כו' ודומיהן. וראיה לדבר שכן במגילה (י) בד"ה את אלו כתב שנמנו שם תשעה ערים ואם לא כמש"כ אינן אלא ח'. אולם האמת יורה דרכו דלפני רש"י היה נחשב שם גם לוד וכמש"כ שם בס"ד. וראיתי עוד להחכם הנ"ל שכ' דציפורי מארץ נפתלי ושגה בזה דבמגילה (ו) מסקינן דקיטרון היא צפורי והיא היתה בחלקו של זבולון. גם מה שפי' החכם הנ"ל דערכי הישנה היינו ערכים הישנים. אף שמצאנו במקרא סמיכת המתואר אל התואר כמו מי המרים כיין הטוב. אבל זה לא מצאנו להמתואר בל"ר והתואר בל"י והל"ל כערכי הישנים:

תד"ה הנושא. משום שאנו רוצים שבנה ישמש כו'. דאי משום שלא יעבור הוא בעצמו על לאו דנשיאת חללה. הלא אף לאכילת תרומה דיש בה מיתה לזר האוכלה עי' סנהדרין (פג) א"צ בדיקה כמש"כ בס"ד הסמוך. אבל בשמוש המזבח. יש ג"כ מיתת ב"ד כמש"כ לעיל (יב ב) בד"ה אם:

בא"ד דא"כ אמאי נקט כהנת כו'. לכאורה הכי הל"ל אמאי צריך בדיקה. אבל היא היא לפמש"כ לקמן דעיקר הבדיקה אינה אלא משום חשש חללות שיש בכהנת:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף